פורום אוצר החכמה

ו. בשער הכוונות דף פ"ט ע"ג כתב, מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש, לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים, ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית וכו', ובדבר זה נעשית תועלת בנפש האדם. וענין חצות הלילה אין צריך להזכירו כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החרבן, ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמחו את ירושלים וכו'. עכ"ל. והובא בכה"ח בסימן תקנ"א אות רכ"א, וכתב שכן נהגו בקהלות קדושות בכמה מקומות. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ב בפרק ד' בבאורים לתשובה ח', בענין השתדלות ומעלת אמירת תיקון חצות בכל לילה, ע"ש).
והנה בדברי האריז"ל לא מבואר אלו קינות לקונן אחר חצות היום בימי בין המצרים, אולם החיד"א בספר יוסף אומץ סימן כ"א כתב, שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה והספד על חרבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכן כתב בספרו מורה באצבע אות ר"ל, שנהגו לומר בא"י סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות, והוא מנהג ותיקין.
ויש שרצו לומר שבשנת השמיטה בארץ ישראל אין לומר תיקון רחל בחצות היום בימי בין המצרים, כיון שאין אומרים תיקון רחל בשנת השמיטה בארץ ישראל, וכמבואר בשו"ת רב פעלים ח"א בקונטרס סוד ישרים סימן י', וראה גם בכה"ח בסימן א' אות י"ב, וכיון שאין אומרים תיקון רחל בלילה, אף ביום אין לאומרו.
אולם אין נראה כן, שאינו דומה תיקון רחל הנאמר בכל לילה לתיקון רחל הנאמר בימי בין המצרים ביום, שכפי שנתבאר לעיל, לא צריך לומר דוקא תיקון רחל בימי בין המצרים ביום, ובאמת יכול כל אדם לקונן על החרבן כפי צחות לשונו, אלא כיון שלא כל אדם בר הכי, נהגו לומר תיקון רחל, וכמו שנתבאר לעיל מדברי החיד"א, שפסוקים אלו מיוסדים על החורבן, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש, וכיון שכן, אינה דומה אמירת תיקון רחל בכל לילה שבאה בכוונה מיוחדת לתקן ענינים מיוחדים כמבואר ברב פעלים שם, לתיקון רחל הנאמר בימי בין המצרים ביום שבא בתורת קינות בעלמא. ועל כן אף שאין אומרים תיקון רחל בכל לילה בשנת השמיטה בארץ ישראל, יש לומר תיקון רחל בימי בין המצרים לאחר חצות היום. (וראה גם בכה"ח בסימן תקנ"א אות רכ"ד ובסימן תקפ"א אות ע"ה, שכתב שאף בשנת השמיטה יש לומר תיקון רחל בחצות היום בבין המצרים, ודחה מי שרצה לומר שלא לומר קינות בארץ ישראל בשנת השמיטה, וכתב שם טעמים לדבר, ע"ש).
ובכל אופן, בערב שבת, לא נוהגים לומר תיקון חצות בימי בין המצרים אחר חצות היום. (וראה גם בשו"ת יוסף אומץ להחיד"א סימן כ"א ובערוך השולחן בסימן תקנ"א סעיף ל"ט).
ולענין אמירת תיקון חצות בערב תשעה באב אחר חצות היום, המנהגים חלוקים, יש שנהגו לאומרו, וכן כתב בבא"ח פרשת דברים אות כ"ה, ויש שלא נהגו, וכן כתב בפרמ"ג בסימן תקנ"א א"א ס"ק מ"ה. (וראה גם בערוך השולחן שם. וראה בשו"ע בסימן תקנ"ב סעיף י"ב, שאין אומרים תחינה ערב ת"ב במנחה משום דאיקרי מועד). ונראה שמעיקר הדין היה צריך לאומרו, ולא דמי לתחנון שלא אומרים בערב ת"ב, וראה גם בברכ"י בסימן תקנ"ב אות י"א ובכה"ח תקנ"א אות רכ"ג, אולם כבר נתפשט יותר המנהג שלא לומר תיקון חצות בערב תשעה באב אחר חצות. (שו"ת אור לציון לרב"צ אבא שאול, ח"ג, הערות פרק כה, דיני בין המצרים)

ואגב אזכיר מה ששמעתי מפי מו"ח הגה"צ מהר"ם ז"ל ששמע מפ"ק של הגה"ק בעל אמרי יוסף זי"ע בשם רבותיו, שכל מנהג האריז"ל שלא נהג אחריו הבעש"ט ז"ל כגון תיקון חצות ביום בין המצרים, גם אנן לא נהגינן הכי (אפרקסתא דעניא ח"א, יג)

קו ירוק כתב:אא"ט, בחוט המשולש מסופר שהחת"ס אמר עם תלמידיו בבין המצרים כל יום בחצות היום את התיקון

מה שנכון נכון כתב:המנהג ע"פ האר"י (ולא 'תקנת' האר"י) הוא להוסיף לבכות ולקונן גם בחצות היום, ואי"ז תחליף לתקון חצות שבלילה, אלא תוספת עליו.

החתן סופר כתב:

מה שנכון נכון כתב:המנהג ע"פ האר"י (ולא 'תקנת' האר"י) הוא להוסיף לבכות ולקונן גם בחצות היום, ואי"ז תחליף לתקון חצות שבלילה, אלא תוספת עליו.

וכן פה https://www.youtube.com/watch?v=KID-29K6ou4 מדקה 34:45 אומר הרב מאיר אליהו שבאמת לא נקרא תיקון וזה בא לעורר רחמי שמים ולא שווה כלל לתיקון בלילה

שער הכוונות - דרושי חג השבועות דרוש א
ענין בין המצרים והם כ"א ימים שבין י"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינין בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדול' בנפש האדם וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפי' בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכ"ש בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכי' ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו' כל המתאבלים עליה:

שמואל שלומוביץ כתב:בשער הכוונות לא נזכר מה לומר רק לבכות. בזכרוני שנהגו לומר תיקון רחל ולא תיקון לאה.

שער הכוונות - דרושי חג השבועות דרוש א
ענין בין המצרים והם כ"א ימים שבין י"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינין בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדול' בנפש האדם וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפי' בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכ"ש בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכי' ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו' כל המתאבלים עליה: