פורום אוצר החכמה

עמד השואל ושאל אם התראה צריך להיות בבירור איזה לאו או חיוב מיתה הוא עובר או דסגי לומר לו שיש בזה חיוב מיתה כיון דלא ניתן התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
ואמרתי לו על אתר שיש בזה מחלוקת ואבאר הדברים כאן לפי דל שכלי ומי שיש לו מה להוסיף על זה יעלה על הדוכן:
בשבת קלח. משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום בורר ר' זירא אמר משום מרקד מ' דהתראה צריך להיות בפרטות איזה אב מלאכה הוא עובר ועי' שבועות כ: שכ' רש"י דצריך להתרות ממקרא ובמנ"ח מצוה לב ובמראה הפנים סנהדרין פ"ז ה"ה ד"ה נטע.
ועי' רדב"ז פי"ד מה' מאכלות אסורות הי"ח שכ' ג"כ שצריך להתרות בפירוש השם שעובר ובמנחות נח: תוד"ה אין לוקין בסו"ד כ' דכי אתי לאתרויי בהן צריך להזכיר כל אחד בשמו וכו' וחולין סד. רד"ה השורץ על הארץ ושם עד. רד"ה כי אמרי אנא כ' ואשמיעך רב דלא משום נבילה מתרינן ביה אלא משום אבר מן החי ובשבת קב: רד"ה בהא קאמר שמואל כ' דאי אתרו ליה משום בונה לא מיחייב דלאו בנין הוא.
אבל ברמב"ם פי"ב מה' סנהדרין ה"ב כ' שאומרים לו עבירה היא וחייב אתה עליה. משמע דא"צ להתרותו משום איזה לאו. אבל בד' הרמב"ם י"ל משום דס"ל דהתראה לא ניתן אלא להבחין בין שוגג למזיד ולכן חבר א"צ התראה וא"כ כיון שיודע שיש בזה חיוב מיתה סגי. ובס' חמדת ישראל ח"א דיני ל"ט מלאכות אות ב (דמ"ב. מדה"ס) מוכיח מד' הירו' סנהדרין פ' היו בודקין ה"א שא"צ להתרות בו הלאו של העבירה אלא מתרה בו שהוא בעונש מיתה ג"כ הוי התראה ע"ש. ועי' זבחים עח. תוד"ה הפיגול

לפי הרמב"ם חבר צריך התראה. [וקשה מסנהדרין ועי' בנושאי כלים.]

הדיוק מלשון הרמב"ם הוא נכון וכמש"כ כבר המנחת חינוך.

הטעם שהתראה לא ניתנה להבחין בין שוגג למזיד אינו מחייב שלא יצטרך להזכיר את שם הלאו, מכיון שאם לא יזכיר יאמר לו היית מצחק בי.

מסקנה, בשיטת הרמב"ם אין צריך להזכיר את שם הלאו, אבל יהיה אסור להזכיר שם לאו אחר וכמו שכתב המנחת חינוך וזה הביאור בגמ' בשבת, אבל לגבי עונש מיתה ודאי שחייבים להתרות בו סוג עונש המיתה וחייב העובר לקבל על עצמו את אותה המיתה שחייב בה.

גם להרמב"ם מה שהתראה זה רק משום להבחין בין שוגג למזיד אינו טעם יחידי דא"כ לא היה צריך לקבל על עצמו את המיתה.

ולענין חיוב כרת או מיתה ביד"ש אי צריך התראה ראה מכות יג. חייבי כריתות לא צריכי התראה ובסנהדרין מ: רד"ה אלא כ' ואם אינו עינן לחיוב כרת דהא דין שמים הוא ולא בעי התראה דקמי שמיא גליא אם שוגג הוא או מזיד. אמנם בירושלמי יומא פ"א סוף ה"ה איתא מכאן אין הקב"ה מעניש אא"כ מזהיר וכ"ה בירושלמי יבמות פי"א. וכ"ה במהרש"א ח"א סוטה ה. שכ' ואין עונשין נמי בשמיא אא"כ מזהירין ועי' זבחים קו. תוד"ה אזהרה ובס' בעי חיי להגר"י שור ז"ל פ' אחרי ובס' מאה שערים לר' יצחק בצלאל מורגנשטרן ז"ל שער י ד"ה באופן ב.

אבןטובה כתב:ולענין חיוב כרת או מיתה ביד"ש אי צריך התראה ראה מכות יג. חייבי כריתות לא צריכי התראה ובסנהדרין מ: רד"ה אלא כ' ואם אינו עינן לחיוב כרת דהא דין שמים הוא ולא בעי התראה דקמי שמיא גליא אם שוגג הוא או מזיד. אמנם בירושלמי יומא פ"א סוף ה"ה איתא מכאן אין הקב"ה מעניש אא"כ מזהיר וכ"ה בירושלמי יבמות פי"א. וכ"ה במהרש"א ח"א סוטה ה. שכ' ואין עונשין נמי בשמיא אא"כ מזהירין ועי' זבחים קו. תוד"ה אזהרה ובס' בעי חיי להגר"י שור ז"ל פ' אחרי ובס' מאה שערים לר' יצחק בצלאל מורגנשטרן ז"ל שער י ד"ה באופן ב.

מה הנפק"מ.

עתה ראיתי בשו"ת בנין ציון החדשות סי' קלד שהביא ד' הרמב"ם שא"צ להתרות הלאו המפורש אלא סגי שיאמר שיש בזה חיוב מיתה או כך וכך ע"ש
ועי' תורת מיכאל פארשלעגער ססי' מ

יעויין ברש"ש על סנהדרין דף מ"ה במחלוקת רש"י ותוס', ולפי דבריו יוצא מהסוגיא שלשיטת תוספות גם כרת צריך התראה!!!!!

מה אתה רוצה?
כבר כתבתי בזה לעיל

סליחה אבל לא ראיתי שהבאת את הראיה היוצאת מדברי הרש"ש בסנהדרין דף מ"ה (אולי מחקת).

מחקת קצת בתוך תגובתך
ומלבד כ"ז תעיין קודם בס' בעי חיי שציינתי לעיל ואח"כ תוסיף הפנינים שלך
וייש"כ