הודעהעל ידי הורודנאי » ו' יולי 06, 2018 5:36 pm
דין ע"כ קיים בדברים שמקבל הכסף יוצר את הקנין, וכשם שבעבד כנעני שיוצא ע"י כסף של אחרים האדון הוא יוצר את השחרור שהוא המקנה, וכשמשחרר ע"י כסף הקנין חל ע"י שהאדון גומר בדעתו להוציא העבד מרשותו תמורת הכסף שמקבל, וחידשה התורה שגם אם אחרים נותנים כסף בשביל העבד יכול האדון להחיל עי"ז.
(ולכאורה דבר זה נסתר מע"כ בקידושין ששם האשה רק מפקרת דעתה ורצונה ולא מקנה, עיין חי' הגרש"ש ריש קידושין מה שתי' שם)
וממילא כל זה דווקא בדברים שקבלת הכסף מועילה לפירעון ולקנין, אבל בדבר שהנתינה היא המועלת וכגון בכופר שהוא כפרה לא יועיל ולא יועיל דין ע"כ.
אמנם פדה"ב אע"פ שהוא מצווה ולכאורה המטרה בנתינה, כבר הוכיחו שפדה"ב המצוה שהחוב הממוני יפרע.