פורום אוצר החכמה

ברשב"א עירובין לג. כתב שמשא בני קהת את הארון, היה מרה"ר לרה"ר. שהרי פירקו את המשכן ורק אז נשאו בני קהת את הארון. וראיה לזה מביא את הקרא [סוף פר' במדבר] 'ולא יבואו לראות כבלע את הקודש'.
ובזה פליג על תוס' שם, שס"ל שיש חיוב במעביר [ולא מושיט] מרה"י לרה"י דרך רה"ר. עי"ש.

אמנם בתורא"ש שבת ד: [דס"ל כשיטת תוס' הנ"ל] מפורש דאדרבה ס"ל דבני קהת נשאו מרה"י לרה"י.

ובאמת במפרשים על המקרא הנ"ל, מפרשים את הפסוק שלא ישאו את הארון בטרם התכסה בפרוכת, או פירושים דומים הקשורים לכיסוי הפרוכת, אבל לא על פירוק המשכן. עיין ברמב"ן שם כמה פירושים.
מלבד הרשב"ם שם שמפרש שהלויים לא יהיו בשעת פירוק המשכן, ומשמע כרשב"א שעד לאחר הפירוק לא ישאו את הארון.

אמנם ברש"י פר' בעלותך [י,יז] במסע הראשון, אומר להדיא שהיו מפרקים את המשכן קודם.

אשמח לשמוע סברות ומראי מקומות.

ואחר פירוק זה בהכרח כבר רשות הרבים?
מה עם החצר או אולי ענין מבדיל נוסף במקום המשכן (שינוי גובה וכדו')?

בפשטות, הנטילה מאותו מקום היה מרה"י. ההנחה במקום מיועד חדש אחרי הכנתו היה לרה"י, ובין לבין זה ניטל בשטח מחנה ישראל ובמדבר וכו', וכך היה בעצם את כל המלאכות. רק השאלה מה נחשב העיקר וממה ילפינן את מלאכת הוצאה.

לא הבנתי מה באת לומר, לחלוק על הרשב"א?
ומה שכתבת בהמשך עם מה ילפינן ומה העיקר לא הבנתי בכלל.
אתה יכול לציין לאיזה פרטים בסוגיה של מקור מלאכת הוצאה [שנידונה בפירוט בראשונים] אתה בא להסביר?