פורום אוצר החכמה

מנחות מג: בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו.
למה לא נזכר במצות פאות שבראשו שיש עמו בכל שעה?

אבןטובה כתב:מנחות מג: בשעה דנכנס דוד לבית המרחץ אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו.
למה לא נזכר במצות פאות שבראשו שיש עמו בכל שעה?

איזה מצוה יש בפיאות

מקיים הל"ת

אבןטובה כתב:מקיים הל"ת

כמו כל שס"ה ל"ת

אבןטובה כתב:מנחות מג: בשעה דנכנס דוד לבית המרחץ אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו.
למה לא נזכר במצות פאות שבראשו שיש עמו בכל שעה?

לפי דבריך אפשר גם להקשות למה לא נזכר שאינו מדבר לשון הרע כרגע או שאינו מהרהר בדברים אסורים. וכו' וכו'

שו"ר שהרב בור ריק [אבל יש בו מים אין מים אלא תורה...] הקדימני.

אבל זהו עמו תמיד.
לשה"ר א"א לדבר בבית המרחץ ביחידי דמלך רוחץ יחידי כמשנה סנהדרין כב.

אבןטובה כתב:אבל זהו עמו תמיד.
לשה"ר א"א לדבר בבית המרחץ ביחידי דמלך רוחץ יחידי כמשנה סנהדרין כב.

אז עצם זה שהוא מתרחץ יחידי כהלכה זה מצוה
[האם גם שאלה זו נשאלה בבית ההוראה?... יש נפק"מ כמה סיעתא דשמיא יש במציאת התשובה...]

אחרים כבר ענה, עם זאת, להלן קצת יותר על זה

ועד לחכמים - ו / ועד לחכמים / תשס ד דף מספר 153 (זרע יצחק לרבי יצחק לומברוזו)

הברכי יוסף או"ח סי' ח שיו"ב אות ד מקשה זאת בשם הראשונים
וייש"כ על הציון הנ"ל

עי' ברב ייבי
ועי"ע באשל אברהם (בוטשאטש) [תנינא] או"ח סי' כא

לי הדל והשפל נראה עפמ"ש בנוב"ת יו"ד סי' פ בשם הג"ר וואלף באסקאוויטץ זצ"ל דאם אין בשער כדי נטילת הזוג ל"ה השחתה בתער, וא"כ כיון דקיי"ל סנהדרין כב: מלך מסתפר בכל יום א"כ לא היה בכל יום כדי נטילת הזוג וא"כ גם מצות הנחת פאה לא היה לו דרק כשעובר תער על ראשו ומניח הפאה אז איכא מצות פאה אבל כשאין השחתת תער על כל שער ראשו שוב אין שיור בפאה מקרי שיור.
ועל אף שהנו"ב השיג שם ע"ז מ"מ הרי כ' בשו"ת שם משמעון יו"ד ססי' טז שהנו"ב בעצמו לא החליט הדבר אלא מצד שלא להתיר הדבר להדיא כמו שנראה שם מסוף דבריו ע"ש. וכ"כ בשו"ת קנין תורה בהלכה ח"א סי' סו אות ב כי אין דברי השואל בטלים לגמרי בעיני הנו"ב ז"ל ע"ש.

כבר כ' המהרש"א סוטה י: דהרי דוד נולד מהול אלא ששמח במה שלא היה ערל אף שלא היה בקו"ע למ"ד דא"צ להטיף ד"ב
ואם כן "בור ריק" מה אתה רוצה?????

מילה זה ברית עם ה', מה שאין כן בשאר מצוות.
מחוץ למרחץ היה לו תורה ושאר מצוות שיכל לקיים בפועל, כשלא יכול לעבוד את ה' הצטער, ושמח כשנזכר בברית עם ה'.

מה אתה רוצה?
אני כתבתי להבור ריק שתירוצו לא עולה יפה לפ"ד המהרש"א

אבןטובה כתב:כבר כ' המהרש"א סוטה י: דהרי דוד נולד מהול אלא ששמח במה שלא היה ערל אף שלא היה בקו"ע למ"ד דא"צ להטיף ד"ב
ואם כן "בור ריק" מה אתה רוצה?????

פשוט מאוד מה הוא רוצה, 'מילה' הוא מציאות של קיום מצוה, גם באופן שנתקיימה מאליה, משא"כ זה שלא הקיף את ראשו, הרי הוא כמי שלא נתן בבשרו שרט ולא התגודד, אשר על זה לא יועיל היישוב שיישבת, והדברים פ'.

קודם תעיין שם במהרש"א
ואח"כ תאמר הגדרות שלך

אבןטובה כתב:קודם תעיין שם במהרש"א
ואח"כ תאמר הגדרות שלך

כן עשיתי. למעשה: לשיטתך, מה אתה עונה על 'לא תתגודדו'?

בפאות הראש הרי מעביר תער על ראשו ובזה שמעכב ואינו מקיף את פאותיו הרי עשה פעולה בזה משא"כ בשרט וגודד
אולי לחשוב גם מה שלא אכל נו"ט וחזיר?

כיהודה ועוד לקרא, תנן במכות (כג:) כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. והיינו כשבאה לידו עבירה ולא עבר, ולכן כתב האר"י ז"ל (שער המצוות פרשת קדושים) שבזמן שמסתפר יכוין לקיים מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" וגו'. אבל בזמן שאינו מסתפר אינו מקיים דבר בפאת הראש.

ואגב אורחא, יש לדון במשנה זו מה המצוה שמקיים היושב ולא עבר עבירה, וכתב רבינו יונה שמקיים מצות יראת שמים, אך מדברי האר"י הנ"ל מבואר שמקיים את אותו הלאו שאינו עובר עליו. וכן מוכח ממ"ש מהרח"ו בשערי קדושה ששס"ה מצוות ל"ת כנגד שס"ה גידים, וכשנמנע מלעבור על ל"ת ממשיך חיות לאותו גיד וכו'. ודו"ק.

דברי פי חכם חן ושפתיים יושק

שערי חכמה כתב:כיהודה ועוד לקרא, תנן במכות (כג:) כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. והיינו כשבאה לידו עבירה ולא עבר, ולכן כתב האר"י ז"ל (שער המצוות פרשת קדושים) שבזמן שמסתפר יכוין לקיים מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" וגו'. אבל בזמן שאינו מסתפר אינו מקיים דבר בפאת הראש.

ואגב אורחא, יש לדון במשנה זו מה המצוה שמקיים היושב ולא עבר עבירה, וכתב רבינו יונה שמקיים מצות יראת שמים, אך מדברי האר"י הנ"ל מבואר שמקיים את אותו הלאו שאינו עובר עליו. וכן מוכח ממ"ש מהרח"ו בשערי קדושה ששס"ה מצוות ל"ת כנגד שס"ה גידים, וכשנמנע מלעבור על ל"ת ממשיך חיות לאותו גיד וכו'. ודו"ק.

הן אמנם שקיים מצוה בשעת הגילוח, אבל המצוה לא קיימת עכשו, וכשם שאם בא לידו איסור א"א לפני ימים ולא עבר קיים מצווה בשעה זו ותו לא, ולדעתי הטעות בבסיס השאלה היא, שמסתכלים על 'פאות' כעל מצווה חיובית להשאיר 'םאות', ואז שייך כל הנידון הנ"ל, אבל האמת היא שיש איסור להקיף את פאת הראש וזה שלא הקיף אין לו כעת שום קיום מצווה.

כל העת שלא ממשיך להקיף כי עדיין עומד הוא באמצע הקפת ראשו ואם לא ממשיך הוא בהמשך המצוה בשוא"ת

יושב ירושלים כתב:

שערי חכמה כתב:כיהודה ועוד לקרא, תנן במכות (כג:) כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. והיינו כשבאה לידו עבירה ולא עבר, ולכן כתב האר"י ז"ל (שער המצוות פרשת קדושים) שבזמן שמסתפר יכוין לקיים מצות "לא תקיפו פאת ראשכם" וגו'. אבל בזמן שאינו מסתפר אינו מקיים דבר בפאת הראש.

הן אמנם שקיים מצוה בשעת הגילוח, אבל המצוה לא קיימת עכשו, וכשם שאם בא לידו איסור א"א לפני ימים ולא עבר קיים מצווה בשעה זו ותו לא, ולדעתי הטעות בבסיס השאלה היא, שמסתכלים על 'פאות' כעל מצווה חיובית להשאיר 'םאות', ואז שייך כל הנידון הנ"ל, אבל האמת היא שיש איסור להקיף את פאת הראש וזה שלא הקיף אין לו כעת שום קיום מצווה.

הוא אשר אמרתי, בשעה שהוא בבית המרחץ ואינו מסתפר אינו מקיים מצות ל"ת של לא תקיף.