פורום אוצר החכמה

ידוע שכל שיש שני שותפים נאמר בקרקע, אם רצו לחלוק יכולים לחלוק,יכולים בזמן שיש כדי חלוקה, ואם אין כד"ח אומרים גוד או איגוד,כך באופן כללי ההלכה וד"ת ,
השאלה היא באופן שיש קרקע שמיועדת לבניה ולא כולם יש להם את הממון לבנות ובה אחד מן השותפים וטוען גוד או איגוד אני מעוניין לבנות האם יכולים לאכוף על השותף למכור,ע"פ החוק אם אין הסכם שותפות ניתן לגשת לתביעה משפטית ולבקש פירוק שותפות ואז בית משפט כופה על אחד מהם למכור את חלקו לשני לפי מחיר שמאי. השאלה בד"ת אם שפיר עביד.

זו ההלכה.
אלא שגאא"ג אומרים רק בדבר שאין בו שיעור חלוקה, אם זכרוני אינו מטעני. וכל שיש בזה שיעור חלוקה, חולקים בגורל ובשומא.
עכ"פ אם יש שכן שמתנגד שהרוצה לבנות יקבל חלק מסויים, יכול לדרוש גורל.
האם חלק של השכן שרוצה לבנות הוא פחות משיעור 2 על 2 מטר? לא מסתבר. א"כ יש בו כד"ח ואין גא"א

הוה אמינא כתב:זו ההלכה.
אלא שגאא"ג אומרים רק בדבר שאין בו שיעור חלוקה, אם זכרוני אינו מטעני. וכל שיש בזה שיעור חלוקה, חולקים בגורל ובשומא.
עכ"פ אם יש שכן שמתנגד שהרוצה לבנות יקבל חלק מסויים, יכול לדרוש גורל.
האם חלק של השכן שרוצה לבנות הוא פחות משיעור 2 על 2 מטר? לא מסתבר. א"כ יש בו כד"ח ואין גא"א

א. בגמרא אמרו ששיעור כדי חלוקה בשדה הוא שונה בין בבל לארץ ישראל, ואולי י"ל שהוא משתנה גם במהלך הדורות.
ב. קרקע המיועדת לבניה איננה חצר, וכמדומני שלא יישאר שמה עליה אם לא יישאר בה לפחות רבע דונם, ואולי חצי.

לא הבנתי מלכתחילה שהכוונה במגרש פתוח המיועד לבניה,
רוב הד"ת בענין זה בשנים האחרונות הינן על חצרות וגגות.


עכ"פ אי אפשר לומר שקרקע לבניה נמדדת כשדה, כי שדות שיעורן לפי כמות היבול תשעה קבין או תשעה חצאי קבין וכו' ופחות מזה אין שמו עליו. כי יש הפסד דמי פועלים שישלמו להם לפי יום חרישה או דלויי ויעבדו רק חצי יום. וקרקע לבניה צריך להימדד לפי שטח של יחידה של בניה.