פורום אוצר החכמה

תשובות והנהגות ח"א סי' תתז כתב:שאלה: אם מותר להיות רואה חשבון.
נראה פשוט שאם עובד עבור המדינה ומגלה פגמים כדי למסור לשלטונות המס הרי הוא מוסר ממון ישראל למלכות ובודאי אסור, וכן הדין אם עובד הוא אצל אדם שאינו נזהר מאיסור ריבית ח"ו, מצוי הוא שיכשל בכתיבת חשבונות שחייבין בריבית אזי דינו כסופר שעובר בלאו כמבואר בש"ך יו"ד ק"ס (ס"ק א). לכן מוטל על כל רואה חשבון חרדי להתמחות לידע בדיוק הדין מה מותר ומה אסור, דומיא דסוחר שחייב לידע דיני אונאה וטעות, והאומנות תהא קלה ונקיה רק אם יודעים מה אסור ומה מותר וכמ"ש.

אינני מכיר את המציאות, (וגם לא את ההלכה, לצערי), אבל רציתי לשאול האם באמת זה כ"כ מסובך?

קשה לדמיין מקצוע מחייט ועד פחח ממורה ועד חקלאי ק"ו סוחר או ראש ישיבה שלא יהיו בו בעיות שאפשר לציינם באותו אופן.

תמוה בעיני מנא ליה להגר"מ שליט"א שהרואה חשבון הוא כסופר, הרי סופר מכין את השטר שאי אפשר לההלוואה בלא זה והוא מכשיר את ההלוואה והריבית, אבל רואה חשבון עובר על החשבונות בדיעבד, ורושם לפניו מאי דהוה, ואין לו כל שייכות להלוואות, ומה שיאטיה לסופר.

לענ"ד שאין כוונתו על המקצוע החופשי הזה, ולא בכל רו"ח של חברה פרטית ומוסד וכדו'. שזה מותר ככל בעל מלאכה.

והשאלה היתה אם מותר להיות רו"ח של בנק / משרד ממשלתי שגובה כסף / חברות ציבוריות כמו ח' חשמל וגז ומים וארנונה וכו'. והכל מובן שפיר.

הוה אמינא כתב:לענ"ד שאין כוונתו על המקצוע החופשי הזה, ולא בכל רו"ח של חברה פרטית ומוסד וכדו'. שזה מותר ככל בעל מלאכה.

והשאלה היתה אם מותר להיות רו"ח של בנק / משרד ממשלתי שגובה כסף / חברות ציבוריות כמו ח' חשמל וגז ומים וארנונה וכו'. והכל מובן שפיר.

וכתשובת מרן הגרמ"פ בזה

עושה חדשות כתב:

תשובות והנהגות ח"א סי' תתז כתב:שאלה: אם מותר להיות רואה חשבון.
נראה פשוט שאם עובד עבור המדינה ומגלה פגמים כדי למסור לשלטונות המס הרי הוא מוסר ממון ישראל למלכות ובודאי אסור, וכן הדין אם עובד הוא אצל אדם שאינו נזהר מאיסור ריבית ח"ו, מצוי הוא שיכשל בכתיבת חשבונות שחייבין בריבית אזי דינו כסופר שעובר בלאו כמבואר בש"ך יו"ד ק"ס (ס"ק א). לכן מוטל על כל רואה חשבון חרדי להתמחות לידע בדיוק הדין מה מותר ומה אסור, דומיא דסוחר שחייב לידע דיני אונאה וטעות, והאומנות תהא קלה ונקיה רק אם יודעים מה אסור ומה מותר וכמ"ש.

אינני מכיר את המציאות, (וגם לא את ההלכה, לצערי), אבל רציתי לשאול האם באמת זה כ"כ מסובך?

איני רוצה להיכנס כרגע לפרטי מחלוקת הראשונים [והאחרונים] בעניין דינא דמלכותא במלכות ישראל לעניין גביית מס.

אך לדבריו היאך התירו כל גדולי ישראל לח"כ להטיל מיסים ולאשר את התקציב והלא הוי מוסר.

וצע"ג גדול

א' בודאי שכל מי שקיבל עליו עול השלטון אין זה בכלל מסירה ואין לזה שום קשר אם דינא דמלכותא דינא ועל כן כל מי שרוצה במלכות זו חייב בה.
ב' יש לעיין האם דינו מתאים גם בחברות. [כשבבעלות מי שאינו מעוניין להשתתף במלכות זו]

אבי 1000 כתב:

עושה חדשות כתב:

תשובות והנהגות ח"א סי' תתז כתב:שאלה: אם מותר להיות רואה חשבון.
נראה פשוט שאם עובד עבור המדינה ומגלה פגמים כדי למסור לשלטונות המס הרי הוא מוסר ממון ישראל למלכות ובודאי אסור, וכן הדין אם עובד הוא אצל אדם שאינו נזהר מאיסור ריבית ח"ו, מצוי הוא שיכשל בכתיבת חשבונות שחייבין בריבית אזי דינו כסופר שעובר בלאו כמבואר בש"ך יו"ד ק"ס (ס"ק א). לכן מוטל על כל רואה חשבון חרדי להתמחות לידע בדיוק הדין מה מותר ומה אסור, דומיא דסוחר שחייב לידע דיני אונאה וטעות, והאומנות תהא קלה ונקיה רק אם יודעים מה אסור ומה מותר וכמ"ש.

אינני מכיר את המציאות, (וגם לא את ההלכה, לצערי), אבל רציתי לשאול האם באמת זה כ"כ מסובך?

איני רוצה להיכנס כרגע לפרטי מחלוקת הראשונים [והאחרונים] בעניין דינא דמלכותא במלכות ישראל לעניין גביית מס.

אך לדבריו היאך התירו כל גדולי ישראל לח"כ להטיל מיסים ולאשר את התקציב והלא הוי מוסר.

וצע"ג גדול

א' בודאי שכל מי שקיבל עליו עול השלטון אין זה בכלל מסירה ואין לזה שום קשר אם דינא דמלכותא דינא ועל כן כל מי שרוצה במלכות זו חייב בה.
ב' יש לעיין האם דינו מתאים גם בחברות. [כשבבעלות מי שאינו מעוניין להשתתף במלכות זו]

הגרמ"ש שליט"א הוא מראשי הבד"ץ הלא כן?
(וכמדומני שהתשובה הנ"ל היא מתקופת דרא"פ)

במחילת הרב אבי והרב בברכה הכהן שליט"א

הוא לא הזכיר בדבריו (במצוטט עכ"פ) שיש בעיה לחשב מיסים או לגבות מיסים.
בלי קשר לדינא דמלכותא לחלוטין, המיסים הם הסכם חברתי הגיוני של כל השותפים שחייבים בתשלומי דברים הנהוגים במקום המשותף.
אם כי יתכן ולגבי דברים שאין השותפים כופין זה את זה, אסור לכוף להוציא ממון.
והפרטים מבוארים בגמ' ברמב"ם ושו"ע. (עי' חו"מ סי' קס"ג).
ואם סידרו נציגים שיתווכחו ויפסקו לפי הרוב, החלטתם קיימת (עי"ש ברמ"א סעיף א').

לענ"ד פשוט שהבעיה שמדבר עליה במקצוע זה היא חישובי הקנסות (!) או עזרה לחישובי הקנסות. ולא המיסים. וזה בלי קשר להיותו ראב"ד בעדה"ח, ולהיות המדינה בארץ ישראל דלית בה דדמ"ד לרוב ככל הפוסקים.

ואמנם להלכה נפסק שאפילו קנסות רשאין בני העיר להסיע על קיצתן, אבל זה לגבי מי שעבר על הסכמה שבממון מסויימת כמו הני טבחי, ועוד דוגמאות. ולא לקנסות של פיגורי תשלום מס או העלמת הכנסות וכיו"ב.

לא ראיתי בדבריו כלל את עניין הקנסות.
לגבי הגדרת המיסים שכתב כתר"ה (מדין הסכם וכו') יעויין בפת"ח ובשבה"ל שכתבו כדברי כתר"ה

ואת המיסים כן ראית בדבריו?

על מקצוע "טוען רבני" ראה מש"כ הגרמ"ש, והובא כאן.