פורום אוצר החכמה

קו ירוק כתב:כן נהג מרן הנצי"ב זצ"ל. ומזה נהיה ביאור שה"ש שלו.

חיימשה כתב:גם בירושלים נהגו כן, ובילדותי לפני כארבעים שנה היה ''חברת שיר השירים'' בער''ש, ועדיין ברשותי ספר ''מסכת מזוזה''' להגר''ח קנייבסקי שקיבלתי משם...

כמו''כ אשמח לשמוע מקורות האם ראוי הדבר שנשים קוראות מגלת שה''ש לרפואה

הא לחמא עניא כתב:מצאתי פעם באיזה ספר ציטוט קדום, וכה כתוב שם:
כתב במעשי רוקח (ריש משניות שבת): "שלמה המלך עשה שיר השירים שיתכפר לו וכו' וגם כל האדם שיאמר שיה"ש בער"ש בנעימה וזמרה, מובטח לו שיתכפר לו עבירות שעשה בכל השבוע", ע"כ.

החתן סופר כתב:ושו"ר שבילקוט יוסף (התשע"ב) בסי' ער עמ' מז האריך בזה במקורות עיי"ש.

בעיקר המנהג שנהגו לומר שיר השירים בערב שבת, ראה בכף החיים (סימן ר"ס ס"ק כז - כח). והטעם למנהג זה, י"א שהוא מפני שאנו מכינים עצמינו לכבוד שבת, ובשיר השירים מוזכר שבת כמה פעמים, וכשם ששיר השירים הוא משל בין מי שאוהב לנאהב, כך יום השבת הוא כסרסור המקשר בין ישראל לאביהן שבשמים, ולכן נהגו לאומרו בליל שבת לחזק הדבקות ואהבת השי"ת. ובמדרש הנעלם (פרשת וירא) אמרו, שביום שר"א הגדול חלה, ערב שבת היה, ופתח פומי במעשה המרכבה, ואוליף ליה ר"י טעמים בפסוקי שיר השירים, והורה לו רזין טמירין בשיר השירים, שהוא קודש קדשים (פרק ג' דידים משנה ה'), ואין בכל השבוע שעה מקודשת כשעה זו, שאז ניכר ומתגלית אור קדושת השבת בגוף האדם, ולכן כתב השל"ה הקדוש בסידורו, שצריך לקרוא שיר השירים בערב שבת מן המנחה ולמעלה בבגדי שבת. והו"ד בספר יסודי ישורון (עמוד 260). ע"ש. ובספר שער בת רבים על שיר השירים (פסוק א), כתב, שהוא מפני ששלמה המלך ע"ה כתב קי"ז פסוקים בשיר השירים, ואיתא בזוהר הקדוש כי הרשעים יש להם מנוחה בגיהנם בכל שבת כ"ד שעות, וגם בימי החול בשעה שישראל מתפללים שעה וחצי בכל תפלה, ובכל יום יש ג' תפלות, ביחד ד' שעות וחצי, נמצא שבכל ששת ימי השבוע יש כ"ז שעות, ועם כ"ד שעות של שבת, הוו נ"א שעות בשבוע שיש לרשעים מנוחה מהגיהנם. ובששת ימי החול יש קמ"ד שעות, הוצא מהם כ"ז, שבהם נחים הרשעים בששת ימי החול, נותרו קי"ז שעות, שבהם הרשעים נידונים בגיהנם, ולזה אמר שלמה המלך קי"ז פסוקים בשיר השירים, כדי להנצל מדין גיהנם קי"ז שעות של ימי החול, ומטעם זה אנו אומרים שיר השירים בשבת להנצל בזה מדין גיהנם, ודוקא האומרים בכוונה כי הוא קדש הקדשים. ואפשר שמטעם זה יש מקומות שלא נהגו לומר שיר השירים, מאחר ואין הכל מבינים עומק הדברים שנאמרים שם. ולכן היכא שיש דרשת הרב, והוא טורח צבור לומר גם שיר השירים, יש להעדיף דרשת הרב שהכל מבינים, ויש בזה זיכוי הרבים. וכן נוהג מרן אאמו"ר שליט"א.