פורום אוצר החכמה

א' שאל אותי היום בהלויית הג"ר פישל זצ"ל אי גדול כבוד הבריות אי הוי גם לעכו"ם
ואמרתי לו שברמב"ם ה' סנהדרין כ' דזהו גם בעכו"ם. והלך ממני ואיני יודע מיהו זה ואיזהו לכך אני בא עכשיו בתשובה שלימה לפניו כי מסתמא הוא כאן עובר אורח
ברמב"ם פכ"ד מה' סנהדרין ה"ו כ' ואל יהי כבוד הבריות קל בעינינו שהרי הוא דוחה ל"ת של דבריהם וכל שכן כבוד בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בתורת אמת שיהא זהיר שלא יהרס כבודם.
הנה מפורש בד' הרמב"ם דגם בעכו"ם שייך כבוד הבריות ודוחה ל"ת דאל"כ אין כאן ק"ו.
והנה מל' הגמ' מצוה לרוץ לפני מלכי ישראל ולא לפני מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לפני מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין וכו' אראבר"צ מדלגין היינו ע"ג ארונות. י"ל ב' דרכים אי מותר לטמאות עצמו למלכי עכו"ם ג"כ או דהוא רק מצוה לרוץ לפניהם, אבל לטמאות עצמו הותר רק למלכי ישראל עי' מג"א סי' רכד סק"ז. והמג"א ציין לרמב"ם סופ"ג מה' אבל דה"ה לקראת מלכי או"ה מותר לטמאות עצמו בטומאה דרבנן, וי"ל דהרמב"ם לשיטתיה אזיל מה' סנהדרין הנ"ל
וע"ע כוכבי יצחק לר' יצחק שטרנהול ז"ל ח"ג קו' כבוד מלכים אות ד
וגם דן שם לענין נשים אי י"ל מצוה לרוץ לפני מלכים או דהוי בכלל כל כבודה בת מלך פנימה יע"ש.

ובזה גמרתי לך התשובה אתה פלוני אלמוני שאיני מכירך ונשמע בשו"ט (ואמיתיות לפי הרב מאוקריינא)

גם בשו״ת התעוררות תשובה (אינני זוכר הסימן) דן בשאלה הזאת ופוסק שכבוד הבריות שייך גם לגוים

אין כלל הוכחה מהרמב"ם הלכות סנהדרין.

ואל יהי כבוד הבריות קל בעיניו שדוחה ל"ת של דבריהם. זה מדובר ביהודי שהרי בו שייך ענין שידחה ל"ת של דבריהם [שהרי בעכו"ם זה כלל לא שייך.].
ומצד שהיהודי הוא האדם וכל השאר אינם קרוים אדם ע"כ שייך בו כבוד הבריות וזה תחילת דברי הרמב"ם. ומוסיף הרמב"ם שלכל יהודי יש מעלה נוספת מצד הייחוס שהוא בן אברהם יצחק ויעקב. ודו"ק.

הבלא מפיק הבלא

.

אבןטובה כתב:הבלא מפיק הבלא

מה התשובה לשאלה ששאל יזל מדליו. איזה ל"ת דדבריהם נדחה מפני כבוד הגויים?

מה זו שאלה אם צריך ישראל לעבור על ל"ת של דבריהם מחמת כבוד הבריות של עכו"ם הרי"ז דוחה
ואם כותב יזל מדליו הבל בדברי הרמב"ם אי אפשר שלא להגיב שהוא מבהיל ומבהל את הענין וגדול כבוד הרמב"ם מכבודו

אבןטובה כתב:ואם כותב יזל מדליו הבל בדברי הרמב"ם אי אפשר שלא להגיב שהוא מבהיל ומבהל את הענין וגדול כבוד הרמב"ם מכבודו

אפשר ואפשר.

גם מהרמב"ם בהלכות אבל אין שום הוכחה.
וז"ל וכן מתטמא בטומאה של דבריהם לכבוד הבריות כיצד אבל שהלך לבית הפרס הכל הולכין אחריו לנחמו שם וכן מדלגין על גבי ארונות של מתים לקראת מלכים ואפילו מלכי גוים כדי להבחין בינם לבין מלכי ישראל כשיחזור כבודן למקומן.
כלומר לא הולכים ומסתכלים במלכי גוים בשביל לכבד אותם, וכל מיני ענינים של כבוד הבריות, כי בגוים לא שייך [ועי' עוד רש"י בברכת י"ט עמוד ב'] אלא הכל כדי שנזכה לראות בכבוד מלכי ישראל כשיחזור למקומן. וזה כבוד הבריות של מלכי ישראל.

אבןטובה כתב:מה זו שאלה אם צריך ישראל לעבור על ל"ת של דבריהם מחמת כבוד הבריות של עכו"ם הרי"ז דוחה
ואם כותב יזל מדליו הבל בדברי הרמב"ם אי אפשר שלא להגיב שהוא מבהיל ומבהל את הענין וגדול כבוד הרמב"ם מכבודו

לדוגמה איזה מקרה?

לטלטל אבנים מקורזלות בשבת בכרמלית לגוי
וליזל מדליו: עשה אזנך כאפרכסת לא שייך כבוד הבריות עכשיו על מה שיהיה לעתיד לבא

בכל מקרה שאנחנו דוחים ל״ת של דבריהם מפני כבוד הבריות של איש אחר שייך לשאול מה הדין בעכו״ם - ואינני רואה קושיתו של ר׳ יזל מדליו

אבןטובה כתב:לטלטל אבנים מקורזלות בשבת בכרמלית לגוי
וליזל מדליו: עשה אזנך כאפרכסת לא שייך כבוד הבריות עכשיו על מה שיהיה לעתיד לבא

הסברא הפשוטה שאסור. ועליך להביא ראיה להתיר.

למה אסור אם האמת דגדול כבוד הבריות איכא גם בעכו"ם כד' הרמב"ם

מסברא הוא דבר תמוה מאד לחוש לכבוד הבריות במי שאין מצווין אפי' להעלותו מן הבור
ובעניין דברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין שאלתי את פי הגאון המופלג תכנת אוצר החכמה ושלחני לעיין בחידושי ר"ה מקראקא ובדרישה בטור חו"מ סימן ב' ובט"ז על שו"ע שם. ומכולם נראה דלא ס"ל לפרש כהרב אבןטובה, עיי"ש.

אבןטובה כתב:לטלטל אבנים מקורזלות בשבת בכרמלית לגוי
וליזל מדליו: עשה אזנך כאפרכסת לא שייך כבוד הבריות עכשיו על מה שיהיה לעתיד לבא

אתה אומר טוב וזה החידוש הרמב"ם, אבל זה מה שהרמב"ם כתב שהולכים לראות מלכי עכו"ם לא בשביל לכבד אותם אלא כדי שיידע להבחין.
ואתה חולק על הרמב"ם ואומר שיש מצווה סתם ללכת לראות מלכי עכו"ם, וגם אתה חולק על גמרא מפורשת.

עוד יש להוסיף שלפי המבואר ביורה דעה סימן שס"ז בהתחלה, שאין מצווה אפילו לקבור גוי וממילא אין בגוי מת מצווה, וגופתו מושלכת כדומן על פני האדמה, ואצל ישראל מת מצווה זה מינימום של כבוד שאפילו כהן גדול נטמא, ואם גופתו יכולה להיות מושלכת יש להוכיח שאין שום דין של כבוד לגבי עכו"ם.

ובודאי שבר ישראל לא יעבור בשבילו על איסורי דרבנן.

בר ישראל כתב:בכל מקרה שאנחנו דוחים ל״ת של דבריהם מפני כבוד הבריות של איש אחר שייך לשאול מה הדין בעכו״ם - ואינני רואה קושיתו של ר׳ יזל מדליו

הדוגמה בגמרא בברכות זה מת מצווה, ובגוי אין מת מצווה יורה דעה סימן שס"ז.

למה הפסקת ללמוד אחר ברכות תלך הלאה בכחך הגדול ולמוד מס' שבת
עיין שבת פא:
ותשכיל

מניין לך דבי״ד שם מדובר על מת מצוה? אכן אין לנו חיוב לקבור מתי עכו״ם כמו בישראל, אבל הדין של כבוד הבריות בישראל המושלך על הקרקע הוא דין שונה ממצות קבורה- ומניין לך שבמקום שאכן העכו״ם יישאר מושלך ברחוב אין לנו חיוב של מת מצוה? והתשובה שהזכרתי מההתעוררות תשובה הוא פה - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 72&hilite=

בר ישראל כתב:מניין לך דבי״ד שם מדובר על מת מצוה? אכן אין לנו חיוב לקבור מתי עכו״ם כמו בישראל, אבל הדין של כבוד הבריות בישראל המושלך על הקרקע הוא דין שונה ממצות קבורה- ומניין לך שבמקום שאכן העכו״ם יישאר מושלך ברחוב אין לנו חיוב של מת מצוה? והתשובה שהזכרתי מההתעוררות תשובה הוא פה - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 72&hilite=

עי"ש בנושאי כלים ולפי המבואר אין מצוות קבורה על גוי אלא רק מפני דרכי שלום.
מזה הסקתי שגם מת מצווה כך דינו שהרי רק מצד מצוות קבורה יש חיוב. [ושורש מצוות קבורה זה כבוד הבריות.]

קבורת עכו"ם:
איה"נ דבירו' נזיר פ"ז ה"א מ' דאין מצות קבורה בעכו"ם וכ"ה בת' להאדמו"ר זצ"ל בצפנת פענח סי' רסט. מ"מ ברד"ק יהושע ח כט כ' דגם בעכו"ם איבא הל"ת של לא תלין נבלתו על העץ.
ובח"ס או"ח ססי' רח כ' דיש מצוה מה"ת לקבור מתי עכו"ם ובת' דובב מישרים כ"כ בשם הרמב"ן עה"ת ות' חו"י סי' קלט ומזוה"ק פ' בשלח ועי' מנ"ח בקומץ המנחה מצוה תקלז ובמקנה קדושין נו: תוד"ה המקדש בערלה שיש חיוב לקבור עכו"ם ובת' בית יצחק או"ח ססי' טו
ועי' בבא בתרא כב. מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדם וכו' וברש"י מחמת בזיון יע"ש

אבןטובה כתב:לטלטל אבנים מקורזלות בשבת בכרמלית לגוי
וליזל מדליו: עשה אזנך כאפרכסת לא שייך כבוד הבריות עכשיו על מה שיהיה לעתיד לבא

את הדברים הללו אני כותב רק לחכמי ולומדי הפורום שמתווכחים בתורה כאילו הם נמצאים בתוך בית המדרש ולומדים שלא ע"מ לקנטר ונוהגין כבוד זה בזה. [ולא תיהיה סיעתנו כסיעת ..., וכו'.]

שבת פ"א ע"ב מהו להעלותם אחריו לגג א"ל גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.
ופסק השו"ע [או"ח סימן שי"ב סעיף א'] וז"ל משום כבוד הבריות התירו לטלטל אבנים לקנח ואפילו להעלותם לגג עמו דהוי טירחא יתירא מותר ומי שיש לו מקום מיוחד לבית הכסא יכול להכניס עמו אבנים לקנח מלא היד. עכ"ד.

מתוך דברי הגמ' והשו"ע אנו למדים רק שלאדם עצמו התירו לעלות אבנים ולעבור על ל"ת דדבריהם.

ויש לדון בשני יהודים האם מותר לאחד לעבור על ל"ת דדבריהם להביא אבנים מקורזלות בשביל חבירו או לא ?

והנה הב"ח כתב ש"מקום מיוחד" ר"ל לו לבדו אבל אם גם אחרים נכנסים לשם אסור שיטריח בשביל אחרים.

והמגן אברהם חולק וס"ל שמותר להכניס מלא היד דלא הוי טלטול דלא לצורך דמה לי הוא מה לי אחר וכו' דהכא חד טירחא הוא וגם אפשר שיצטרך לו הוא ולהכי שרי.

העולה מפורש מדברי הב"ח לאסור לאדם אחר וכן מדברי המגן אברהם שכל מה שהתירו זה משום שאולי הוא יצטרך וחד טירחא. עי"ש.

וכן כתב מפורש הערוך השולחן [סימן שי"ב סעיף ב'] וז"ל ואף אם אחר יטלם מ"מ מה בכך דזהו הכל טלטול לצורך בית הכסא דמה לי הוא מה לי אחר דכיון שנטלן ביד אחת חדא טירחא היא והגם דלכתחילה אין לו לטלטל מוקצה בשביל אחר אך העיקר מטלטלן בשבילו לפעם אחרת ורק אמרנו דאם אפילו יקחם אחר מה בכך אבל עיקר ההיתר משום דחזי לדידיה. וכו' עי"ש.

אם לגבי ישראל אחר לכאורה אסור לעבור על לאו דדבריהם, ק"ו בן בנו של ק"ו שלגבי עכו"ם יהיה אסור.

בר ישראל כתב:מניין לך דבי״ד שם מדובר על מת מצוה? אכן אין לנו חיוב לקבור מתי עכו״ם כמו בישראל, אבל הדין של כבוד הבריות בישראל המושלך על הקרקע הוא דין שונה ממצות קבורה- ומניין לך שבמקום שאכן העכו״ם יישאר מושלך ברחוב אין לנו חיוב של מת מצוה? והתשובה שהזכרתי מההתעוררות תשובה הוא פה - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 72&hilite=

עי' שו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן כ"ה פרק ט' ותרווה נחת.

אבןטובה כתב:א' שאל אותי היום בהלויית הג"ר פישל זצ"ל אי גדול כבוד הבריות אי הוי גם לעכו"ם
ואמרתי לו שברמב"ם ה' סנהדרין כ' דזהו גם בעכו"ם. והלך ממני ואיני יודע מיהו זה ואיזהו לכך אני בא עכשיו בתשובה שלימה לפניו כי מסתמא הוא כאן עובר אורח
ברמב"ם פכ"ד מה' סנהדרין ה"ו כ' ואל יהי כבוד הבריות קל בעינינו שהרי הוא דוחה ל"ת של דבריהם וכל שכן כבוד בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בתורת אמת שיהא זהיר שלא יהרס כבודם.
הנה מפורש בד' הרמב"ם דגם בעכו"ם שייך כבוד הבריות ודוחה ל"ת דאל"כ אין כאן ק"ו.
והנה מל' הגמ' מצוה לרוץ לפני מלכי ישראל ולא לפני מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לפני מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין וכו' אראבר"צ מדלגין היינו ע"ג ארונות. י"ל ב' דרכים אי מותר לטמאות עצמו למלכי עכו"ם ג"כ או דהוא רק מצוה לרוץ לפניהם, אבל לטמאות עצמו הותר רק למלכי ישראל עי' מג"א סי' רכד סק"ז. והמג"א ציין לרמב"ם סופ"ג מה' אבל דה"ה לקראת מלכי או"ה מותר לטמאות עצמו בטומאה דרבנן, וי"ל דהרמב"ם לשיטתיה אזיל מה' סנהדרין הנ"ל
וע"ע כוכבי יצחק לר' יצחק שטרנהול ז"ל ח"ג קו' כבוד מלכים אות ד
וגם דן שם לענין נשים אי י"ל מצוה לרוץ לפני מלכים או דהוי בכלל כל כבודה בת מלך פנימה יע"ש.

ובזה גמרתי לך התשובה אתה פלוני אלמוני שאיני מכירך ונשמע בשו"ט (ואמיתיות לפי הרב מאוקריינא)

הגמרא שם לגבי מדלגין היינו זה לא היתר של כבוד הבריות אלא היתר משום כבוד מלכות ודומה להיתר של כבוד הבריות תראה בגמרא שם את סדר הדברים ותראה שיש שם סדרה של דברים שנדחים מפני כבוד מסויים לאו דווקא כבוד הבריות ואין כולם דין אחד. וממילא אין ראיה לכבוד הבריות של גוי.
כתבתי תגובה על אף שממש לא עושה חשק לענות לך מחמת הצרורות שניתתזין מפיך על כל מי שרק לא נראה לך כמוהו...

שיטת הרמב"ם האם יש מת מצווה בעכו"ם.

עי' בספר המצוות עשה ל"ז, ועשה רל"א. ובמשנה תורה הלכות אבל פרק א' הלכה י', פרק י"ב הלכה י"ב. ופרק ג' הלכה ג'.
[שרבינו פסק כאן כמו רשב"י בבא מציעא קי"ד עמוד ב' שדרש אדם אתם אתם קרוים אדם ואין עובדי כוכבים קרוים אדם. ודו"ק.]

אם ודאי שאחר יבא להשתמש שם לביהכ"ס איזה חילוק בין הוא בין אחר שניהם הוא כבוד הבריות
וכן בחולה שצריך לחלל עליו את השבת וכי נאמר שאם הוא יכול לחלל עבור עצמו הוא עדיף מאחר לחלל את השבת וכנודע מד' מהרש"א שלהי ערובין
אלא אם רוצה לטלטל הרבה אבנים מחמת שאולי יבא גם אחר כאן בשבת ע"ז שייך כבר לדון אם הוא טירחא א' לטלטל הרבה בפעם אחת וז"פ

ולשלמה בן חיים: עי' ב"ק ג: דצרורות קרי לה תולדה דרגל ולא תולדה דשן ולמה אתה כותב 'צרורות ניתזין מפיו'???

אבןטובה כתב:א' שאל אותי היום בהלויית הג"ר פישל זצ"ל אי גדול כבוד הבריות אי הוי גם לעכו"ם
ואמרתי לו שברמב"ם ה' סנהדרין כ' דזהו גם בעכו"ם. והלך ממני ואיני יודע מיהו זה ואיזהו לכך אני בא עכשיו בתשובה שלימה לפניו כי מסתמא הוא כאן עובר אורח
ברמב"ם פכ"ד מה' סנהדרין ה"ו כ' ואל יהי כבוד הבריות קל בעינינו שהרי הוא דוחה ל"ת של דבריהם וכל שכן כבוד בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בתורת אמת שיהא זהיר שלא יהרס כבודם.

מה זאת עם הרב אבןטובה שהוא מתעורר כאילו זה ראיה חדשה שאף אחד לא דיבר מזה, והרי ראיה זו מופיעה כבר בשו"ת התעוררות תשובה (סי' קע"ה)? וכעומד מחלום דמי.

ולעניין צרורות, הרי שפיר דיבר שלמה בן חיים, שהרי כשם שצרורות הניתזים מהפה הם תולדה דרגל (רש"י ב"ק י"ח:), כך גם דבריך ניתזים מהפה ונראים כאילו יוצאים מהרגל.

כיון ובכבוד הבריות עסקינן אני רוצה קצת לגונן על הרב אבןטובה [שעל אף ששיטתו בלימוד חלוקה מאד משיטתי ואני מתווכח איתו מרורות פעמים רבות, על אף שאני מכבד את ידענותו העצומה], לפי דעתי אל להם לחברי הפורום הנכבדים להיפגע עד כדי כך מכל שטות שלו [מהצרורות הנתזים מפיו ומרגלו וכולי], זה מוסיף קצת צבע ואפי' השמינית שבשמנית שלו, ומה עם הגיפטקיט?, לא קורה כלום לריב קצת זה יוצר עניין בוויכוח, והתורה מרוויחה מזה, רק אל תיקחו אותו ברצינות כ"כ.[ואגב ביהמ"ד תבואו אלי לביהמ"ד גיצים עפים ואין מה לעשות כך זה, וזה חייב להיות אם התורה בוערת בכם].

אני חושש מאד שישנו הוא בור המתגלגל ברגלי אדם
הלא ציינתי לכוכבי יצחק ח"ג קו' כבוד מלכים אות ד שהוא כבר ציין לשו"ת מאורות נתן לייטר סי' צז והתעוררות תשובה סי' קעה (כהיום בדפוס מכון ח"ס ירושלים הוא בסי' לט). ותחת לציין כל המ"מ הבאתי ס' א' שהוא כבר מציין זאת ואני רק אמרתי שא' שאל אותי על הרחוב ואמרתי לו שזהו רמב"ם בסנהדרין
ומה אתה רוצה? ואני על משמרתי אעמודה
וכי חולה בשבת יש להעדיף אם הוא מחלל את השבת בעצמו יותר על אחרים הלא יש בזה בס' אמרי בינה אויערבאך ובת' אמרי יושר ועוד ואכ"מ

אבןטובה כתב:אם ודאי שאחר יבא להשתמש שם לביהכ"ס איזה חילוק בין הוא בין אחר שניהם הוא כבוד הבריות
וכן בחולה שצריך לחלל עליו את השבת וכי נאמר שאם הוא יכול לחלל עבור עצמו הוא עדיף מאחר לחלל את השבת וכנודע מד' מהרש"א שלהי ערובין
אלא אם רוצה לטלטל הרבה אבנים מחמת שאולי יבא גם אחר כאן בשבת ע"ז שייך כבר לדון אם הוא טירחא א' לטלטל הרבה בפעם אחת וז"פ

טעות ועי' לעיל.

ישנו כתב:

מה זאת עם הרב אבןטובה שהוא מתעורר כאילו זה ראיה חדשה שאף אחד לא דיבר מזה, והרי ראיה זו מופיעה כבר בשו"ת התעוררות תשובה (סי' קע"ה)? וכעומד מחלום דמי.
[/quote]

ההתעוררות תשובה לא רצה להתיר לאו דדבריהם, ועוד דדבריו קשים משני דברים במה שהוכיח מהרמב"ם ועי' היטב באשכול.

כל הדין שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל וכן כל הדברים שהתירו להיטיב עם גוים כולם מפני דרכי שלום שלא ילמדו הגויים להרע לישראל אבל ודאי שאין שום ענין לכבד גוי בפני עצמו ובזכות עצמוומה שכתהבו שהוא בריה משום שנברא בצלם אלקים - זו טעות שכן רק ישראל נבראו בצלם וכמפורש במהר"ל בדה"ח על המשנה "חביב אדם שנברא בצלם".

כדכד כתב:כל הדין שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל וכן כל הדברים שהתירו להיטיב עם גוים כולם מפני דרכי שלום שלא ילמדו הגויים להרע לישראל אבל ודאי שאין שום ענין לכבד גוי בפני עצמו ובזכות עצמוומה שכתהבו שהוא בריה משום שנברא בצלם אלקים - זו טעות שכן רק ישראל נבראו בצלם וכמפורש במהר"ל בדה"ח על המשנה "חביב אדם שנברא בצלם".

יפה כתבת, וביותר שרבינו [בהלכות אבל, פ"ג ה"ג] פסק כמו רשב"י שקברי עכו"ם אינם מטמאים באהל, משום שאתם קרוים אדם ואין עכו"ם קרוים אדם.

כבר העיר בכוכבי יצחק שם שציינתי לעיל דמגיטין סא. משמע קצת דליכא כבה"ב בעכו"ם דקאמר קוברין מתי עכו"ם עם מתי ישראל מפהני דרכי שלום ולא קאמר משום כבוד הבריות ע"ש.
ולענין קבורה הלא קיי"ל משום בזיונא וכבר ציינתי לך הגמ' ב"ב כב. מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדום וכו' ששרפו אותו ולא קברו אותו וכ' רש"י משום בזיון
וילהא"ט

אבןטובה כתב: ולענין קבורה הלא קיי"ל משום בזיונא וכבר ציינתי לך הגמ' ב"ב כב. מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדום וכו' ששרפו אותו ולא קברו אותו וכ' רש"י משום בזיון
וילהא"ט

שם זה בין גויים

אבןטובה כתב:
ולשלמה בן חיים: עי' ב"ק ג: דצרורות קרי לה תולדה דרגל ולא תולדה דשן ולמה אתה כותב 'צרורות ניתזין מפיו'???

בזה יש לבאר כוונת הכתוב
תהלים פרק טו פסוק ג
לֹֽא־רָגַ֨ל׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ:

מיהו זה הפנים חדשות כאן?

הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת?

למה לא עשית נקודות כמקדמת דנא?

אבןטובה כתב:למה לא עשית נקודות כמקדמת דנא?

שאני תושב"כ מתושבע"פ, [דהיינו אם ציטט מאתר ציטוטים, או העתיק מהזיכרון] ולגופם של דברים שלא תהיה באתי ריקנית כתבתי תגובה פשוטה ויצאה בפני עצמה לצערי.