פורום אוצר החכמה

שמעתי להעיר, שהמפציר בשכנו להרשות לו לבנות בשטח השייך גם לשכן, או בשאר אופנים שיש לו זכות ע"פ דין למנוע את הבניה, עובר בלא תחמוד, ואפי' אם משלם לו ע"ז, וכדין המפציר בחבירו למכור לו ביתו או חפציו (רמב"ם גו"א פ"א הל"ט). ולענ"ד יש לפקפק בזה.
מה דעת החכמים דכאן?

אולי תנדב קצת הסבר למה לא?

אוצר החכמה כתב:אולי תנדב קצת הסבר למה לא?

יש לי הרגשה שכשעיקר מטרתי היא להשתמש בשלי, אלא שיש זכות לאחר למנוע ממני ואני מפציר בו להסיר המניעה, אי"ז נחשב שאני חומד את שלו.
ועוד יש לי הרגשה, שבאופן שרוב האנשים מסכימים לשכניהם לבנות בכה"ג, וכמעט שהמונע משכנו לעשות כן הרי הוא כנוהג מדת סדום [והוא משום שההפסד לזה הוא קטן הרבה יותר מהריוח לזה], לא זו היא חמדה האסורה.

הטענה הראשונה לכאורה תלויה בשאלה אם כשאני מפציר בך שתתן לי 100 שקל האם יש בזה לא תחמוד. יש בזה דיון בפוסקים וכמדומני שגן כאן היה אשכול על זה. דהיינו שאם בזה יש לא תחמוד קצת קשה לטעון את טענתך אבל אם שם אין אז יש לדון אם המקרה שלך דומה לזה.

כאן ואתה המשכת שם להפנות
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=31933


על הטענה השנייה צריך לכאורה להביא ראיה.

אפשר אולי לעורר טענה נוספת
מה הדין בשותפים שאחד אומר גוד או איגוד או אפילו אומר רק אני אקנה כי אתה ממילא לא תקנה והשני אומר לא ברצוני להשאר שותף. פשוט שאין בזה לא תחמוד. אולי אפשר להוציא מזה מסקנה גם לכאן?

אוצר החכמה כתב:הטענה הראשונה לכאורה תלויה בשאלה אם כשאני מפציר בך שתתן לי 100 שקל האם יש בזה לא תחמוד. יש בזה דיון בפוסקים וכמדומני שגן כאן היה אשכול על זה. דהיינו שאם בזה יש לא תחמוד קצת קשה לטעון את טענתך אבל אם שם אין אז יש לדון אם המקרה שלך דומה לזה.

לא הבנתי. הסיבה היחידה שאני יודע שבמקרה שהבאת לא יהיה לא תחמוד זה משום שאין כאן חפץ מסויים אלא שווי בעלמא. וסברא זו כמובן לא שייכת כאן.

אוצר החכמה כתב:אפשר אולי לעורר טענה נוספת
מה הדין בשותפים שאחד אומר גוד או איגוד או אפילו אומר רק אני אקנה כי אתה ממילא לא תקנה והשני אומר לא ברצוני להשאר שותף. פשוט שאין בזה לא תחמוד. אולי אפשר להוציא מזה מסקנה גם לכאן?

ג"כ לא הבנתי. אם ע"פ דין יכול לכפותו לחלוק כמובן של"ש לא תחמוד, אך אינו שייך לנידו"ד. ואם ע"פ דין אינו יכול לכפותו, למה פשוט שאין בזה לא תחמוד אם מפציר בו ע"ז? לכאו' זה תלוי בסברא הראשונה שכתבתי לעיל.

שש ושמח כתב:

אוצר החכמה כתב:הטענה הראשונה לכאורה תלויה בשאלה אם כשאני מפציר בך שתתן לי 100 שקל האם יש בזה לא תחמוד. יש בזה דיון בפוסקים וכמדומני שגן כאן היה אשכול על זה. דהיינו שאם בזה יש לא תחמוד קצת קשה לטעון את טענתך אבל אם שם אין אז יש לדון אם המקרה שלך דומה לזה.

לא הבנתי. הסיבה היחידה שאני יודע שבמקרה שהבאת לא יהיה לא תחמוד זה משום שאין כאן חפץ מסויים אלא שווי בעלמא. וסברא זו כמובן לא שייכת כאן.

התכוונתי כך. אם על ממון בעלמא יש לא תחמוד אני לא מבין מה הכוונה להסיר את המניעה יש לזה שוויות ואת זה הוא נותן לי אחרי הפצרה. אבל אם נגיד שיש רק על חפצים אז יש מקום לטענה שלך והיינו שאע"פ שכאן לכאורה הוא חפץ כיוון שהחפץ בעיקרו שלי וזה רק הזכות למנוע אם כן דומה לזה שחומד ממון ולא חפץ.

בעיני זה סברא שבשותפים לא שייך לא תחמוד על החלק של השני וההסבר הוא שלא תחמוד שייך בדבר שלך שאני רוצה אותו אבל אם יש בינינו עסק ממון כבר אין שייכות לא תחמוד כמו שפשוט שלהתמקח על המחיר לא שייך ללא תחמוד אם זו היתה כוונתך בסברא בראשונה אז זה אותו דרך אני חשבתי שהעיקר בסברתך הוא העובדה שהחפץ שלי וכמו שביארתי לעיל.

לכאו' אם כל התביעה היא לחלוק ומעוניין לבנות בשלו ורק מפציר להסיר המניעה של התערובת, על זה לא דברו שיש איסור לא תחמוד.

בדרך כלל, ועל זה הבנתי מה שכתבו לאיסור מל"ת, על 1/10 של הגג או החצר אי אפשר לבנות גם אילו יהיה חלוקה. והשכן שתובע שיתנו לו רשות לבנות רוצה לקנות חלקים נוספים של אחרים בעל כרחם שאינם רוצים מרצונם למכור לו. זה כבר מעבר לגא"ג ולחלוקה, וע"ז כתבו שיש ל"ת.

אוצר החכמה כתב:

שש ושמח כתב:

אוצר החכמה כתב:הטענה הראשונה לכאורה תלויה בשאלה אם כשאני מפציר בך שתתן לי 100 שקל האם יש בזה לא תחמוד. יש בזה דיון בפוסקים וכמדומני שגם כאן היה אשכול על זה. דהיינו שאם בזה יש לא תחמוד קצת קשה לטעון את טענתך אבל אם שם אין אז יש לדון אם המקרה שלך דומה לזה.

לא הבנתי. הסיבה היחידה שאני יודע שבמקרה שהבאת לא יהיה לא תחמוד זה משום שאין כאן חפץ מסויים אלא שווי בעלמא. וסברא זו כמובן לא שייכת כאן.

התכוונתי כך. אם על ממון בעלמא יש לא תחמוד אני לא מבין מה הכוונה להסיר את המניעה יש לזה שוויות ואת זה הוא נותן לי אחרי הפצרה. אבל אם נגיד שיש רק על חפצים אז יש מקום לטענה שלך והיינו שאע"פ שכאן לכאורה הוא חפץ כיוון שהחפץ בעיקרו שלי וזה רק הזכות למנוע אם כן דומה לזה שחומד ממון ולא חפץ.

אני התכוונתי לסברא אחרת. נקח דוגמא אחרת, נניח שנבנה מריש שלך בתוך הבית שלי באופן שאין תקנת מריש וע"פ הדין אתה יכול לדרוש אותו בחזרה, והנה אני אינני חומד את הקורה שלך, אלא שאין רצוני שתשבור את כל הבית שלי בשביל קורתך [ואפשר לדון אפי' באופן שהקורה אינה מחזיקה את הבית כלל אלא שמונחת באופן שכדי להוציאה צריך לשבור את הבית], בזה מסתבר לי שאין את הגנאי של לא תחמוד, שעיקר לא תחמוד הוא במי שנותן עינו בממון חבירו, אבל כאן איני חומד בממונך אלא בממוני, ואני מבקש ממך שלא תזיק לי.
ואם נתיר בזה, מסתבר שגם מי שרוצה לבנות וחבירו יכול לעכב עליו מדין ריבוי דיורים וכדו' נוכל להתיר, שהרי אינני חומד בממון חברי אלא בממון עצמי, ואיני מבקש מחברי אלא שלא ימנע ממני להשתמש בממוני.
[ואמנם מי שרוצה לבנות על הגג זה מצב יותר חמור, שבד"כ הגג שטח משותף ומבקש מחבירו שיתן לו את הממון השייך לו, ובזה באמת קשה להתיר מצד הסברא הזו, אבל אולי מצד הסברא השניה שכתבתי למעלה].

אוצר החכמה כתב:בעיני זה סברא שבשותפים לא שייך לא תחמוד על החלק של השני וההסבר הוא שלא תחמוד שייך בדבר שלך שאני רוצה אותו אבל אם יש בינינו עסק ממון כבר אין שייכות לא תחמוד כמו שפשוט שלהתמקח על המחיר לא שייך ללא תחמוד

???
להתמקח על המחיר לא שייך ללא תחמוד? כמובן שאם זה באופן של מו"מ, שאומר לו אם לא תוריד את המחיר לא אקנה, אין כאן הפצרה ולא שייך ללא תחמוד, אבל אם מפציר בו למה לא יהיה שייך לא תחמוד?