פורום אוצר החכמה

כפתור ופרח פרק מ - מסכת זבחים פרק בית שמאי וכן פרק ארבע מיתות אמר רב יוסף הלכתא למשיחא. אמר ליה אביי אלא מעתה כולה שחיטת קדשים לא ליתני הילכתא למשיחא, אלא דרוש וקבל שכר, הכא נמי דרוש וקבל שכר. מכאן אתה למד שהשונה מה שהוא הלכה בזמן הזה ששכרו מרובה מהשונה הלכתא דמשיחא. ובענין זה כתב הר"ם בפירוש המשנה, הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, ומאי לא הפסיד בברכות, אלא מברך לפניה ולאחריה ואפילו אחר שש שעות מן היום, אבל שכרו כקורא בתורה לא כקורא ק"ש בעונתה. כתב הר"מ ומכאן אתה למד שמי שקרא ק"ש בעונתה שכרו מרובה מקורא בתורה. ברם אין אנו משמשים על מנת לקבל פרס אלא למצותו יתעלה ושננתם לבניך ודברת בם.
ספר חסידים סי' תתריא - ההולך לדרך לארץ מרחקים למקום תורה ובידו כסף כנגד שיוכל ללמוד ב' סדרים ילמוד תחלה מה שנוהגים תדיר ויוכל ללמד לאחרים, שאם ילמוד תחלה סדר קדשים ועדיין אינו יודע סדרים שצריכים להם בכל יום כמו שחיטת חולין ושבת וברכות וכיוצא בהם כי כשלומד אלו יהיה בלבו כדי ללמד לאחרים ולא יתכן לאותם שלא למדו עדיין מסכתות הצריכים להם להורות בכל יום שילמוד להם מסכתות שנוהגים לימות המשיח, ובמקום שיש מחלוקת במשא ומתן צריך לעסוק בסדר נזיקין ואפי' כשלומד שאר סדרים כדרב יהודא.

ויל"ע למה לא הסכימו לטענה המתפרסמת הרבה לאחרונה, שהרי סו"ס כשיבוא המשיח יצטרכו לידע מיד את ההלכות הנוגעות לאותו הזמן.

כך סבר החפץ חיים דשאני בעקבתא דמשיחא וכתב הרבה ללמוד קדשים בפרט כהנים ,
ותמהו עליו שלא הזכיר את הבכורים ורצו להביא ראיה שלא סבר כשיטה זו כדרכם של מתפלפלים,

עושה חדשות כתב:כפתור ופרח פרק מ - מסכת זבחים פרק בית שמאי וכן פרק ארבע מיתות אמר רב יוסף הלכתא למשיחא. אמר ליה אביי אלא מעתה כולה שחיטת קדשים לא ליתני הילכתא למשיחא, אלא דרוש וקבל שכר, הכא נמי דרוש וקבל שכר. מכאן אתה למד שהשונה מה שהוא הלכה בזמן הזה ששכרו מרובה מהשונה הלכתא דמשיחא. ובענין זה כתב הר"ם בפירוש המשנה, הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, ומאי לא הפסיד בברכות, אלא מברך לפניה ולאחריה ואפילו אחר שש שעות מן היום, אבל שכרו כקורא בתורה לא כקורא ק"ש בעונתה. כתב הר"מ ומכאן אתה למד שמי שקרא ק"ש בעונתה שכרו מרובה מקורא בתורה. ברם אין אנו משמשים על מנת לקבל פרס אלא למצותו יתעלה ושננתם לבניך ודברת בם.
ספר חסידים סי' תתריא - ההולך לדרך לארץ מרחקים למקום תורה ובידו כסף כנגד שיוכל ללמוד ב' סדרים ילמוד תחלה מה שנוהגים תדיר ויוכל ללמד לאחרים, שאם ילמוד תחלה סדר קדשים ועדיין אינו יודע סדרים שצריכים להם בכל יום כמו שחיטת חולין ושבת וברכות וכיוצא בהם כי כשלומד אלו יהיה בלבו כדי ללמד לאחרים ולא יתכן לאותם שלא למדו עדיין מסכתות הצריכים להם להורות בכל יום שילמוד להם מסכתות שנוהגים לימות המשיח, ובמקום שיש מחלוקת במשא ומתן צריך לעסוק בסדר נזיקין ואפי' כשלומד שאר סדרים כדרב יהודא.

ויל"ע למה לא הסכימו לטענה המתפרסמת הרבה לאחרונה, שהרי סו"ס כשיבוא המשיח יצטרכו לידע מיד את ההלכות הנוגעות לאותו הזמן.

א. עיקר טענת הח"ח היה מפני שאנו בסוף הגלות.
ב. גם הח"ח בעצמו כתב שלימוד הדברים למעשה קודם ועיקר טענתו שבין כך עוסקים הרבה בדברים שאין נוגע למעשה.
ועיין עוד בקובץ המצורף.

ז"ל הסמ"ג בהקדמתו:

ויש מהמון [ה]עם שאומרין מה לנו ולמצות סדר קדשים קל וחומר למצות סדר זרעים ולמצות סדר טהרות לדברים שאין נוהגין בזמן הזה, אל יאמר אדם כן כי המצות אשר צוה אדון העולם יש לידע יסודותיהם אף על פי שאינם צריכין עתה כי על כל המצות נצטוינו ולמדתם אותם (דברים יא, יט) ונאמר (דברים כז, א) שמור את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם וגומר, ונאמר (ויקרא כב, לא) ושמרתם מצותי ועשיתם אותם, הא למדת שהשמירה והעשייה שני דברים הם כי אין שמירה אלא בלב שנאמר (משלי כב, יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדו על שפתיך וכן אמרו רבותינו (תו"כ אמור פרק ט ה"ג) ושמרתם זו המשנה ועשיתם זו העשייה. ויש אדם שילמוד כל ימיו ולא יכול להשיג לדעת מצוה אחת כמאמרה בעל פה מחמת אורך הגמרא ופלפולה ומצוה אחת מפוזרת הנה והנה והתורה הזהירה (דברים ו, ז) ושננתם לבניך שיהו מצות התורה מחוברין בפיך ובפי בניך כחרב שנון שאם ישאלך אדם אל תגמגם אלא אמור לו מיד (קידושין ל, א):

למה זרעים-טהרות זה פחות מעשי מקדשים? (וגם תלמוד בבלי יש על קדשים, ולא על זרעים-טהרות).

בסדר קדשים יש את הענין של ונשלמה פרים שפתינו, כל העוסק בתורת עולה וכו'.

וכמדומני שבשועה"ר בהל' ת"ת מדבר בזה. וראה גם בלקוטי תורה לבעה"ת סוף פ' קדושים.

וכבר קדם רש''י ב''מ קי''ד ב'

אכן, ייש"כ

לעצם השאלה בפתיחת האשכול נראה שסמכו על מה דאיתא "משה ואהרן עמהם", והם יעשו את העבודות הדחופות

דרומי כתב:לעצם השאלה בפתיחת האשכול נראה שסמכו על מה דאיתא "משה ואהרן עמהם", והם יעשו את העבודות הדחופות

הטענה 'לכשיבוא אהרן ובניו ומשה עמהם' נמצאת [לענ"ד] רק במקום אחד בש"ס והוא לגבי הנידון באיזה סדר מלבישים הבגדים לאהרן ולבניו, ובי' הרמב"ן [השגות לסה"מ שורש ג] דנ"מ כשיקומו לתחה"מ ויעשו מילואים מחדש, ולכן ל"ש טענה זו בשאר עניינים.

הובא גם בתוספות מסכת פסחים דף קי"ד: ד"ה אחד זכר לפסח ואחד לחגיגה