פורום אוצר החכמה

למה מומר להכעיס שחילל שבת חייב מיתה, הרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה?
[שאלה שנשאלה בבית ההוראה דהיינו האוזניים...]

יש קושיא דומה למ"ד מקושש לש"ש נתכון והאריכו בזה בקדושת לוי ובמהרש"א.

מסתמא חייב על הכפירה שבזה ולא על המלאכה.

אש משמים כתב:מסתמא חייב על הכפירה שבזה ולא על המלאכה.

א"כ לא היה חייב סקילה.

נהר שלום כתב:

אש משמים כתב:מסתמא חייב על הכפירה שבזה ולא על המלאכה.

א"כ לא היה חייב סקילה.

ואימא הכי נמי?

"שביק התירא ואכיל איסורא" זה מלאכה שאינה צריכה לגופה?

עזריאל ברגר כתב:

נהר שלום כתב:

אש משמים כתב:מסתמא חייב על הכפירה שבזה ולא על המלאכה.

א"כ לא היה חייב סקילה.

ואימא הכי נמי?

זה היה צריך ליכתב מפורש בש"ס.

לשון הרמב"ם פ"ה מיסודי התורה ה"י "...בשאט נפש להכעיס", ומשמע שכל להכעיס אינו בשביל להכעיס את הרבש"ע, אלא שביק התירא ואכל איסורא סתם, ולא מפני שניחא ליה יותר באיסור מההיתר, וממילא אינו בכלל מלשאצל"ג.

פרי יהושע כתב:לשון הרמב"ם פ"ה מיסודי התורה ה"י "...בשאט נפש להכעיס", ומשמע שכל להכעיס אינו בשביל להכעיס את הרבש"ע, אלא שביק התירא ואכל איסורא סתם, ולא מפני שניחא ליה יותר באיסור מההיתר, וממילא אינו בכלל מלשאצל"ג.

אפילו אם ניחא ליה יותר מבאיסור מבהיתר, כיון שסו"ס לא עשה ההיתר אלא האיסור ועשאו לצורכו, למה יהיה משאצל"ג?

שתי תשובות:
א. ייתכן בהחלט שמומר עשה להכעיס מלאכה שצריכה לגופה וקטף פרי בשבת על מנת לאכלו להכעיס.
ב. לא מודדים בבית דין עד כמה נתכוון לגופה, אלא עדים מעידים שקטף פרי, סוקלים אותו ולא שואלים אותו על כוונות.

הרואה כתב:ב. לא מודדים בבית דין עד כמה נתכוון לגופה, אלא עדים מעידים שקטף פרי, סוקלים אותו ולא שואלים אותו על כוונות.

אם מלאשצל"ג פטור, האיך יסקלו אותו קודם שיבררו דבר זה?.

ומעניין לעניין באותו עניין אכתוב כאן דבר נאה השייך לכאן בפרשת השבוע ממה ששוחחנו עליו כיום:

בתוס' הק' מפני מה לא ידע משה מה מיתתו של מקושש והלא נא' ומחלליה מות יומת, והיינו בחנק כל שלא נתפרש אחרת, ותירץ דלא ידע מפני דדן דאימא מיתתו בסקילה כעע"ז.

והק' רעק"א דא"כ באמת מנ"ל שכל מחלל שבת דינו בסקילה אימא רק מקושש שחילל בפרהסיא שהוא כמומר לע"ז בכה"ת כולה ונשאר בצ"ע.

ויתכן די"ל דהלא זה פשוט דאין מחלל שבת בפרהסיא כעע"ז אלא מפני שמראה שאינו מאמין במעשה בראשית, ששמירת שבת היא עדות לה וכמפורש בתורה, ואכן מכאן יש לדון לעניין חילונים שבזמנינו שאינן כמומרים לכה"ת, שאין מקשרים את חילול שבת שלהם לכפירה במעשה בראשית, וכבר עמד על מעין כך בשו"ת בנין ציון החדשות ס' כ"ג.

ולפי"ז יש לומר דמקושש כיון ולא הייתה כוונת אלא לש"ש, בודאי לא חשיב ככופר ועע"ז, ואם דינו בסקילה מוכח שכל מחלל שבת אף בצנעה דינו בסקילה, ומיושב כו"פ קו' רעק"א.