פורום אוצר החכמה

למה לא מברכים למעשה שהחיינו על שמועות טובות ששמח בהם?
לדוג': מישהו מברך שהחיינו על ארוסי חבר בגיל מבוגר? על שמועה טובה של לידה אחרי ציפיה?

כמדו' שהמשנה וההלכה היא שרק מי שהשמועה נוגעת אליו נחשב לבעל השמועה, ומי שנולד לו ילד אכן מברך. גם אם לא ציפה שנים רבות.

אבל אם שומע שלמישהו אחר יש דבר משמח שההוא מברך ע"ז, וגם הוא שמח לשמוע משמחת השני, עדיין אין השמחה שלו בדרגה כ"כ של בעל השמועה בעצמו.

יש מקור לכך?

מנחם כתב:יש מקור לכך?

כן, בהלכות ברכת הגשמים, עיי"ש.

מנחם כתב:יש מקור לכך?

בעצם מי שמעלה צד כדבריך הוא הביאור הלכה, ומסיק על פי ראשונים
שאין מברך על שמחה שאינה הנאת תועלת לו, יעוי"ש בסימן רכ"ג א'.