פורום אוצר החכמה

לא מכיר את הנושא, האם באמת מזכירים לחתנים את הכוונה לשם מצוה?

בעולם המעשה לא מזכירים לחתן לכוון למצוה
וצ"ל דאיכא ס"ס ספק אם מצ"כ או לא ואת"ל שמצוות צ"כ שמא אין במעשה הקידושין מצווה.

וג"א שליט"א אמר לי בחריפות, שאם נצרף לזה את שי' האו"ז (ר"ה סי' רסא, ומובא בהג"א ר"ה פ"ג ס"י, ועי' ביהגר"א או"ח סי' ס ס"ד) שטבילה בלא כוונה ל"מ למ"ד מצוות צריכות כוונה, א"כ המקדש בלא כוונת מצווה, שמא לא יחולו הקידושין?

כל חתן מודע באופן כללי שכל ענייני הקידושין והנישואים הם מצווה.

למה צריך כוונת קנין הרי מעשיו מוכיחים.

החיד"א ז"ל בספר עבודת הקודש (סנסן ליאיר סימן ג') סידר תפילה לפני החופה ושבעה ברכות וזו נוסחה:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחְדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לִישָֹא אִשָּׁה בְּקִדּוּשִׁין, לְקַיֵּים מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרֵךְ לִיקַח אִשָּׁה בִּכְּתוּבָה וְקִדּוּשִׁין, וְזוּ הַכָנָה לְקַיֵּים מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ, וְכָל מִצְוֹת עֲשֵֹה וְלֹא תַעֲשֶֹה הַנִּלְווֹת וְנִמְשָׁכוֹת מִלְּקִיחַת אִשָּׁה. וְהִנֵּה עָשִֹיתִי הַבָּא מִיָּדִי, וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵיעוּת בֵּינֵינוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּים מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְכָל הַמִּצְוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת, וּתְבָרְכֵנּוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ. וּתְקַיֵּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא תְאוּנֶה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶיךָ. וַהֲרֵינִי מוּכָן לְקַדְּשָׁהּ בְּטַבַּעַת זֶה כְּדַת משֶׁה וְיִשְֹרָאֵל, וְלִהְיוֹתֵינוּ תַּחַת חוּפָּה בִּזְמַן שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְקוֹדֶם לָהֶם בִּרְכַּת אֵירוּסִין. וְיָדַעְנוּ כִּי כָל פְּרַט וּפְרָט רַבּוּ סוֹדוֹתָיו וּרְמָזָיו, וּבָשָֹר אֲנַחְנוּ וְלֹא בִינַת אָדָם לָנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּקַבֵּל מַעֲשֵֹי הַמִּצְוֹת וְהַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, כְּאִלּוּ כִיוַּנְנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין, וְדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מְכַוְּונִים בַּכֹּל לְתַקֵּן אֶת שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בִּמְקוֹם עֶלְיוֹן, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּשְׁמְרֵנוּ מִכָּל חֵטְא,וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵֹינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבִפְרַט בְּז` יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם תַּקָּלָה וְשׁוּם מִקְרֶה רָע, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְחֶסֶד יהוה מֵעוֹלָם יְהִי עָלֵינוּ סִתְרָה. צִנָּה וְסֹחֵרָה. וִיהִי נֹעַם יהוה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" ודו"ק היטב.

עושה חדשות כתב:וג"א שליט"א אמר לי בחריפות, שאם נצרף לזה את שי' האו"ז (ר"ה סי' רסא, ומובא בהג"א ר"ה פ"ג ס"י, ועי' ביהגר"א או"ח סי' ס ס"ד) שטבילה בלא כוונה ל"מ למ"ד מצוות צריכות כוונה, א"כ המקדש בלא כוונת מצווה, שמא לא יחולו הקידושין?

אין הנדון דומה לראיה, שבקידושין עכ"פ אם יש כוונת קניין בוודאי מסתברא דלא מעכב כוונת המצווה.

פרי יהושע כתב:

עושה חדשות כתב:וג"א שליט"א אמר לי בחריפות, שאם נצרף לזה את שי' האו"ז (ר"ה סי' רסא, ומובא בהג"א ר"ה פ"ג ס"י, ועי' ביהגר"א או"ח סי' ס ס"ד) שטבילה בלא כוונה ל"מ למ"ד מצוות צריכות כוונה, א"כ המקדש בלא כוונת מצווה, שמא לא יחולו הקידושין?

אין הנדון דומה לראיה, שבקידושין עכ"פ אם יש כוונת קניין בוודאי מסתברא דלא מעכב כוונת המצווה.

אני מסכים שזה רק 'חריפות', ומכמה טעמים. אבל מה באמת יאמר האו"ז על אשה שטבלה כדי להיטהר אבל לא לשם מצווה? ובאמת קודם כל צריך להסביר את עצם דברי האו"ז, ואח"כ אפשר לפלפל.

בחור מישיבת בריסק

עצם הנהגת המנ"ח הנ"ל, אינה עולה בקנה אחד עם כל דבריו בספרו על מצות פרו ורבו. שם הוא נוקט בבירור שאי"צ כוונה בשעת הביאה, ובסתמא גם לא בשעת הלידה, והר"ז מן המצוות המתקיימות כראוי גם בלי כוונה. והעד בדבר, שאפשר לקיים המצווה גם בבנים שהיו לו בגיותו. ולפ"ז מה שייך להצריך כוונה דוקא בשעת הקידושין?

עושה חדשות כתב:עצם הנהגת המנ"ח הנ"ל, אינה עולה בקנה אחד עם כל דבריו בספרו על מצות פרו ורבו. שם הוא נוקט בבירור שאי"צ כוונה בשעת הביאה, ובסתמא גם לא בשעת הלידה, והר"ז מן המצוות המתקיימות כראוי גם בלי כוונה. והעד בדבר, שאפשר לקיים המצווה גם בבנים שהיו לו בגיותו. ולפ"ז מה שייך להצריך כוונה דוקא בשעת הקידושין?

מסתבר שאין כוונת המנ"ח למצות פריה ורביה אלא למצות קידושין (למ"ד שהיא מצוה בפ"ע).

נדמה לי שזו מחלוקת אם יש מצוה לקדש
אמנם אולי המחלוקת היא רק אם הברכה היא ברכת המצוה

בפשטות היא מחלוקת הראשונים (הרמב"ם והרא"ש), וכנ"ל.