האם יש מלקות בבא הרוג ברגליו?

[ש. ספראי]

בעדי הכחשה לא לוקין, כי הוי תרי ותרי. בעדי הזמה לוקין במקום דא"צ באזהרה כמו בממון (או בבן גרושה וגלות וכו').
האם בבא הרוג ברגליו לוקים?
מצד אחד, אי"ז הזמה.
מצד שני, זה לא רק הכחשה בה אין הוכחה למיהמנות הכת השניה ע"פ הכת הראשונה, כי המציאות הוכיחה שהכת שהעידה שיקרה, וא"כ אולי שילקו מדין לא תענה ברעך עד שקר.
(אם כי לישנא דקרא מוכיח שלוקין רק כשעדים הזימו).
מה דעתכם?

[בור ריק]

ב"ק עד: עדים שהוכחשו בנפש לוקין ופריך תו"ת נינהו ומשני בבא הרוג ברגליו ועי' פנ"י מכות ב. נקט דאין לוקין ולכאו' תמו' מגמרא הנ"ל

[ש. ספראי]

ישר כח

[ש. ספראי]

ועי' פנ"י מכות ב. נקט דאין לוקין ולכאו' תמו' מגמרא הנ"ל

הפנ"י מצטט את ד' הרמב"ן עה"פ והנה עד שקר העד. וכוונתו היא לענין קיום דין "כאשר זמם" ולא לענין מלקו דלא תענה, ולק"מ.

[בור ריק]

ועי' פנ"י מכות ב. נקט דאין לוקין ולכאו' תמו' מגמרא הנ"ל

הפנ"י מצטט את ד' הרמב"ן עה"פ והנה עד שקר העד. וכוונתו היא לענין קיום דין "כאשר זמם" ולא לענין מלקו דלא תענה, ולק"מ.

כוונתי לדברי הפנ"י ב: ד"ה ות"ל ומבואר שם להדיא דס"ל דליכא מלקות מקרא דלא תענה אלא ע"י הזמה גמורה

[מיללער]

ב"ק עד: עדים שהוכחשו בנפש לוקין ופריך תו"ת נינהו ומשני בבא הרוג ברגליו ועי' פנ"י מכות ב. נקט דאין לוקין ולכאו' תמו' מגמרא הנ"ל

בעצם אי יש מלקות על לא תענה תלוי אי לאו שאב"מ לוקין עליו עי' מכות ד: והא דעדות בבן גרושה לוקין נחלקו המפ' באלו נערות כתובות לג. אי אזהרתיה מלא תענה או שזה חידוש של והיה אם בן הכות על אף שאב"מ והדברים ארוכין.

ובאמת ברש"י בב"ק שם ד"ה לוקין נתקשה בזה דהרי אין מלקות על לא תענה שהיא לאו שאב"מ ותי' דבפי' ריבתה תורה מלקות בעדים זוממין מהכ' והצדיקו וגו' והיה אם בן, ע"כ, אבל לכאורה זהו דוקא בהזמה ולא בהכחשה, וע'.בתוס' שם ד"ה הוה ליה.

ואם כנים הדברים אולי הפ"י נקט דהסוגיא בב"ק אזיל אליבא דמ"ד לאו שאב"מ לוקין עליו, אבל לדידן אין מלקות על הגדת עדות שקר אלא בהזמה גמורה.