פורום אוצר החכמה

הרב שלמה גורן מספר שנשלח על ידי רבני ירושלים בראשות הגרי"א הרצוג אל החזון איש בנסיון לשכנעו לחזור בו מפסקו בנושא קו התאריך.
הוא מספר שהביא עמו מכתב לחזון איש מהרב הרצוג והחזון איש לא קרא אותו והניחו מתחת המפה והחל לשוחח עמו על הסוגיה.
בסוף המפגש הוא ביקש מהחזון איש לקרוא את המכתב ואמר לחזון איש שאם החזון איש לא יקרא את המכתב אז הוא בגדר שליח שלא עשה שליחותו ולא יוכל לגבות את דמי הנסיעה ואז החזון איש קרא את המכתב. (בעוז ותעצומות)
שאלתי , האם סברא זו יכולה להיות נכונה? האם יתכן שהחזון איש חשש לכך?

מה הקשר לשלח עושה שליחותו - זה מופרך.
גורן נאמן בכל פרט?
אך יתכן שהיות והוא הפציר בו הוא הסכים לקרא. מה זה בעוז ותעצומות ?

קו ירוק כתב:מה הקשר לשלח עושה שליחותו - זה מופרך.

אני גם חושב כך שזו סברא מופרכת לגמרי...
חפצתי לשמוע את דעתכם.

השליחות היא מעשה שיש בידו לעשות. והוא למסור את המכתב, וממילא על זה הוא מקבל שכרו מושלם. ובכלל מדוע לא נתן לו הכסף מראש שיוכל ליסוע..
אך מה שתלוי בדעת אחרים אם ההוא יקרא את המכתב או לא - מה זה שייך לשליחות, ולא נראה שהתנו עמו שיראה שהחזו"א קורא בו. וכי הוא בעה"ב לומר לו אם לקרא או לא, ומתי.

מנסים לעשות שטיקל תורה בכל דבר, החזו"א לא עניין אותו מה שאף אחד אחר חושב בנושא ולא היה שום נפק"מ אם יקרא את המכתב אבל ברגע שהשליח הפציר בו הפיס דעתו ופתח, זה הכל.

הרה"ר גורן ייחס לעצמו נפח משמעותי מאד בכל הנוגע לקו התאריך, וייתכן שכחלק מזה גם עלילת המעשה הנ"ל.