כתב החפץ-חיים (הלכות לשון הרע כלל ו' סעיף ד')
ועוד יש אופן אחר שמצוה לשמוע, כגון אחד שבא לקבול על חבירו באיזה דבר, והוא מכיר את המספר שאם יקשיב לו יוכל להוריד את כעסו על המסופר ובכך לא יספר לעוד אנשים הלאה את הסיפור, מותר לשמוע
מדבריו משמע שמתיר לשמוע רק כדי למנוע ממנו להמשיך ולספר על כך עוד.
האם ידוע לחברי הפורום על היתר (כך זכור לי בחפץ חיים, או במקור אחר) לשמוע לשון הרע מאדם שיש לו מצוקה נפשית, ועל ידי ההקשבה לתת לו הרגשה טובה יותר, (ללא קבלה בלב, כמובן), ללא השיקול שהזכיר הח"ח לעיל (שלא יספר לעוד אנשים וכו')?