פורום אוצר החכמה

פרי יהושע כתב:בגלציה היו יודעים על משה ואהרן שהם אחים מהקצות החושן.

אבןטובה כתב:לא הבנתי אף מלה אחת....
איזה שפה אתה כותב?
אתה יכול לענות על השאלה של החסיד או לא

אבןטובה כתב:מלאך מלא עינים?

אבןטובה כתב:התקשר היום בבית הוראה שלי (דהיינו המאבייל) חסיד המתחסד עם קונו ועלה זית בפיו אם יש להוכיח או למנוע אם יש לאל ידו מי שעובר על עבירה במזיד או שזה בכלל הלעיטהו לרשע וימות?

[אגב שאלתי אותו לבדוחי דעתיה: אם זה פסוק הלעיטהו לרשע וימות או זה מאמר חז"ל]

אבןטובה כתב:ועדיין לא השלמתי התשובה אלא שהשבתי למי שחלם שיודע הענין

ומה שאני פתחתי בית הוראה על אף מיעוט שנותיי פחות מבן שלשים לאויוש"ט מ"מ היה לי הכרח עפ"מ שכ' האגרו"מ בהקדמה דאם שואלין מצוה וחיוב להשיב ויסודו מברכת ד. אצל דהע"ה שא' ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא יע"ש

אבןטובה כתב:אני שואל אותך מה תעשה עם הדגול מרבבה??

ולידיעתך! אתה א' מן השואלים בבית הוראה שלי

אבןטובה כתב:ומה תעשה עם הדגול מרבבה יו"ד סי' קנא דישראל העובר וחוטא במזיד אין חיוב להפרישו מעבירה והסכים עמו בת' מחנה חיים ח"ב או"ח סי' כ.
ובת' פרי יצחק ח"א ססי' נג האריך לחלוק על הדגו"מ וכן בס' ארח ישר סי' ב.
ועיין ת' כ"ס חאבה"ע סי' מז אבני צדק יו"ד סי' סז נהרי אפרסמון או"ח סי' כח.
אבל ר' ירוחם פישל ז"ל ע"ס המצוות לרס"ג עשה כח כ' דל"ש בעובר עבירה במזיד רק מ"ע דתוכחה ולא הלאו דל"ת על דם ריעך דהוי כאבידה מדעת. ובת' אפרקסתא דעניא ח"א סי' צג הסכים עם הדגו"מ דאינו חייב אבל אי עביד לאפרושי שפיר דמי ע"ש. ובשו"ת הלכה למשה ניימאן סי' קצח כ' בכונת הדגו"מ דזהו דוקא כשיודע שא"י להפרישו וממילא יעשה העבירה.
מיהו בת' אבני נזר יו"ד סי' תסא כ' דעיקר חיוב מצות תוכחה של הוכח תוכיח את עמיתך אינו אלא בעובר במזיד ולא בעובר בשוגג דכ"ה מבואר במג"א סי' תרח סק"ג ובשו"ע אדמוה"ז דבשוגג ליכא עשה דהוכח תוכיח
ועוד כ' טעם הכרחיי, דבאמת שייך סברת מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידים דכ"כ בס' יראים סי' לז דכשם שאין להרבות עונשין משוגג למזיד כך אין להרבות עונשין משאינו מותרה למותרה, אלא דמ"מ כיון כיון שעובר במזיד איכא עשה דהוכח תוכיח את עמיתך ואין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ע"ש.
ועדיין לא השלמתי התשובה אלא שהשבתי למי שחלם שיודע הענין

ומה שאני פתחתי בית הוראה על אף מיעוט שנותיי פחות מבן שלשים לאויוש"ט מ"מ היה לי הכרח עפ"מ שכ' האגרו"מ בהקדמה דאם שואלין מצוה וחיוב להשיב ויסודו מברכות ד. אצל דהע"ה שא' ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא יע"ש

אבןטובה כתב:
ומה שאני פתחתי בית הוראה על אף מיעוט שנותיי פחות מבן שלשים לאויוש"ט מ"מ היה לי הכרח עפ"מ שכ' האגרו"מ בהקדמה דאם שואלין מצוה וחיוב להשיב ויסודו מברכות ד. אצל דהע"ה שא' ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא יע"ש

אבןטובה כתב:אין משיבין את הארי לאחר מיתה גיטין פג:

כדכד כתב:חבל שא"א לשאול את האג"מ אבל לדעתי כוונתו רק למי שראוי לכך (ולא התכוונתי שאינך ראוי מצד הידע בתורה או מצד הגיל אלא לענינים אחרים ודו"ק).

אבןטובה כתב:התקשר היום בבית הוראה שלי (דהיינו המאבייל) חסיד המתחסד עם קונו ועלה זית בפיו אם יש להוכיח או למנוע אם יש לאל ידו מי שעובר על עבירה במזיד או שזה בכלל הלעיטהו לרשע וימות?

[אגב שאלתי אותו לבדוחי דעתיה: אם זה פסוק הלעיטהו לרשע וימות או זה מאמר חז"ל]

אבןטובה כתב:מה ראית אצל רבנן קשישאי?
שאם אינו ראוי "אלא לעניינים אחרים" אז?????
עי' ע"ז נח. רד"ה חרם

אבןטובה כתב:ומה תעשה עם הדגול מרבבה יו"ד סי' קנא דישראל העובר וחוטא במזיד אין חיוב להפרישו מעבירה והסכים עמו בת' מחנה חיים ח"ב או"ח סי' כ.
ובת' פרי יצחק ח"א ססי' נג האריך לחלוק על הדגו"מ וכן בס' ארח ישר סי' ב.
ועיין ת' כ"ס חאבה"ע סי' מז אבני צדק יו"ד סי' סז נהרי אפרסמון או"ח סי' כח.
אבל ר' ירוחם פישל ז"ל ע"ס המצוות לרס"ג עשה כח כ' דל"ש בעובר עבירה במזיד רק מ"ע דתוכחה ולא הלאו דל"ת על דם ריעך דהוי כאבידה מדעת. ובת' אפרקסתא דעניא ח"א סי' צג הסכים עם הדגו"מ דאינו חייב אבל אי עביד לאפרושי שפיר דמי ע"ש. ובשו"ת הלכה למשה ניימאן סי' קצח כ' בכונת הדגו"מ דזהו דוקא כשיודע שא"י להפרישו וממילא יעשה העבירה.
מיהו בת' אבני נזר יו"ד סי' תסא כ' דעיקר חיוב מצות תוכחה של הוכח תוכיח את עמיתך אינו אלא בעובר במזיד ולא בעובר בשוגג דכ"ה מבואר במג"א סי' תרח סק"ג ובשו"ע אדמוה"ז דבשוגג ליכא עשה דהוכח תוכיח
ועוד כ' טעם הכרחיי, דבאמת שייך סברת מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידים דכ"כ בס' יראים סי' לז דכשם שאין להרבות עונשין משוגג למזיד כך אין להרבות עונשין משאינו מותרה למותרה, אלא דמ"מ כיון כיון שעובר במזיד איכא עשה דהוכח תוכיח את עמיתך ואין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ע"ש.
ועדיין לא השלמתי התשובה אלא שהשבתי למי שחלם שיודע הענין

ומה שאני פתחתי בית הוראה על אף מיעוט שנותיי פחות מבן שלשים לאויוש"ט מ"מ היה לי הכרח עפ"מ שכ' האגרו"מ בהקדמה דאם שואלין מצוה וחיוב להשיב ויסודו מברכות ד. אצל דהע"ה שא' ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא יע"ש

אבןטובה כתב:בס' מערכי לב (לבעל חקרי לב זצ"ל) דרוש קכד כ' דרשע עובר עבירה במזיד דיהיה חייב האדם להודיעו דרכי התשובה ולהחזירו מרשעו אין לנו לימוד ברור לזה כי אם מ"ש הרמב"ם פ"ו מה' דעות ה"ז הרואה את חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב ולהודיע שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנא' הוכח תוכיח את עמיתך ע"ש. ואע"פ די"ל דאיירי במי שלא ידע שדבר זה אסור אבל ביודע לא הלא מדבריו בס' המצות עשין רה מבואר דבכל גווני חייב ונ"ל דלימוד זה הוא עשה מדברי קבלה מדכתיב ביחזקאל קפיטל לג ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני יע"ש.
אבל לי השפל והדל נראה שהוא מפורש ברמב"ם פ"ה מה' תלמוד תורה ה"ג וז"ל: ולהפריש מן האיסור אפילו בפני רבו מותר להורות כיצד כגון שראה אדם עושה דבר האסור מפני שלא ידע באיסורו "או מפני רשעו" יש לו להפרישו ולומר לו דבר זה אסור ואפילו בפני רבו וכו' עכ"ל