פורום אוצר החכמה

מעשה באשה צדקנית שהתפללה כל יום תפילתה במניין והגיעה לגיל מופלג מאוד (+100) ובאחד מהימים רצתה כבר לעזוב את העולם ובאה לפני הרב בשאלה מה תעשה וענה הרב שתפסיק להתפלל במניין ואכן אחר ג' ימים שחדלה ממנהגה הקבוע להתפלל במניין לא קמה בבוקר ועודנה ישנה שנת עולמים..

השאלה היא איך היה מותר לה לגרום לעצמה למות??
ועוד יש לשאול האם גם ע"י פעולה חיובית מותר לגרום למוות סגולי או רק ע"י אי עשיה??

ילקוט שמעוני תורה פרשת עקב רמז תתעא

מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאת לפני רבי יוסי בן חלפתא אמרה ליה רבי הזקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של נוול הם שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת להפטר מן העולם, א"ל מה מצוה את למודה לעשות בכל יום, א"ל למודה אני אפילו יש לי דבר חביב אני מנחת אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום, א"ל מנעי עצמך מבית הכנסת שלשה ימים זה אחר זה, הלכה ועשתה כן וביום השלישי חלתה ומתה, לכך אמר שלמה אשרי אדם שומע לי וגו'

וע"ע סוטה מו ע"ב גבי העיר לוז (לא מעם ישראל).

זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן יוצאין חוץ לחומה והן מתים.

ע"ע קה"י ב"ק סמ"ה לענין מזיק ע"י סגולה.

דבר שבא ע"י תפילה הוא מאת הקב"ה.

מקור מעניין הקשור לנידון:

דרך אמונה - ביאור ההלכה הלכות שמיטה ויובל פרק א -
והנה בעירובין מ"ג א' בעי אם יש תחומין למעלה מי' ומייתי ראי' מהני שב שמעתתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמי דר"ח בסורא ובפניא בשבתא קמי דרבה בפומבדיתא מאן אמרה לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מי' ומובא בשם החת"ס שהקשה איך אליהו בא לכל הבריתות בשבת ותירץ דכשבא בתורת מלאך אין קפידא שאז אין חייב במצות אבל כשבא לומר הלכה אין יכול לבא בתורת מלאך דלא בשמים היא ומוכרח להתלבש בגופו שנשאר בעננים [עי' זוה"ק ויקהל קצ"ז א'] ולבא בתורת בנ"א ואז מצווה במצוות ובזכרוני ששאלתי למרן החזו"א זצ"ל א"כ מה ראיית הגמ' מאליהו דילמא אחר שאמר ההלכות בסורא נהפך למלאך והלך לפומבדיתא ואח"כ נהפך שוב לאדם ואמר ההלכות שם והשיב בבדיחותא שאם הי' בנ"א הי' אסור לו שיהפך למלאך דהוי נטילת נשמה ונראה שלא אמר כן אלא לבדיחותא בעלמא דרחוק לומר דזה שנהפך למלאך מקרי מעשה וא"כ אין בזה איסור שאין זה נטילת נשמה טבעי וכנ"ל

אש משמים כתב:השאלה היא איך היה מותר לה לגרום לעצמה למות??
ועוד יש לשאול האם גם ע"י פעולה חיובית מותר לגרום למוות סגולי או רק ע"י אי עשיה??

מאיפה יש חיוב להאריך חיים? אסור לקצר ימים, הרי אין כל חיוב לעשות כל הסגולות לאריכת ימים שיש במסכת מגילה רק עצה טובה קמ"ל.

יזל מדליו כתב:דבר שבא ע"י תפילה הוא מאת הקב"ה.

הכל מהקב"ה ובכל אופן אסור לעשות מעשים הגורמים למוות.

קראקובער כתב:

אש משמים כתב:השאלה היא איך היה מותר לה לגרום לעצמה למות??
ועוד יש לשאול האם גם ע"י פעולה חיובית מותר לגרום למוות סגולי או רק ע"י אי עשיה??

מאיפה יש חיוב להאריך חיים? אסור לקצר ימים, הרי אין כל חיוב לעשות כל הסגולות לאריכת ימים שיש במסכת מגילה רק עצה טובה קמ"ל.

???
מדובר על לקצר חיים ע"י סגולות שפועלות להמיתו.

לא להשכים לבית הכנסת זה שב ואל תעשה.

בינוני כתב:

יזל מדליו כתב:דבר שבא ע"י תפילה הוא מאת הקב"ה.

אגרו"מ אבה"ע ח"א סי' צ"א כתב:אבל אין זה ראיה משם דלפעמים זוכה אדם מאיזה טעם שהשי"ת יקבל תפלתו אף שמבקש דבר שלא היה ראוי לבקש ודרכי השי"ת נעלמו מאתנו.

אולי לא ראוי להתפלל למות, מכיון שהאדם צריך לחפוץ בחיים ולנצל אותם כדי לקיים מצוות, אבל מעשה רציחה אין כאן. וכדפירשנו.

מעשה רציחה סגולי זה אולי מקרה שאדם לובש "קמע" שבכוחו להרוג.

קראקובער כתב:לא להשכים לבית הכנסת זה שב ואל תעשה.

זה ששאלתי האם רק כאשר אינו פועל ועי"ז מת מותר או גם לפעול בצורה חיובית מותר אם זה ע"י סגולה.
אדם שיפסיק לנשום הרי הוא רוצח לכו"ע הגם שלא פעל מעשה חיובי אלא ישב ולא עשה.

כתובות קד ע"א

...כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער אמרה יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי שקלה כוזא שדייא מאיגרא [לארעא] אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי...

אש משמים כתב:

קראקובער כתב:לא להשכים לבית הכנסת זה שב ואל תעשה.

זה ששאלתי האם רק כאשר אינו פועל ועי"ז מת מותר או גם לפעול בצורה חיובית מותר אם זה ע"י סגולה.
אדם שיפסיק לנשום הרי הוא רוצח לכו"ע הגם שלא פעל מעשה חיובי אלא ישב ולא עשה.

מה התכוונת בזה?

אש משמים כתב:
השאלה היא איך היה מותר לה לגרום לעצמה למות??

עי' ציץ אליעזר ח"ט סי' מ"ז
ומדרש תלפיות ערך בית הכנסת שהעירו בזה
עיין אנצוקלפדי' הלכתית רפואית ח"ה ערך נוטה למות (א) עמוד 124

שבת ל. אמות בערב שבת

אבןטובה כתב:שבת ל. אמות בערב שבת

ממך יש ציפיות יותר גדולות...

ראבר"ש ביקש שיסורין יבואו עליו ב"מ פד: אע"ג דאסור לחבול בעצמו אע"כ דתפלה אינו כמו מעשה ממש.
ועי' סוטה מו: זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהם יוצאין חוץ לחומה והן מתים.
ועל שאלה זו יש בספר ברכת שלמה אבראהאם סי' יא
והמשכיל התמים "את מה שנכון נכון" יש לו גישה אליו ויבא ויוריד כאן הסימן הנ"ל

רמ"א יו"ד סי' שלט ס' א'
וכן אסור לגרום למת שימות מהרה, כגון מי שהוא גוסס זמן ארוך ולא יוכל להפרד, אסור להשמט הכר והכסת מתחתיו, מכח שאומרין שיש נוצות מקצת עופות שגורמים זה וכן לא יזיזנו ממקומו. וכן אסור לשום מפתחות ב"ה תחת ראשו, כדי שיפרד. אבל אם יש שם דבר שגורם עכוב יציאת הנפש, כגון שיש סמוך לאותו בית קול דופק כגון חוטב עצים או שיש מלח על לשונו ואלו מעכבים יציאת הנפש, מותר להסירו משם, דאין בזה מעשה כלל, אלא שמסיר המונע (הכל בהגהת אלפסי פרק אלו מגלחין).

אבןטובה כתב:שבת ל. אמות בערב שבת

בגמ' שם שאל למה לא נגזר עליו למות בערב שבת אך לא ביקש למות בערב שבת.

סליחה!
תקח גמרא ותעיין שם

אבןטובה כתב:סליחה!
תקח גמרא ותעיין שם

פשוט כדברי, דבשלמא לאחר לאחד בשבת הוי תוספת ואת זה באמת ביקש, אלא להקדים למות מדוע שיבקש?? אלא בהכרח ששאל מדוע לא נגזר עליו למות קודם וע"ז ענה הקב"ה שגזר כן כי טוב לו יום בחצריו.

עיין כאן

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28716#p297689

לא הזכירו את הגמ' בבא מציעא פד,א גבי ר' יוחנן
"בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה"

ועי' ר"ן נדרים מ,א ד"ה אין
ושבט הלוי ח"ח סי' רנ"ג וח"י סי' קצ"ב
וציץ אליעזר ח"ה בקונ' רמת רחל סי' ה'

בענין ההורג לחבירו באופן סגולי כגון כישוף וכו'

העתק דברי הרה"ג יעקב חיים סופר שליט"א מספר זכות יצחק [ח"א סי' י].

ואקבע כאן עוד מה שכתבתי בס"ד במקום אחר בענין דידן. והוא דנדפס ובא לידי הקובץ התורני היקר "כרם שלמה" דבאבוב, וראיתי כתוב שם (גליון צ"ב חשון תשמ"ז דף נ"ז אות כ"א): "בספר מקדשי השם ח"ב (קונטרס זר זהב אות קל"ה) כתב "שמעתי מדודי כ"ק אדמו"ר מוהר"ר ב"צ הלברשטאם ז"ל הי"ד מבאבוב שאמר בשם כ"ק זקיני מצאנז בעל דברי חיים זיע"א שמי שהתפלל שחבירו ימות ומת על ידי תפילתו - הרי הוא רוצח נפש גמור. וכן מפורש בשו"ת הלכות קטנות ח"ב (סימן צ"ח) שההורג נפש על ידי שם או כישוף אפשר דכאן דבדיבורו עביד מעשה הוה ליה דומיא דמימר (תמורה ג' ב') והזורק חץ להרגו ועליהם נאמר (ירמיה ט' ז') חץ שחוט לשונם ע"ש, והביא דבריו הגאון חיד"א ז"ל בספר דבש לפי (מערכת מ' אות ה') ע"ש, ועיין בספר עטרת שלמה לאדמו"ר מהר"ש מבאבוב ז"ל (עה"פ גם ענוש לצדיק לא טוב)" עכ"ל.

ובמכתבי מכ"ה טבת תשמ"ז למערכת "כרם שלמה" (ונדפס שם בגליון צ"ו דף מ"ז) כה כתבתי: הנה ספרים הללו מקדשי השם ועטרת שלמה אינם תחת ידי לראות דברי קדשם בשרשן, ועם שידעתי מיעוט ערכי ממש מכל מקום תורה היא וללמוד אני צריך, ולענ"ד כמדומה שיש לחלק בין המתפלל שחבירו ימות, לבין הפועל בכישוף שחבירו ימות, שהמתפלל על חבירו שימות לא מקרי ברי היזקא, דמי לימא לן שתשמע תפילתו ואטו בידיה תליא מילתא, ואולי יש לשני זכות תולה, ולמרבה ולכל היותר יחשב כגרמא, ועיין היטב בסוגיא דסנהדרין (דף ע"ו ודף ע"ז), מה שאין בכישוף דמיקרי ברי היזקא, וכדנקט להדיא בהלכות קטנות שם דהוא כזורק חץ להרגו והוי חץ שחוט לשונו, דפירושו סכינא חריפא וכדתרגם יהונתן בירמיה (שם ועיין ברד"ק לשם), והיינו שבודאי פועל פעולתו שכך החפצא של כשפים, וכחולין (ז' ב'): "למה נקראו שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה", ופירש רש"י ז"ל: "שלא גזרו על אדם זה למות והוא מת על ידי כשפים", ועין בזה בשו"ת רבינו הריב"ש (ר"ס צ"ב) ולאדונינו הרמח"ל ז"ל בספר דרך ה' (ח"ג פ"ב), ולגאון עוזינו רבן של ישראל רבי חיים וואלז'ין ז"ל בספר תורה דיליה נפש החיים (שער ג' פרק י"ב) ע"ש, והיינו נמי עובדא דאבא חלקיה בתענית (כ"ג ב') ורבי מאיר בברכות (י' א') דמעיקרא התפללו על הנהו בריוני שימותו, ולא קללו אותם שימותו, משום שלתפילה יש כללים משלה מתי הקב"ה מקבלה ומתי לא ובידו ית"ש תלי מילתא, ועיין שו"ת רב"ז ח"ג (סימן ז'), וכמו שביארתי לעיל החילוק בין תפילה ובין קללה ודוק.

ומה גם שעצם דברי ההלכות קטנות שההורג על ידי כשפים תורת רוצח יש לו, אינו מוסכם, ועיין בזה לגאון חיד"א ז"ל בדבש לפי (שם), ולגאון מהר"י אסאד ז"ל בשו"ת יהודה יעלה או"ח (סימן קצ"ט), ולמרנא ורבנא מופת הדור זצ"ל בקהלות יעקב מכות (סימן י"ז) וחזרו ונדפסו בקהלות יעקב בבא קמא (סימן ט"ל), ועיין בספר גזע ישי (מערכת א' אות א') ובספר נפש חיה (סימן רצ"ב סעיף ג') ושו"ת כוכבי יצחק ח"ג (סימן ל"ה אות ט"ו) עש"ב.

ובס"ד אני עני העירותי שיש להביא ראיה לכאורה מדברות חז"ל במדרש פסיקתא רבתי (פכ"א דק"ז ב'): "לא תחמוד לא תרצח, סוף שאשתו עושה לו כשפים ורוצחתו", ומדהא שדרשו חז"ל על קרא דלא תרצח, משמע שאף בהורג על ידי כשפים איכא ללא תרצח, ותמהני על גאוני בתראי ז"ל שלא העירו משם, ונתבאר במקום אחר בס"ד. עד כאן דברי במכתבי שם.

רש"י מנחות סה. כ' דלקיים מצות מיתה שבתורה יכול לקיים גם ע"י כישוף כמו שאז"ל הכה תכה בכל מיתה שאתה יכול