פורום אוצר החכמה

ילד קטן (לפני ג' שנים) כיבה את האור בשבת, אביו שנחרד למעשה גער בו "אסור", מתוך כך הדליק הילד את האור מיד, האם זה מעשה שבת ואסור להנות מהאור או שאין זה מעשה חדש אלא תיקון למה שכיבה ומותר??

קטן העושה עבור ישראל אסור כדין מעשה נכרי עבור ישראל

ובדינא דנכרי כתב הא"ר

נשאלתי נכרי שרצה לתקן נר של ישראל ונכבה בידו וחזר והדליקו אם מותר להשתמש לאורו , נראה לי דמותר דזה הוי כמו לצרכו כיון שנכבה בידו, ועוד למש"כ תוס' שבת קכ"ב ע"א ד"ה ואם בשביל שהדליק וכו' דטעמא דאסור נר שהדליק בשביל ישראל דאי שרינן לי' אתי למימר לנכרי לעשות בשבילו ע"כ.וזה לא שייך בזה שיודע שכבה וחזר והדליקו ע"כ

הדמיון הוא כעוכלא לדנא

אבןטובה כתב:הדמיון הוא כעוכלא לדנא

לאור דבריך חשבתי שנית.

באמת ראוי להתבונן למה התינוק מדליק את האור?
אם בגלל שחושב שע"י כך מתקן כביכול את האיסור שעשה- יש לעיין האם נחשב שמדליק לצורך אביו, דלכ' מדליק לצורך עצמו כדי שלא יעבור איסור- ברם אם לקטן לא אכפת לעבור איסורים, אלא שרוצה לעשות נחת רוח לאביו, בזה לכ' יש לאסור, וצריך להתיישב בדבר.

והנה היכא שקטן כיבה את האור, וצעקו עליו שעכשיו בגללו יש חושך, ולכן מיהר הקטן לתקן מעשיו והדליק את האור, נראה דדמי לדינא דהא"ר לעיל.

אם הדליק כי אמרו לו שיש חושך פשוט שאסור להנות מהאור אך בשאלה דידן יש לדון האם מדליק כדי לרצות את אביו או כדי לתקן מה שעשה, ויל"ע.

שוב חשבתי אולי תמיד מדליק רק כדי שאביו לא יוכיחו וא"כ זה נעשה לאביו (גם כשרוצה לתקן מעשיו) ותמיד יהיה מעשה שבת.