פורום אוצר החכמה

נדמה לי שהרב יצחק יוסף פסק להתיר מסטיק ללא טעם או מסטיק לעוס ,גם בצום,האם יש מקור לזה?

למה צריך לזה מקור?

ראה תקסז ס"ג ותריב ס"ו ובמ"ב. (אם מצטבר רוק בפיו יש אוסרים לבולעו, והמ"ב שם מתיר).

השאלה היתה במסטיק לעוס שטעמו פג וריחו נמר, ולועסים אותו בשביל להעסיק את הפה, ואין זה שייך להנ"ל.
אלא דאולי יש לחוש למראית העין...

למה לא שייך להנ"ל? כתוב ברמ"א שאסור ללעוס עצי בשמים, ומסביר המ"ב שאפי' שהוא עץ מ"מ יש בו טעם. ומינה שאם אין טעם שרי. ויש גם ענין הרוק וכנ"ל. בקיצור, שייך לגמרי.

מה שנכון נכון כתב:למה לא שייך להנ"ל? כתוב ברמ"א שאסור ללעום עצי בשמים, ומסביר המ"ב שאפי' שהוא עץ מ"מ יש בו טעם. ומינה שאם אין טעם שרי. ויש גם ענין הרוק וכנ"ל. בקיצור, שייך לגמרי.

חשבתי שכוונתך לדמותו לעצי בשמים לחומרא, ואם היה צריך ראיה להתיר, אכן יש ראיה משם. ואולי מוכח משם דאין לחוש למראית העין.

ובענין הרוק, אין זה קשור למסטיק, אפשר לבלוע רוק בלי מסטיק, וללעוס מסטיק בלי לבלוע את הרוק.

גם הענין של הרוק קשור לגמרי לענין, כי הלעיסה מרבה רוק כידוע, ולאוסרים לבולעו (כשיש ריבוי רוק בפיו) יש לחוש מטעם זה שלא ללעוס. [ואפי' למ"ב שמתיר היינו משום שאין כוונתו לשתיה, אבל מי שרוצה ללחלח את גרונו ולכן לועס, לא ברור שמותר].

גם אם נניח שאתה צודק, אולי יש מקום להחמיר בזה ביוה"כ, ובזה מיירי המשנ"ב, אבל לא בת"ב.
שו"ר שלדעת הקצוש"ע (סי' קכא ס"י) יש מקום להחמיר בזה בכל התעניות.

אם כוונתך למקור בספרי הרב יצחק יוסף, אז זה המקור:

אסור ללעוס גומי לעיסה, [מסטיק] ביום תענית, אך מסטיק שאין בו שום מתיקות כלל מותר ללועסו בתעניות. ובזה אין מברכים על המסטיק. [ילקו"י מועדים עמוד תקלה].

בהיתר זה נקטו [העתקתי מתוך ספר 'מקראי קודש' לגר"מ הררי]: שו"ת אוהל משה (צוייג, חלק ב סימן קיג, סק"ב); שו"ת הלל אומר (סימן רעח); פסקי תשובות (סימן תקסז הערה 1). ועיין עוד ברמ"א (תקסז, ג) ומשנ"ב (ס"ק יג).
לא נראה שמישהו חש למראית העין...

- - - - -
עדכון:
לטובת המעיינים צירפתי את תשובות שו"ת אוהל משה, ושו"ת הלל אומר.

עי' חזו"ע תעניות עמ' כט-ל.