פורום אוצר החכמה

כבר עברתי הרבה פעמים את בית הכנסת 'הקראי' בעיר העתיקה, ולא חשבתי בכלל ליכנס פנימה, זה פשוט גועל. אבל עיינתי ברמב"ם הל' ממרים (פ"ג ה"ג), ושם משמע שמדינא אין שום איסור, וז"ל: "במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו, ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס. ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם], כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה."

גביר כתב:http://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99/

אין לי חיבור לאותו וועבסייד, אולי תביא כאן pdf, או עכ"פ לכתוב תוכן הדברים. תודה

בסדר כתב:

גביר כתב:http://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99/

אין לי חיבור לאותו וועבסייד, אולי תביא כאן pdf, או עכ"פ לכתוב תוכן הדברים. תודה

האם מותר להיכנס לבית כנסת קראי?

תוכן התשובה:

בס"ד

לא - משום מראית עין.
התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
כד שבט התשסג, 27 בינואר, 2003

אריתלמוד כתב:האם מותר להיכנס לבית כנסת קראי?

תוכן התשובה:

בס"ד

לא - משום מראית עין.
התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
כד שבט התשסג, 27 בינואר, 2003

אתה אכן סובר שיש איסור מראית העין? נניח שיש כמה קראים תלושים אשר עדיין חיים אתנו, אבל לא דורכים את כף רגלם בביהמ"ד שם, (אולי ברמלה אכן מתקיימים תפלות אבל לא שם) והחשד הגדול שיכול להיות הוא שנכנסים לתייר שם.

תיכנסו תיכנסו, עם חיוך ענק על השפתיים ולעג על הפנים. כן, כן, זה מה ששרד מקהילה שפרשה משלומי אמוני ישראל! פעם הם היו רובו ומניינו של הציבור היהודי במזרח, והיום? כלום. מניין אין להם. בדיחה מהלכת.
בית כנסת זה הוא מצבה ל"צאו וראו באנשים הפושעים בי".

חד ברנש כתב:פעם הם היו רובו ומניינו של הציבור היהודי במזרח, והיום? כלום. מניין אין להם..

כמדומה שהגזמת לשני הכיוונים.
מתי הם היו רוב? קראתי פעם שבאר"י היתה תקופה כזו, בשאר מדינות מה עשו? וגם היום אמנם הם מועטים אבל יש קצת יותר ממנין...

לא תמיד הגזמה היא דבר שלילי...
עכ"פ אין חולק שבתקופת הגאונים הם היוו תנועה רחבה ביותר שאיימה באופן רציני ביותר על המשך היהדות המסורתית.

איש_ספר כתב:

חד ברנש כתב:פעם הם היו רובו ומניינו של הציבור היהודי במזרח, והיום? כלום. מניין אין להם..

כמדומה שהגזמת לשני הכיוונים.
מתי הם היו רוב? קראתי פעם שבאר"י היתה תקופה כזו, בשאר מדינות מה עשו? וגם היום אמנם הם מועטים אבל יש קצת יותר ממנין...

בארץ ישראל היה תקופות שהם היו הרוב, וזה היה אחרי שגירשו אותם מבבל בתקופת הגאונים, ורוב כלל ישראל עדיין היו בבבל, והם עלו ארצה וקראו לעצמם 'אבלי ציון'. אבל בשאר ארצות מעולם לא היו רוב, רק היה הרבה מהם, לדוגמא במצרים וסוריא, ועד לשנת תש"ח היה הרבה מהם שם, וחלק מהם עלו ארצה.
בביהכנ"ס בעיר העתיקה אין להם מנין, (ושמעתי שזה נמשך מאז קללת האור החיים הק'). בעיר רמלה יש להם בתי כנסיות, וגם באשדוד, אבל רובם ככולם לא שומרים כלום. שמעתי שכהיום אף המחמירים משתמשים בחשמל בשבת כי הרי זה לא אש (הם לכאו' לא חיישו לשיטת החזו"א שיש בזה משום בונה...)
בודאי זה קידוש השם שכת שמלפנים היה להם רבבות ואלפי אנשים, לא נשאר מהם רק כמה אלפים בכל העולם, ורובם לא שומרים כלום.

אריתלמוד כתב:

בסדר כתב:

גביר כתב:http://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99/

אין לי חיבור לאותו וועבסייד, אולי תביא כאן pdf, או עכ"פ לכתוב תוכן הדברים. תודה

האם מותר להיכנס לבית כנסת קראי?

תוכן התשובה:

בס"ד

לא - משום מראית עין.
התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
כד שבט התשסג, 27 בינואר, 2003

אני שמעתי מאדם גדול אחד שבעצמו ביקר שם, וראה אותם ביוה"כ שחל להיות בחשבונם, ונהגו כמה מנהגים מעין הקפות סביב הבימה ועוד כמו שאנו נוהגים בשמ"ת, וכנראה יש להם איזה שורש של מנהגים מתקופת הגאונים, והוא רצה לעמוד על שורש מנהגם.

לא הבנתי! האם מנהג ההקפות בשמח"ת כבר הונהג בתקופת הגאונים? (ראה ב'תולדות חג שמח"ת').
לכאורה אפשר להוכיח מהסיפור המפורסם על הרב המג"ן שמעד שם במדרגות (וכהיום מסופר על האוה"ח. יעויין ב'אלפא ביתא דשמואל זעירא') שמותר להכנס לבתי כנסיות שלהם.

חד ברנש כתב:לא תמיד הגזמה היא דבר שלילי...
עכ"פ אין חולק שבתקופת הגאונים הם היוו תנועה רחבה ביותר שאיימה באופן רציני ביותר על המשך היהדות המסורתית.

גם בתקופת ענן בן דוד, לא היה לקראים רוב, לא בבבל ששם התחילו ולא בארצות אחרות.
אבל מאחר שענן 'התלבש' על עוד שאריות של כתות אחרות, וגם היה ממשפחת ראש הגולה (והרי רק משום כך פרש, משום שאחיו הצעיר חנניה התמנה ולא הוא, בערך מה שקורה היום בשמות אחרים...) נוצר מצב כאילו הם בעלי הכח.
כמדומני שבהלכות פסוקות לרב יהודאי גאון יש התייחסות לאותה תקופה.

מכון ח"ס, ענן לא ייסד את הקראות, אלא כת אחרת שכיום נקראת 'עננים', ומהם נשתלשלו הקראים. וזו טעות נפוצה.
עכ"פ בדור שלפני רס"ג ובדורו שלו לקראים היה כוח רב, גם פוליטי. אילולא כך רס"ג לא היה מקדש מלחמה כה חריפה ומקיפה בהם. וחבל להתווכח. צא ועיין במחקרים המתארים את תולדות הקראות.

איך אפשר לסמוך על מחקר(א)ים? הרי ברור מראש שמטרתם היא להאדיר כל תופעה הסוטה מדרך ישראל סבא.

קראתי פעם שבמאה ה-13 למס' היו רוב היהודים באזור מערב אוקריינה קראים; הקהילה היהודית בלבוב נוסדה על ידם, לדוגמא.

הוגה ומעיין כתב:איך אפשר לסמוך על מחקר(א)ים? הרי ברור מראש שמטרתם היא להאדיר כל תופעה הסוטה מדרך ישראל סבא.

ממש ממש לא נכון. ואתה אמור לדעת זאת.

מאגרות רבינו עובדיה מברטנורא משמע שהיה להם עם רב במצרים וכן מספר גדול בארץ ישראל

לגבי האור החיים הק' שנזכר לעיל שמעתי שאחר מה שקרה, קללם שלעולם לא יהיה להם מנין בירושלים

הסרפד כתב:קראתי פעם שבמאה ה-13 למס' היו רוב היהודים באזור מערב אוקריינה קראים; הקהילה היהודית בלבוב נוסדה על ידם, לדוגמא.

אם נאמין לכל שטויות אב"ן רש"ף.

עתניאל בן קנז כתב:

הסרפד כתב:קראתי פעם שבמאה ה-13 למס' היו רוב היהודים באזור מערב אוקריינה קראים; הקהילה היהודית בלבוב נוסדה על ידם, לדוגמא.

אם נאמין לכל שטויות אב"ן רש"ף.

הוא בעל הדברים? קדמוניות הקהלה הקראית בלבוב, עכ"פ, מוזכר גם אצל בובר ב'אנשי שם' כדבר פשוט.

הסרפד כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

הסרפד כתב:קראתי פעם שבמאה ה-13 למס' היו רוב היהודים באזור מערב אוקריינה קראים; הקהילה היהודית בלבוב נוסדה על ידם, לדוגמא.

אם נאמין לכל שטויות אב"ן רש"ף.

הוא בעל הדברים? קדמוניות הקהלה הקראית בלבוב, עכ"פ, מוזכר גם אצל בובר ב'אנשי שם' כדבר פשוט.

התכוונתי לרישא, אודות הרוב.

יתכן. כתבתי מזכרון ע"פ מה שקראתי לפני שנים הרבה ב-Encyclopedia Judaica הישן.
אך דבר אחד ברור אצלי: הייתה בגליציה נוכחות גדולה של קראים באמצע שנות הת"ק עדיין. ראיתי בעצמי מפקד (כת"י שנסרק לרשת) שנערך ע"י ממלכת אוסטרייך בראשית שליטתם בגליציה, ומנו כל קהלה לבדה, והנה מספר הקהלות הקראיות גדול.

בסדר כתב:בביהכנ"ס בעיר העתיקה אין להם מנין, (ושמעתי שזה נמשך מאז קללת האור החיים הק').

לא יודע על קראים בזמנו של אור החיים או קראים מודרניים, אבל קראים בזמנו של רמב"ם כלל לא אחזו ממניין.
עיין אגרות הרמב"ם מהד' הרב שילת עמ' תריב (=שו"ת הרמב"ם מהד' בלאו ס' רסה).
ואולי עם הזמן אימצו את המניין מיהדות הרבנית.