פורום אוצר החכמה

לכאורה לא היה הבדל בין נשים לגברים בהיתר כניסה למקדש. ומדוע נקראה 'עזרת נשים' כך?

לא מצאתי אלא את הדברים האלה:

ערוך לנר מסכת סוכה דף נא עמוד ב
בד"ה חלקה היתה. העזרת נשים בראשונה. כפי הנראה הי' לעזרה זאת שם עזרת נשים מפני התקנה שתקנו בה להיות נשים עומדים למעלה לראות בשמחת בית השואבה שבלשון הכתוב ביחזקאל ובד"ה נקראה החצר החיצונה כנראה ביבמות (ז ב) וע"ש בתוס' (ד"ה שחדשו) ולכן הלשון קשה קצת שכתב רש"י העזרת נשים בראשונה שהרי בראשונה לא הי' שמה עזרת נשים עדיין דקודם התקנה אין טעם לזה והנה לכאורה הי' אפשר עוד ליתן טעם לשם עזרת נשים ע"פ מה שנראה מדברי רש"י בקידושין (נב ב) במה דאמרינן שם אשה בעזרה מניין שס"ל שאשה היתה אסורה לכנוס לעזרת ישראל ע"ש ולפ"ז שפיר שייך שם עזרת נשים גם קודם התקנה דהיא היתה העזרה דגם נשים יכולות לכנוס בה משא"כ עזרת ישראל אמנם כבר הקשו התוס' שם (ד"ה וכי) על רש"י דלא יתכן לומר כן ע"ש ובשער המלך הל' ביאת המקדש האריך לבאר שגם רש"י לא נתכוון לזה שודאי נשים מותרים לכנוס לעזרת ישראל וא"כ ע"כ שם עזרת נשים אינו רק על שם התקנה ולכן צ"ל שמה שכתב רש"י העזרת נשים בראשונה הוא השם שנקראה בו אח"כ:

וקצת צ"ע שרק בגלל שהייתה שם תקנה לנשים בחג הסוכות ייקרא המקום 'עזרת נשים', אף שלא היה מיוחד לנשים יותר מלגברים.

אף שמדינא אין שום איסור לאשה להכנס לעזרה מ"מ מבואר בחז"ל בכמה מקומות שלא נהגו כן, ובקידושין נב: תמה רבי יהודה: אשה בעזרה מנין?? וכן בחגיגה טז:

אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים לא מפני שסמיכה בנשים אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים

מבואר שלמעשה מקומן של הנשים היה בעזרת נשים, ופשוט שלכן נקראה כך.
ויוספוס אשר כדרכו אינו מבדיל בין הלכה למנהג מציג את הדברים בלשון זו (מלחמות היהודים ה,ה,ב):

ומספר השערים מצפון ומדרום היה שמונה, ארבעה בכל אחת משתי הרוחות, ושני שערים לרוח מזרח מפני הצורך, כי מהעבר הזה נמצאה עזרה מוקפה חומה לנשים, למען תוכלנה לעבוד את הא-להים, ועל כן היה דרוש שם שער שני, אשר נחצב מול השער הראשון, וגם ביתר הרוחות נמצאו שער אחד בדרום ושער אחד בצפון לעבור בהם אל עזרת הנשים. כי נאסר לנשים לבוא ביתר השערים ולעבור את מחיצת העזרה אשר להן. והמקום הזה (העזרה) הותר לנשי ירושלים ולנשי היהודים אשר מחוץ לתקן בו את עבודת א-להים.

לפי דרכנו למדנו שכך היה המנהג וממילא ברור ופשוט שזהו פשר השם.

משום שעד שם הותר לנשים להיכנס בסתמא,
אבל משם ואילך רק לצורך, כגון מקריבה וכד'.
הובא בנו"כ עמ"ס תמיד.

היות ונשים רבות באו להקריב קרבניהם, וטומאת לידה ואף זיבה, היתה יותר מצויה ביניהם מאשר באנשים, ממילא נתאספו בעזרה החיצונה היא עזרת נשים, כי היו מחוסרות כיפורים ואסורות לכנוס בעזרה, ולכן קרויה עזרת נשים כי יותר נשים מחוסרות כיפורים היו שם. ומ"מ גם אנשים שהיה להם טומ' מת או זיבה וצרעת לא נכנסו אלא לעז"נ.

וטעם נוסף ע"ש הגזוזטרא, וזהו פשטות משנה דתמיד. ולפ"ז עזרת הנשים ע"ש המאורע, כי אנשים כנשים נכנסו לכל מקום במקדש המותר להם, ואותו המקום שהפרידו בין האנשים לנשים בעת השמחה על שם זה נקרא 'עזרת הנשים'.
ולפ"ז מה שקורין האידנא "עזרת נשים" לחדר המיוחד לנשים להתפלל בבית הכנסת - זה לשון מושאלת בלבד!

ומה שיוספוס קורא עזרת נשים יתכן כי כבר מילדותו ידע שזה שמה.. ולכן כתב שנאסר עליהם (שלפי הנראה היה איש המוני, ולא תלמיד חכם), והרי טעות העיד, שהרי הנשים מותרות לכנוס לעזרה, וגם נכנסו לסמוך על קרבנם, אלא שהיו נקהלות יותר בעז"נ מהטעם הנזכר לעיל.

מענין לענין אין ספק שיוספוס ראה את בית המקדש פעמים רבות ואף היטב לתאר את מראהו על פי זכרונו (ולא ידע ההלכה כיצד בונים המקדש). אבל מפליא שאף לא פעם אחת מזכיר שהוא בעצמו עבד בבית המקדש. ומעודי תמהתי על זה, מדוע הוא לא עבד, כי אילו היה עובד היה מתאר את עבודתו הוא גם כן. יתכן שהוא היה מפרחי כהונה בזמן היותו גר בירושלים, ולא הניחו לעבוד פרחי כהונה, ואח"כ עקר לגליל עד החורבן - שהיה בשנות כוחו.

קו ירוק כתב:
ומה שיוספוס קורא עזרת נשים יתכן כי כבר מילדותו ידע שזה שמה.. ולכן כתב שנאסר עליהם (שלפי הנראה היה איש המוני, ולא תלמיד חכם), והרי טעות העיד, שהרי הנשים מותרות לכנוס לעזרה, וגם נכנסו לסמוך על קרבנם, אלא שהיו נקהלות יותר בעז"נ מהטעם הנזכר לעיל.

יתכן שנקודה זה הטעתני בהודעתי הקודמת.
מחר בל"נ אחפש את הסמך לדברי הנ"ל.

תודה רבה לכולם.

יושב ירושלים,
מה שהבאת מחגיגה, כנראה שהנשים, באותו מקרה, לא נכנסו מעבר לעזרת נשים, כי לא היה בזה צורך, ולא היו נכנסים לעזרה ללא צורך.

מכון חכמי ספרד,
אני ממתין למחר.

קו ירוק,
ייש"כ.

ולהשלמת הענין ראה תורת העולה א ו.

יושב ירושלים כתב:מבואר שלמעשה מקומן של הנשים היה בעזרת נשים, ופשוט שלכן נקראה כך.
ויוספוס אשר כדרכו אינו מבדיל בין הלכה למנהג מציג את הדברים בלשון זו (מלחמות היהודים ה,ה,ב):

ומספר השערים מצפון ומדרום היה שמונה, ארבעה בכל אחת משתי הרוחות, ושני שערים לרוח מזרח מפני הצורך, כי מהעבר הזה נמצאה עזרה מוקפה חומה לנשים, למען תוכלנה לעבוד את הא-להים, ועל כן היה דרוש שם שער שני, אשר נחצב מול השער הראשון, וגם ביתר הרוחות נמצאו שער אחד בדרום ושער אחד בצפון לעבור בהם אל עזרת הנשים. כי נאסר לנשים לבוא ביתר השערים ולעבור את מחיצת העזרה אשר להן. והמקום הזה (העזרה) הותר לנשי ירושלים ולנשי היהודים אשר מחוץ לתקן בו את עבודת א-להים.

לפי דרכנו למדנו שכך היה המנהג וממילא ברור ופשוט שזהו פשר השם.

מכיוון שלא אחת יוספוס סותר את עצמו, יש טעם לציין שהוא כותב כדבר הזה גם במקומות אחרים:
נגד אפיון, א' כשר (מהדיר), ירושלים תשנ"ז, עמ' נד; קדמוניות, טו, עמ' 202-201.

והאמת, יש לציין שגם השם עזרת ישראל ועזרת כהנים לא ברור לגמרי, כיוון שישראל נכנסו גם לפנים מהעזרה שלהם, ועזרת כהנים ודאי אינה רק לכהנים.

עדיאל ברויאר כתב:והאמת, יש לציין שגם השם עזרת ישראל ועזרת כהנים לא ברור לגמרי, כיוון שישראל נכנסו גם לפנים מהעזרה שלהם, ועזרת כהנים ודאי אינה רק לכהנים.

מה לא ברור?? מבואר להדיא במשנה (כלים א,ח) שישראל אסורים ליכנס לעזרת כהנים כי אם לצורך!

יושב ירושלים כתב:

עדיאל ברויאר כתב:והאמת, יש לציין שגם השם עזרת ישראל ועזרת כהנים לא ברור לגמרי, כיוון שישראל נכנסו גם לפנים מהעזרה שלהם, ועזרת כהנים ודאי אינה רק לכהנים.

מה לא ברור?? מבואר להדיא במשנה (כלים א,ח) שישראל אסורים ליכנס לעזרת כהנים כי אם לצורך!

שים לב:
עזרת נשים - מקום לנשים, ולא לפנים מכאן.
עזרת ישראל - מקום לישראל, ולפנים מותר לצרכים מסוימים
עזרת כהנים - לכהנים בלי צורך מיוחד ולישראלים לצורך מיוחד, וכהנים יכולים להכנס גם לפנים מכאן.

אני מסכים שזה לא קושי גדול, אבל יש כאן משהו לא חלק עם השמות.
עוד אדגיש שבספרי זוטא פרק ה, לא נזכר תנאי הכניסה של ישראלים לעזרת כהנים רק לצורך:
ישראל מעורבי שמש נכנסים לעזרת הכהנים על רוחב אחת עשרה ועל אורך מאה ושלשים וחמש אבל לא היו עומדים על הדוכן.