פורום אוצר החכמה

ר' חיים מוואלוזין (שהיום היה היא"צ) בספרו רוח חיים ביאר את המשנה באבות אוהב את התוכחות וז"ל :אוהב את התוכחות לשמוע תוכחה ולהוכיח איש אחר ולכן אמר תוכחות בלשון רבים.

ולי הקטן צריך ביאור האם צריך לאהוב להוכיח את האחר או שזה מהמצוות שיש לעשותם כמי שכפאו שד?

תוכחה של ואהבת לרעך כמוך

אם המלה 'תוכחה' מעלה אצלך מיד אסוסיאציה של צעקות, סטירות, פאשקווילים וכיו"ב, אז זה באמת לא כזה נחמד,

אבל המושג 'תוכחה' במקורו האמיתי מתחבר דוקא עם חיוכים וסוכריות, ואולי אפילו עם חיבוקים ונשיקות.

צא וראה כיצד קיים אהרן הכהן את מצות תוכחה.

"תמהני אם יש מי שיודע להוכיח"

בפשטות לומדים שמצוות תוכחה זה בין אדם למקום ואז קשה כל הנ"ל.

אבל ר' ירוחם לומד שמצוות תוכחה מגיעה ממצוות שבין אדם לחברו, שזה מגיעה מהדאגה לשני,וזה ענף ממצוות חסד והעזרה לזולת.
ויש מזה נפק"מ אינני זוכר כעת.

ייש"כ לכל הת"ח העונים.

אבל עדיין בעוניי איני מבין התוכחה לאחרים מגיעה כתוצאה מהכרח, והיה עדיף שלא יגיע הצורך להוכיח לרעהו.
ובשלמא באדם עצמו שייך לאהוב את התוכחה כבקשת השלימות אשר אהובה על כל מבקשי האמת, אך באחרים עדיין לענ"ד אין מקומה באהבה אלא בצורך

האם כנים הדברים?

גם היה עדיף שלא יהיו נזקקים ועניים.

יזל מדליו כתב:גם היה עדיף שלא יהיו נזקקים ועניים.

אמת שכך הוא כדברי כת"ר. ומשו"ה בזכרוני אין מקום שבו נאמר לאהוב צדקה.
[כמדומה שאהבת חסד בלבד היא שנמצאה, וחסד הוא בין בעשירים ובין בעניים]

מיכאל1 כתב:ייש"כ לכל הת"ח העונים.

אבל עדיין בעוניי איני מבין התוכחה לאחרים מגיעה כתוצאה מהכרח, והיה עדיף שלא יגיע הצורך להוכיח לרעהו.
ובשלמא באדם עצמו שייך לאהוב את התוכחה כבקשת השלימות אשר אהובה על כל מבקשי האמת, אך באחרים עדיין לענ"ד אין מקומה באהבה אלא בצורך

האם כנים הדברים?

יש ליישב על פי דברי השל"ה בהקדמה לתולדות אדם:
"על כן ראוי לכל אחד להאריך במילי דהוכחה כפי יכלתו, הן אמת שכל עניינים הנזכרים לעיל, קאי להוכיח על עבירה שנעשית כבר, מכל מקום נלמד מזה גם כן לעמוד ולהזהיר על להבא, להודיע הדרך הטוב והישר, וירא שמים יוצא ידי שניהם, כי תוכחה על העבר, וללמד מוסר וההנהגה אלהבא, כולם בחדא מחתא מחתינהו, וטעם אחד לשבח לשניהם, 'למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה [הזאת]' (דברים לא, יב)".