אבןטובה כתב:מנחות מג: בשעה דנכנס דוד לבית המרחץ אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו.
למה לא נזכר במצות פאות שבראשו שיש עמו בכל שעה?
אבןטובה כתב:מקיים הל"ת
אבןטובה כתב:מנחות מג: בשעה דנכנס דוד לבית המרחץ אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו.
למה לא נזכר במצות פאות שבראשו שיש עמו בכל שעה?
אבןטובה כתב:אבל זהו עמו תמיד.
לשה"ר א"א לדבר בבית המרחץ ביחידי דמלך רוחץ יחידי כמשנה סנהדרין כב.
אבןטובה כתב:כבר כ' המהרש"א סוטה י: דהרי דוד נולד מהול אלא ששמח במה שלא היה ערל אף שלא היה בקו"ע למ"ד דא"צ להטיף ד"ב
ואם כן "בור ריק" מה אתה רוצה?????
אבןטובה כתב:קודם תעיין שם במהרש"א
ואח"כ תאמר הגדרות שלך
שערי חכמה כתב:כיהודה ועוד לקרא, תנן במכות (כג:) כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. והיינו כשבאה לידו עבירה ולא עבר, ולכן כתב האר"י ז"ל (שער המצוות פרשת קדושים) שבזמן שמסתפר יכוין לקיים מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" וגו'. אבל בזמן שאינו מסתפר אינו מקיים דבר בפאת הראש.
ואגב אורחא, יש לדון במשנה זו מה המצוה שמקיים היושב ולא עבר עבירה, וכתב רבינו יונה שמקיים מצות יראת שמים, אך מדברי האר"י הנ"ל מבואר שמקיים את אותו הלאו שאינו עובר עליו. וכן מוכח ממ"ש מהרח"ו בשערי קדושה ששס"ה מצוות ל"ת כנגד שס"ה גידים, וכשנמנע מלעבור על ל"ת ממשיך חיות לאותו גיד וכו'. ודו"ק.
יושב ירושלים כתב:שערי חכמה כתב:כיהודה ועוד לקרא, תנן במכות (כג:) כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. והיינו כשבאה לידו עבירה ולא עבר, ולכן כתב האר"י ז"ל (שער המצוות פרשת קדושים) שבזמן שמסתפר יכוין לקיים מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" וגו'. אבל בזמן שאינו מסתפר אינו מקיים דבר בפאת הראש.
הן אמנם שקיים מצוה בשעת הגילוח, אבל המצוה לא קיימת עכשו, וכשם שאם בא לידו איסור א"א לפני ימים ולא עבר קיים מצווה בשעה זו ותו לא, ולדעתי הטעות בבסיס השאלה היא, שמסתכלים על 'פאות' כעל מצווה חיובית להשאיר 'םאות', ואז שייך כל הנידון הנ"ל, אבל האמת היא שיש איסור להקיף את פאת הראש וזה שלא הקיף אין לו כעת שום קיום מצווה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 694 אורחים