פורום אוצר החכמה

בהתחלה חשבתי על "חידוש" אבל אני מחפש מילה אחרת (שאינה מהמילה "חדש").

ההפך מפשיטא - צריכא.

סגי נהור כתב:ההפך מפשיטא - צריכא.

התכוונתי, שלמשל, על איזושהי סברה שעולה בפניי, אני אוכל להגיד שהיא "פשיטא" (או "פשוטה" או "נדושה" או "מובנת מאליה" וכדומה), בעוד שאחרים יגידו שהיא "חידוש" (או "מחודשת" וכדומה). אני מחפש במקום "חידוש" מילה אחרת (שאינה מהמילה "חדש"). קשה לי לומר על איזושהי סברא בלתי פשוטה (בלתי נדושה) שהיא "צריכא" (או "נצרכת" וכדומה), כי לא כל סברה מחודשת היא באמת נצרכת.

לעתים זה אכן חידוש,
לעתים תימה,
לעתים צריכא.
הכל לפי העניין

בלשון הגמרא "פשיטא" פירושו - פשוט, ולמה הוצרך לפרשו? ולכן ההפך הוא: צריכא.

לפעמים משאילים את הביטוי למשמעויות נוספות, וההפכים משתנים בהתאם למשמעות המושאלת.

טעמא דמילתא
וטעמא מאי...
ליבי אומר לי
לולי דמסתפינא

ע"פ ההבנה הנכונה של המילה פשיטא לא מתאים לאמרה כלפי סברא. בין פשוטה ובין מחודשת.
פשיטא זו שאלה מה הוצרך לומר דבר שמובן מאליו.
לכן השאלה איך לומר ההיפך, מעיקרא ליתה.

הוה אמינא כתב:ע"פ ההבנה הנכונה של המילה פשיטא לא מתאים לאמרה כלפי סברא. בין פשוטה ובין מחודשת.
פשיטא זו שאלה מה הוצרך לומר דבר שמובן מאליו.
לכן השאלה איך לומר ההיפך, מעיקרא ליתה.

פעמים ש'פשיטא' משמש כדברי הקדמה ולא כשאלה - כגון זהו פשיטא, אבל ההלכה הבאה בעקבותיה היא הנצרכת (או מחודשת).
ממילא צדקו דברי סגי נהור

עדין אף אחד לא ענה על השאלה שלי.
יש לי סברה, והיא לא פשוטה, אלא יש בה איזשהו חידוש. אני רוצה להגיד את זה עליה, בלי להשתמש באף מילה שקשורה למילה "חדש" או למילה "פשוט". אז איך אגיד את זה עליה?

כלפי לייא

אבןטובה כתב:כלפי לייא

"כלפי לייא", פירושו "בדיוק להפך", ולכן זה לא קשור אל מה ששאלתי.

הפשטן כתב:עדין אף אחד לא ענה על השאלה שלי.
יש לי סברה, והיא לא פשוטה, אלא יש בה איזשהו חידוש. אני רוצה להגיד את זה עליה, בלי להשתמש באף מילה שקשורה למילה "חדש" או למילה "פשוט". אז איך אגיד את זה עליה?

אז תגיד כך: וסברא זו אינה פשוטה ויש בה חידוש. למה אינך רוצה להשתמש דוקא במילים המתאימות?
לשון אחר תאמר: והך סברא צריכא רבא.

תאמר שהיא סברא שאינה מובנת מאלי', או שאתה צריך דוקא מילה מיוחדת.
אני מבין שאתה סולד מהמילה חידוש בגלל שאתה לא רוצה שיהי' משמעות שהסברא היא קצת לא מובנת או ניתן להאמר, אלא היא כזה סברא שהגם שאינו פשוט במושכל ראשון מ"מ אחרי שאומרים אותו הוי סברא טובה, ולכן כמדומני שהצעתי נכונה היא, אבל אם יש לך חידון בעברית/ארמית/לשון קודש אז איני יודע.

הפשטן כתב:בהתחלה חשבתי על "חידוש" אבל אני מחפש מילה אחרת (שאינה מהמילה "חדש").

מרפסין אגרא?

חדש אסור מן התורה...
אז הנה כמה תחליפים
סברא זו טעונה בירור
סברא זו טעונה ליבון
סברא זו יש לדון בה
סברא זו איננה חלקה
סברא זו לא כ''כ מסתברת
סברא זו לא כ''כ מסתדרת
סברא זו רפויה
סברא זו רופפת
סברא זו קצת חלשה

אם יורשה לי לנסות להסביר יותר את שאלתו של פותח האשכול:
לשון "פשיטא" מורה על סברא שמגיעים אליה ללא שום התבוננות והתעמקות. אם הלוויתי לך כסף פשיטא שאתה צריך להחזיר לי.
אבל אין עניינה של לשון 'פשיטא' להורות על כך שלא שייך שום פקפוק בסברא זו (אלא שבדרך כלל זה בא ביחד - אם פשוט להבין את זה, אז מן הסתם אין בזה צד אחר).

הלשון 'מחודש' יש בה נימה של פקפוק וחוסר ודאות. ומבחינה מסוימת זה קצת מתקשר לנו ל'המצאה'. לפעמים, בתור נימוס, במקום להגיד "מה שאתה אומר לא מסתבר" אומרים "אתה אומר דברים מחודשים".

הסברות שהם הפך מ'פשיטא' הן סברות שצריך להתבונן הרבה בשביל להגיע אליהן. לפעמים רוצים להדגיש דווקא את הפן ההתבוננות והעמקה בלבד, בלי לגרור את השומע לאסוציאציות של 'המצאות' ודברים בלתי הגיוניים על ידי הזכרת לשון 'חידוש'.
הבנתי את השאלה נכון?

אם כן, אולי אפשר להציע:
סברא עמוקה
סברא עדינה

אני התכוונתי לאמירה, שאמנם מסתמא היא מוסכמת, אבל עדין מי שבכל זאת ירצה להתעקש יוכל לכאורה לפקפק בה או לערער עליה. למשל, להגיד "זה שכואב לו הולך לרופא ולא הרופא הולך לזה שכואב לו", זה פשיטא, אבל להגיד למשל "רוב הלווים אינם פורעים בתוך זמנם", זו אמירה שבכל זאת אנחנו מרגישים שיש בה איזשהו צד של חידוש (או לפחות היא פחות פשוטה מ"מאן דכאיב ליה" וכו'), וזה גם אם בסופו של דבר אנחנו מקבלים אותה (אולי הדוגמאות שהבאתי לא לגמרי מוצלחות והיה אפשר למצוא דוגמאות טובות יותר).

יתכן שמילה כזו אינה קיימת.
לדעתי זה דבר נורמלי לחלוטין - לא כל עניין ניתן לתאר על ידי מילה אחת.