פורום אוצר החכמה

בקניינים בחושן משפט מצינו (יבמות נב) "העודר בנכסי הגר וכסבור שהם שלו לא קנה". האם גם בקנייני התורה הוא כך, לדוגמ' השמח בחלקו ולא בשביל לזכות ולקנות התורה עי"ז, האם זה ג"כ מועיל לו לקנין התורה?

שאלה נוספת:
בקניינים בחו"מ לא מצינו שיכול אחד לעשות קנין עבור חבירו. לולי דין ערב או דין עבד כנעני. אמנם בקנייני התורה כתב הגר"א במשלי פרק אשת חיל שכל אחד יכול לקנות רק חלק מהקניינים וע"י שמתחברים כולם יחד נקנית התורה לכולם, והיינו שהקנין שעושה אחד מועיל לחבירו.
(ואולי יש להטעים השאלה יותר, וכי דרגת התורה של כולם שווה ששייך שקנין של אחד יועיל לחבירו?)

ועוד שאלה:
האם קנייני התורה נצרכים לקנות תורה שבכתב או רק לתורה שבע"פ. (וכעין דברי המדרש תנחומא בנח על הקושי המיוחד והעמל הנצרך לתורה שבע"פ).

{יש מקום לדון שכל ענין קנייני התורה הוא על החלק האישי בלימוד התורה, וזה שייך רק בתורה שבע"פ. אבל אין לי מקור לזה}

ועוד שאלה {אם כבר הקשת ענין לענין} בכל הקנינים בחושן משפט קונה כל קנין לחוד באופן מוחלט.
למשל למטלטלין לא צריכים גם משיכה וגם הגבהה וגם חצר וגם אגב קרקע וכו', ולמשל לקרקעות אין צריכים גם לכסף וגם לשטר {דל מהכא דין של מקום שכותבים את השטר וכו' שהוא חסרון בגמ"ד של הכסף גופא, וכן חיוב תשלום כסף למי שקנה בשטר דבלא"ה מתבטל הקנין שטר} וגם לחזקה.

האם לדעתך אפשר לקנות תורה לגמרי בכל אחד ממ"ח קנינים לחודא זה בלא זה?

ר' ירוחם יש לו שיטה מחודשת בענין.

וכך הוא כותב, שהמעיין במשנה יראה שחוץ ממה שהתורה נקנית ב48 קנינים, הרי הכהונה נקנית ב24 קנינים שהם כ"ד מתנות כהונה.
וכמו שפשוט שקודם כל האדם נהיה כהן ואז אח"כ הוא זוכה ממילא ב24 מתנות כהונה כדי שיוכל להגשים את הכהונה שלו.
אותו הדבר גם בתורה קודם כל האדם, לומד ונהפך להיות "בן תורה" ואז ממילא הוא זוכה בשאר המעלות הטובות.

א"כ מה הדרך והקנין לקנות את התורה?

ישנו קנין אחד והוא "עמל" שאם אדם עמל התורה עמלה לו, פי' שהתורה מקנה את עצמה לאותו אדם שזה אומר שהוא יוכל להבין, ואם התורה לא היתה מקנה את עצמה האדם לא היה מבין ובזה שונה התורה משאר המדעים שכל הרוצה לקרוא יבוא ויקרא.

ואילו אדם שאינו עמל אז התורה לא תקנה את עצמה. [במאמר המוסגר לענ"ד לא עושים דימוים מחו"מ, למסכת אבות.]

ממש כדברי רבנו ירוחם היה שגור על לשונו של הג"ר הלל זקס זצ"ל.
ובזמנו הדברים היו מחודשים בעיניי , וכעת אני שמח לשמוע שמצאנו להם חבר.

נראה בעיני שקנייני התורה הם כלים להשראת השכינה והתורה בקרבו, שע"י שמכין גופו ונפשו להיות כלי קיבול שלם ובלא חורים אז יכול לקלוט בעצמו את התורה, והרי זה כמי שקונה חפץ שבלי הפעולות המעשיות הנדרשות לא ישכון החפץ ברשותו הגם שהוא והמוכר מאוד רוצים, כי אין זה תלוי ברצון אלא בהכנה המעשית לקבלת התורה או החפץ.
כן התורה, הגם שהקב"ה רוצה ליתנה וישראל רוצים בה לא תשכון במי שאינו עשה הפעולות ע"מ לקנותה, ולפי"ז זו לשון מושאלת ולא קניין ככל הקניינים.

מיכאל1 כתב:ממש כדברי רבנו ירוחם היה שגור על לשונו של הג"ר הלל זקס זצ"ל.
ובזמנו הדברים היו מחודשים בעיניי , וכעת אני שמח לשמוע שמצאנו להם חבר.

אני גם שמעתי שר' הלל אמר כך אבל לא באופן מורחב, אם אתה שמעת באופן יותר מורחב, אשמח אם תרחיב.
[נ.ב. כמדומני שהמציאות והרציונל הידוע הכריח את ר' הלל לומר שא"א לומר שבזה שאדם ימעט בשינה אז יקנה תורה.]

יזל מדליו כתב:ר' ירוחם יש לו שיטה מחודשת בענין.

וכך הוא כותב, שהמעיין במשנה יראה שחוץ ממה שהתורה נקנית ב48 קנינים, הרי הכהונה נקנית ב24 קנינים שהם כ"ד מתנות כהונה.
וכמו שפשוט שקודם כל האדם נהיה כהן ואז אח"כ הוא זוכה ממילא ב24 מתנות כהונה כדי שיוכל להגשים את הכהונה שלו.
אותו הדבר גם בתורה קודם כל האדם, לומד ונהפך להיות "בן תורה" ואז ממילא הוא זוכה בשאר המעלות הטובות.

א"כ מה הדרך והקנין לקנות את התורה?

ישנו קנין אחד והוא "עמל" שאם אדם עמל התורה עמלה לו, פי' שהתורה מקנה את עצמה לאותו אדם שזה אומר שהוא יוכל להבין, ואם התורה לא היתה מקנה את עצמה האדם לא היה מבין ובזה שונה התורה משאר המדעים שכל הרוצה לקרוא יבוא ויקרא.

ואילו אדם שאינו עמל אז התורה לא תקנה את עצמה. [במאמר המוסגר לענ"ד לא עושים דימוים מחו"מ, למסכת אבות.]

כל בסיס ההבנה שלי שיש שייכות בין קנייני התורה לקניינים בחושן משפט מבוסס על ר' ירוחם בדעת תורה פר' תזריע (המאמר האחרון שם).

איפה הר' ירוחם שאתה מביא?

אש משמים כתב:נראה בעיני שקנייני התורה הם כלים להשראת השכינה והתורה בקרבו, שע"י שמכין גופו ונפשו להיות כלי קיבול שלם ובלא חורים אז יכול לקלוט בעצמו את התורה, והרי זה כמי שקונה חפץ שבלי הפעולות המעשיות הנדרשות לא ישכון החפץ ברשותו הגם שהוא והמוכר מאוד רוצים, כי אין זה תלוי ברצון אלא בהכנה המעשית לקבלת התורה או החפץ.
כן התורה, הגם שהקב"ה רוצה ליתנה וישראל רוצים בה לא תשכון במי שאינו עשה הפעולות ע"מ לקנותה, ולפי"ז זו לשון מושאלת ולא קניין ככל הקניינים.

כעי"ז כתב הסבא מקלם

זה ודאי שיש מושג של קנין בתורה, שהרי בקידושין ל"ב דנו אי חכם יכול למחול על כבודו, ומסיק רבא דיכול למחול משום דנעשית לתורתו.

וכשלא עשה קנין כראוי, אזי באמת אין יכול למחול על כבודו, כמבו' בשדי חמד ח"ג מערכת כ' כלל קנ"ז אות י"ט בשם המג"א בזית רענן. (viewtopic.php?f=7&t=28819&p=299021&hilit=%D7%96%D7%99%D7%AA+%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%9F#p298796). וכ"פ בברכ"י יו"ד רמ"ו סקכ"א. (יש קצת שינוי ביניהם אבל זה לא נוגע להנ"ל).

רק הנידון האם לקשר את זה ממש לדיני קניינים או לא.

ובדעת תורה מר' ירוחם סו"פ תזריע (חלק המאמרים) נראה שזה ממש מהלך של קנין, יעוי"ש.

לשון החזו"א באיגרת ב', ועל כולם הקנינים שאם לא עשה קנין לא קנה. (מובן שאי"ז הוכחה, אבל יש בזה נותן טעם).

אלא דודאי יחד עם זה תתעורר השאלה בכל מה שיש חילוק בין זה לשאר קניינים, ובעיקר מה שהקשו לעיל

הוה אמינא כתב:ועוד שאלה {אם כבר הקשת ענין לענין} בכל הקנינים בחושן משפט קונה כל קנין לחוד באופן מוחלט.
למשל למטלטלין לא צריכים גם משיכה וגם הגבהה וגם חצר וגם אגב קרקע וכו', ולמשל לקרקעות אין צריכים גם לכסף וגם לשטר {דל מהכא דין של מקום שכותבים את השטר וכו' שהוא חסרון בגמ"ד של הכסף גופא, וכן חיוב תשלום כסף למי שקנה בשטר דבלא"ה מתבטל הקנין שטר} וגם לחזקה.

האם לדעתך אפשר לקנות תורה לגמרי בכל אחד ממ"ח קנינים לחודא זה בלא זה?

ואני הייתי מגדיר את השאלה, שהרי בכל הקניינים יש מעשה קנין חד פעמי ונהי' לשלו, ולא רק שלא צריל עוד קנין, גם לא שייך עוד קנין, משא"כ בקנייני תורה שאף שבודאי שבכל קנין מקנייני התורה לחוד קונים, אבל בכל קנין יש תוספת. (ועי' באגרות חזו"א אגרת ד'). ובגר"א במשלי משמע דשלמות קנין התורה הוא בשלמות מ"ח קניינים.

(היה לי איזה כיוון בזה, אבל כמעט שאין לי מקורות, לכן פניתי לחכמים דפה שיחכימוני)

צורב מתחיל כתב:

יזל מדליו כתב:ר' ירוחם יש לו שיטה מחודשת בענין.

וכך הוא כותב, שהמעיין במשנה יראה שחוץ ממה שהתורה נקנית ב48 קנינים, הרי הכהונה נקנית ב24 קנינים שהם כ"ד מתנות כהונה.
וכמו שפשוט שקודם כל האדם נהיה כהן ואז אח"כ הוא זוכה ממילא ב24 מתנות כהונה כדי שיוכל להגשים את הכהונה שלו.
אותו הדבר גם בתורה קודם כל האדם, לומד ונהפך להיות "בן תורה" ואז ממילא הוא זוכה בשאר המעלות הטובות.

א"כ מה הדרך והקנין לקנות את התורה?

ישנו קנין אחד והוא "עמל" שאם אדם עמל התורה עמלה לו, פי' שהתורה מקנה את עצמה לאותו אדם שזה אומר שהוא יוכל להבין, ואם התורה לא היתה מקנה את עצמה האדם לא היה מבין ובזה שונה התורה משאר המדעים שכל הרוצה לקרוא יבוא ויקרא.

ואילו אדם שאינו עמל אז התורה לא תקנה את עצמה. [במאמר המוסגר לענ"ד לא עושים דימוים מחו"מ, למסכת אבות.]

כל בסיס ההבנה שלי שיש שייכות בין קנייני התורה לקניינים בחושן משפט מבוסס על ר' ירוחם בדעת תורה פר' תזריע (המאמר האחרון שם).

איפה הר' ירוחם שאתה מביא?

עי' דעת תורה במדבר עמוד קס"ח.