אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד

[אבןטובה]

קבלת עדות בפני שותף א' הוי כבפני בע"ד או כיון שחסר שותף השני הוי כשלא בפני בע"ד?

[קראקובער]

גמרא מפורשת בכתובות (צד•)

[אש משמים]

למה השותף אינו בע"ד??
פשוט שאם יכול לטעון אז אין לדון שלא בפניו.

[קראקובער]

עיין בגמרא הנ"ל ותמצא נחת.

[אבןטובה]

נראה לי דזה תלוי בב' הטעמים דלשיטת רש"י ב"ב כח: דבעינן בפני הבעלים כדי שיוכלו לטעון ולהכחיש העדים, ובאמת טעם זה מפורש בגמ' ב"ק מה. בשלמא בעלים בני טענה נינהו. לפ"ז הכי נמי השותף השני יכול לומר אנא טעיננא טפי וכ"ה ברשב"ם בבא בתרא קכד. ד"ה ואם אמר שכ' אם הלכו למדה"י אין מורידין בע"ח בקרקע עד ששמעו ב"ד טענת האחין 'דמה ידעינן איזה טענה יש להן' וכו' ועד"ש כתובות צד. אצל תרי אחי ותרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד ואזיל חד מינייהו בהדיה לדינא אם ליתיה במתא מצי מערער אנא הוי טעיננא טפי. אבל לפמ"ש בת' מהרש"ל סי' לג דהא דבעינן בפני הבעלים הוא מפני שייראו ויכספו להעיד בפני בעל דין ויסוגו אחור בראותם בעל הממון וכו' ע"ש. א"כ לזה מספיק אף שותף אחד וסברא זו של המהרש"ל מבואר בגמ' שבועות מז: פועלים נשבעין לבעה"ב במעמד חנוני 'כי היכי דליכספו מיניה' ובשבועות לא. רד"ה שמע שוא כ' שהמטעים דבריו שלא בפני בעל דינו אינו בוש מדברי שקר. וכ"ה בכתובות פה. ותשתבע במאתין אפשר דמיכספא. ונדרים סה. ר"ן ד"ה תניא דכל שלא בפניו ליכא בושה. וע"ע בס' צבי גאון יעקב סי' ג וכ"ה מפורש בב"ש אבה"ע סי' פה הובא בפ"ת חו"מ סי' כה דמועיל קבלת עדות בפני שותף א' יע"ש.

[בור ריק]

קבלת עדות בפני שותף א' הוי כבפני בע"ד או כיון שחסר שותף השני הוי כשלא בפני בע"ד?

עי' שע"מ סי' כ"ח ס"ק ח' שהאריך בזה

[אבןטובה]

בשו"ת פורת יוסף להג"ר יוסף רייזין ז"ל מטעלז סי' עו כ' דלדעת הרשב"א סגי קבלת עדות בפני אחד מהשותפין ולדעת הר"ן והרא"ש לא מועיל יע"ש.
והנני לציין כאן דבר מחודש מגאון ישראל רשכב"ה פוסק הדורות רבי יוסף שאול זצ"ל בשו"ת שואל ומשיב מהדורא חמישאה סי' עב שכ' טעם חדש על מה שלא מקבלין עדות שלא בפני בעלים, כדי שלא ליטרח הבית דין בחנם, כיון שאחר שיקבלו עדות שלא בפניו יבא הבעלים עם טענות חדשות יע"ש.

[ספרים וועלט]

נראה לי דזה תלוי בב' הטעמים דלשיטת רש"י ב"ב כח: דבעינן בפני הבעלים כדי שיוכלו לטעון ולהכחיש העדים, ובאמת טעם זה מפורש בגמ' ב"ק מה. בשלמא בעלים בני טענה נינהו. לפ"ז הכי נמי השותף השני יכול לומר אנא טעיננא טפי וכ"ה ברשב"ם בבא בתרא קכד. ד"ה ואם אמר שכ' אם הלכו למדה"י אין מורידין בע"ח בקרקע עד ששמעו ב"ד טענת האחין 'דמה ידעינן איזה טענה יש להן' וכו' ועד"ש כתובות צד. אצל תרי אחי ותרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד ואזיל חד מינייהו בהדיה לדינא אם ליתיה במתא מצי מערער אנא הוי טעיננא טפי. אבל לפמ"ש בת' מהרש"ל סי' לג דהא דבעינן בפני הבעלים הוא מפני שייראו ויכספו להעיד בפני בעל דין ויסוגו אחור בראותם בעל הממון וכו' ע"ש. א"כ לזה מספיק אף שותף אחד וסברא זו של המהרש"ל מבואר בגמ' שבועות מז: פועלים נשבעין לבעה"ב במעמד חנוני 'כי היכי דליכספו מיניה' ובשבועות לא. רד"ה שמע שוא כ' שהמטעים דבריו שלא בפני בעל דינו אינו בוש מדברי שקר. וכ"ה בכתובות פה. ותשתבע במאתין אפשר דמיכספא. ונדרים סה. ר"ן ד"ה תניא דכל שלא בפניו ליכא בושה. וע"ע בס' צבי גאון יעקב סי' ג וכ"ה מפורש בב"ש אבה"ע סי' פה הובא בפ"ת חו"מ סי' כה דמועיל קבלת עדות בפני שותף א' יע"ש.

לדידן דקיי"ל כרבנן שצריך שהשור עצמו יהיה נוכח בבית דין כאשר דנים אותו להיסקל, על כרחך שאין הטעם משום טענה או משום יראה בלבד.