פורום אוצר החכמה

נשאלתי באב שצוה לבתו שלא תשא לאיש אי חייבת לציית לו?
ואמרתי אע"פ דבאיש קיי"ל דאינו חייב לציית לאביו שלא ישא ואפילו מצווה אותו שלא ישא אשה אחת שהוא רוצה בה אינו חייב לציית וכד' המהרי"ק הנודעים
מ"מ אשה שאינה מצווית על פו"ר אולי שאני. וכ"ה בת' תורה לשמה אבל הצי"א מדחה דבריו.
ואני אומר שזהו מח' אביי ורבא בכתובות לט:
והמשכיל להתעמק בתורת ה' יבין הדברים וישמח בשמחת התורה

מאי שנא מבן?! הרי פו"ר אפשר לקיים באחרת.

ברגע שהיא ברשות הבעל כבר אין לה חיוב לשמוע בקולו והוי ליה באים כאחד...

למיטב זכרוני זה נדון כבר אצל רבותינו הראשונים ויש על זה גם תשובה של ג"ע הבא"ח בר"פ

לשאלת העילוי מקראקא
בן כיון שחייב בפו"ר אין האב יכול לומר שלא לישא אשה שהוא מרוצה בה דאיש דרכו לכבוש והוא צריך להיות מרוצה בה כדי שיקיים על ידה פו"ר דבלא"ה הוי מתשע מדות וד"ל

למהרי"ק יש שלושה נימוקים למה הבן אינו מחויב בכה"ג ורק לפי הנימוק השני אפשר לחלק כמש"כ.

כ"ה בהפלאה בת' גבעת פנחס סי' ג דלפ"ד המהרי"ק אין חילוק בין בן לבת ע"ש וכ"ה בת' מכתם לדוד להג"ר דוד פארדו זצ"ל סי' לג שאין הבת צריך לשמוע אל אביה בזה
וכבר רמזתי לעיל לד' הציץ אליעזר חט"ו סי' לד אות א ועוד בחי"ג סי' עח שדוחה ד' התורה לשמה מהלכה וכן בת' יביע אומר ח"ח חיו"ד הסי' כב ובשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' קכד אות א

אם רצון האב שלא תשא בתו לאיש מחמת שתוכל לשמשו כראוי א"כ יש לו הנאה או הפסד בדבר זה ולמה לא יוכל לצוות לה ע"ז והיא בעצמה אינה מצווית על המצוה שנוכל לומר שלא תשמע לו

ראה תוס' גיטין מא: שלא תהו בראה ציווי באשה.

מח' הראשונים אי איכא שבת באשה מ"מ הוי מצוה דאין כופין את רבה לעשותה ב"ח

אם זכרוני אינו מטעני דנו בזה הרשב"א והריב"ש בתשובותיהם.

אבןטובה כתב:מח' הראשונים אי איכא שבת באשה מ"מ הוי מצוה דאין כופין את רבה לעשותה ב"ח

להתוס' אמנם אין כופין את רבה, אבל היא מחויבת, ודוחה כיבוד אב.

מי אומר לך שדוחה אולי כמו שאין כופין את רבה כמו"כ א"ד כיבוד אב כיון דשבת הוי רק מצוה כל דהו
וגם להני ראשונים דאין בזה כל מצוה