הגרח כתב:יש בזה הבחנה מעניינת לגבי כל ברכות הצדיקים שלא יחולו על הארורים וכן על ברכות כהנים כנל והאמת שזה חידוש של החח שלא מצאתי שקדמו לו שלביטוי ארור יש משמעות מעשית אנא החכימוני חברי אם יש כדוגמתו.
ברצוני להרחיב ולהביא ממה שמצאתי בספרי רבינו החפץ חיים ז"ל אודות עונש הארור רח"ל
בספר שמירת הלשון ח"ב (פרק ט): ובאמת לפלא הוא בעיני, שטבע בני האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה,
ומה יועילו להם כל הסגולות והברכות אם ח"ו הוא מורגל בחטא לשון הרע ורכילות, הרי יש על זה ארור מפרש בתורה (דברים כ"ז כ"ד), "ארור מכה רעהו בסתר", שהוא קאי על לשון הרע, כמו שפרש רש"י. ואמרו חז"ל (שבועות ל"ו.), ארור, בו קללה, בו נדוי. וזה לא יצא מפי איש אחד, כי אם בהסכם כל ישראל בצרוף הכהנים והלוים, כדכתיב בקרא, והרי הוא מכלה השפעתו".
בספר זכור למרים פרק כו אות ד): ושמעתי עוד שבעיר אחת עשתה חברה הקדושה הזו תקנה טובה כדי שלא ילכדו באיסור לשו הרע, והיא, שהדפיסו פתקאות קטנות שכתוב עליהן הפסוק, "מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה", וכל אחד מאנשי החברה נטל פתקא אחת והניח על שולחנו. ויותר טוב להניחה בתוך כיסו ששם עשוי למשמש בכל שעה, ויהיה למזכרת טובה.
וברור אצלי שעבור זה יזכר לפני ה' לטובה ולברכה, וכמו שאמרו חז"ל שבכל ארור הקדימו הלוים מתחלה לומר ברוך, וא"כ אמרו בתחלה ברוך אשר לא יכה רעהו בסתר, ועל זה ענו כל העם ואמרו אמן.
בספר כבוד שמים (פרק ב אות יט): והנה מי שיש לו לב נבון, יוכל להתבונן גודל איסורו, שמלבד שכתוב בתורה על עניין הדבור כמה לאוין ועשין כמבואר בפתיחת ספר חפץ חיים, נכלל זה גם כן בפרשת תבא בי"ב ארורין, שנאמר שם, ארור מכה רעהו בסתר, שהוא קאי על לשון הרע כפירש"י. וידוע מאמר הגמרא בשבועות, ארור בו, קללה בו, נידוי בו. וגם קודם כל הארורין הקדים לברך מי שאינו עובר על זה במו שאחז"ל (סוטה דף ל"ז). והיה מן הנכון מאד לירא מן הארור של תורה, ולחפוץ בברכה שמועילה
לעשירות ולכל טוב, כמו שכתוב ברכת ה' היא תעשיר. אך היצר הרע מעור עיניו של אדם מראות האמת.
וכיוצא בזה כתב החפץ חיים על ענין החזקת התורה שמי שיש בכוחו להחזיק ואינו מחזיק הרי הוא בכלל ארור אשר לא יקים את התורה, ומזה נלמד גם לארור מכה רעהו בסתר דמאי שנא.
ספר שם עולם ח"א (פרק טו): מי שיש בידו להחזיק את התורה ואינו רוצה, הרי הוא בכלל ארור חס ושלום וכנ"ל, וידוע מה שאמרו חז"ל (בשבועות ל"ה) דארור, בו קללה בו נידוי,
ובודאי יהיה קשה לו להכנס בישיבה של מעלה עיין בבא קמא צ"ג.
ספר תורה אור (פרק יא): די להמתבונן היטב שבהחזקתו [לתורה] כפי הצורך הוא מביא על עצמו ברכה גדולה כל כך היוצאת מהכהנים והלוים וכו' ששים רבוא ישראל שענו אמן, ולהיפך מקבל עליו ארור ח"ו מן כולם,
שבודאי נוגע לו הברכה והקללה לעד ולנצח נצחים.