פורום אוצר החכמה

עובדיה חן כתב:יש מנהג מקובלים כוס קידוש להחזיק מעל 5 אצבעות.

אש משמים כתב:

עובדיה חן כתב:יש מנהג מקובלים כוס קידוש להחזיק מעל 5 אצבעות.

איך שייך על 5 (אולי כוונתו ל4)??

חיימקה כתב:מראיון עם בנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

IMG_3581.jpg

האם יש בנמצא למישהוא תמונה של הגר"מ בכוס של ברכה?
ובפרט בפדיון הבן!

עזריאל ברגר כתב:

חיימקה כתב:מראיון עם בנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

IMG_3581.jpg

האם יש בנמצא למישהוא תמונה של הגר"מ בכוס של ברכה?
ובפרט בפדיון הבן!

כוס של פדיון הבן - הכהן מברך עליה.

יהל אור זוהר דף א ע"א
... וצריך שיהיו בימין שיהא נכללין בימין, והן ה' אצבעות וי"ג פרקין, דפרק י"ד אינו באחיזה כי הוא למטה מאד, ולכן אמרו שהם י"ג, ואף הפרק הזה אינו בטור שלהם והוא נגד הי"ג הכלולה שבטי ישראל וזאת והים עליהם ....

שומע ומשמיע כתב:שמעתי פעם שיש לחלק בין קידוש להבדלה, ידוע מקור?
נ.ב. ראיתי פעם ת"ח חשוב מבית בריסק בשבע ברכות שהחזיק מהצד, זה בדוקא?

של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה ס"ק קפד
קפד. והכוס אוחז בימין. קבלתי, להניח הכוס על כף הימין, והאצבעות זקופות, וסימן 'ואתן את הכוס על כף פרעה' (בראשית מ, יא). ולא כאותן שנוהגין לאחוז הכוס בימין, דהיינו שאצבעות מקיפות את הכוס, ויש קצת הוכחה לזה בזהר (ח"א דף א ע"א).

מגן אברהם אורח חיים סימן קפג סעיף ד
ובשל"ה כתו' בשם המקובלים שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס וכ"מ בזוהר בראשית ומ"מ אינו מוכח כ"כ די"ל דיקיפם באצבעותיו כדרך אחיזה:

ספר באר היטב על או"ח - סימן קפג ס"ק ה
בימינו - ויעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס והסוד ואתן את הכוס על כף פרעה של"ה. ובספר נגיד ומצוה כתב שיהא הכוס עומד על ה' אצבעות על גביהם ממש ע"ש ועי' בית יעקב סי' קע"ד.

משנה ברורה סימן קפג ס"ק טו
כתב השל"ה ע"פ הקבלה נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב.

. . מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד . .

. . וכ"ה בפע"ח שי"ח פי"ד ושכ"א פ"ו. סי' האריז"ל. מ"ח[;] ועיין שו"ע או"ח סרע"א ס"י ונ"כ.

ראה שוע"ר סי' קפב ס"ז (ויש מי שאומר שעל פי הקבלה יש להעמיד הכוס על הכף והאצבעות תהיינה זקופות סביב הכוס, ולא לאחוז באצבעותיו, ויש אומרים להעמיד על האצבעות ממש).
ומנהגינו, שלא יהיו כל האצבעות זקופות סביב הכוס, אלא "הגודל מושכב מן הצד".
והטעם לזה נתבאר כאן, כדי שתהי' היד "קצת כעין בית קבול". ולכאורה הכוונה בזה, כיון שכוס היין הוא האור, לכן "מעמידו דרך הורדה מלמעלה למטה על כף ידו . . כעין בית קבול" שהיא המשכת אורות בכלים.

בשו"ע (קפג, ז) הביא אדמו"ר שתי דיעות באופן אחיזת היד בכוס: על הכף והאצבעות זקופות, או על האצבעות ממש. והדיעה הראשונה קרובה למנהגנו, אלא ששם הכוונה שכל חמש האצבעות תהיינה זקופות, ולא רק ארבע כמנהגנו. ומצויין שם למגן-אברהם בשם השל"ה, והוא בשער האותיות (קדושה, דף פג, א): קבלתי להניח הכוס על כף הימין והאצבעות זקופות, וסי' ואתן את הכוס על כף פרעה.
ולא כאותן שנוהגין לאחוז הכוס בימין דהיינו שאצבעות מקיפות את הכוס [שהיא דיעה שלישית]. ויש קצת הוכחה לזה בזוהר [ח"א א, א]. עכ"ל. ובמנהגי ליל-שבת יבואו בעז"ה חילוקי המנהגים שבדבר זה [לע"ע לא זכינו לאורו, כי לא נדפס עדיין; וחבל על דאבדין. ל. ב.].
אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע היתה הכוס מונחת ברובה על כף היד, ומיעוטה על האצבעות. ולכאורה היא כעין פשרה בין שתי הדיעות הנ"ל שבשו"ע אדמו"ר.

. . אוחזין הכוס על כף היד, מוגבה, והאצבעות זקופות, עד סוף בונה ברחמיו ירושלים אמן . .

לעיל פיסקה קדש ד"ה מנהג (מנהג בית הרב: מוזגין הכוס, ואין מדקדקין שימזוג אחר. לוקחו בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד).
והיינו בכוס קידוש. וכאן כתב באופן סתמי (אוחזין הכוס בידו, מוגבה). ולמעשה נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע גם בכוס ברכת המזון, כמו בכוס של קידוש.
ואף שנתבאר בהיום יום לי"ד כסלו (מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה . . הכוס על כף היד והאצבעות זקופות). אפשר שאחר שנתבאר המנהג לענין קידוש, ש"הגודל מושכב מן הצד"; כן נוהגים גם בכוס של ברכה.

שמואל שלומוביץ כתב: . . מכאן יש ללמוד דרך האחיזה ע"פ הגר"א לשיטת הזוהר. שנעשה בה' אצבעות ובכל י"ג פרקי היד למעט הפרק התחתון של האגודל מפני שהוא למטה מכולם.

רבים מאנ"ש מקפידים שלא להשתמש בגביע עם רגל.

במאמרו של הרה"ג רח"י שי' אייזנבך בגיליון 400 של 'כפר חב"ד', מסביר נוהג זה – הקיים גם בקהילות חסידיות אחרות – כיוון שע"פ הזוהר נעשה עניין אחד מחמש אצבעות היד יחד עם הכוס, ולכן אין מפסיקים ביניהם. וצ"ע באם אירע שיש רק כוס עם רגל, האם לדידן יש לאחוז מתחת הרגל או מעליה.
בפועל, לא ראו שרבותינו השתמשו בגביע עם רגל. אך מאידך, הגר"י לנדא ז"ל לא הכיר זהירות זו כלל, אלא אמר שסוג זה של גביע לא היה מצוי ברוסיה, ובאה"ק היו שנים שהשתמש בגביע כזה (מפי בנו הרה"ח ר' אלי' שי'). ולהעיר שבידי אדמו"רי סדיגורא עובר מדור לדור כוסו של אבי המשפחה, הרב המגיד ממזריטש נ"ע, שהיא עם רגל, וצילומה פורסם בכמה מקומות. ובבטאון 'צאנז' גיליון שע"ז עמ' 49 מופיע צילום הכוס של הרה"ק מראפשיץ, וגם הוא עם רגל.

אביא כאן עדות שמסר לי אחד מגדולי בעלי המוסר בדורנו, ששמע אותה מפי יהודי קשיש שבו היה המעשה. שני האישים ביקשו להישאר בעילום שם, ועל כן לא אוכל להביא את הסיפור כראייה של ממש, אך יש בו ערך כאילוסטרציה, ועל כן אני רואה לנכון להביאו על כל פנים בהערת שוליים. על פי שמועה זו, כאשר היה אותו קשיש בחור ישיבה צעיר הוא התארח אצל החפץ חיים בשבת. כאשר ערך החפץ חיים את הקידוש, הוא החזיק את הכוס בצדדיה, שלא כמנהג המקובלים. האורח הצעיר הרהיב עוז והזכיר לחפץ חיים כי במשנ"ב פסק שיש לנהוג לכתחילה על פי הקבלה, ולהחזיק את הכוס 'על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב'. על כך השיב לו החפץ חיים: 'חשבתי שאתה חכם...'.

תא חזי כתב:אגב - אציין כאן שהרבה מרבני משפחת אבוחצירא אינם אוחזים הכוס ישירות אלא באמצעות צלחת מתחת לכוס, לעתים על גבי ה' אצבעות (וכדרך התמונה שהביאו כאן מהרב מוצפי), ולעתים כשם שאוחזים צלחת בעלמא. וכנראה הוא מסורת אצלם כך.