פורום אוצר החכמה

בשו"ע (יו"ד סי' קמא ס"ד) מבואר שאסור לעשות או להשהות צורת חמה ולבנה וכוכבים אפי' בדרך ציור.

ולאחרונה שמתי לב שבקרטוניות ספרינג יש תמונה או ציור של שמש, ואפשר שראוי להמנע ממנו מחמת זה.


אמנם בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' קלד אות ז) מיקל בתמונה של חצי שמש, וכמדומה שכן מנהג העולם להקל בזה, ואולי גם ציור זה נחשב כחצי שמש כיון שהוא מוסתר בחלקו.

ועוד יתכן שהוא בגדר ציור של רבים שאין בו חשדא כמ"ש הרמ"א (יו"ד שם), ועי' ש"ך וביאור הגר"א שם.

אין כיום חשד ואין סיבה להימנע מלהשתמש בזה.

שו"ע: "המוצא כלים ועליהם צורות חמה או לבנה או דרקון והוא דומה לנחש ויש כמין סנפירין בין פרק חוליות שבצואר אם הכלים מכובדים אסורים שודאי נעשו לשם אלילים ואם הם מבוזים מותרים שלא נעשו אלא לנוי"
פשוט שכלי חד פעמי מבוזה.

נהר שלום כתב:שו"ע: "המוצא כלים ועליהם צורות חמה או לבנה או דרקון והוא דומה לנחש ויש כמין סנפירין בין פרק חוליות שבצואר אם הכלים מכובדים אסורים שודאי נעשו לשם אלילים ואם הם מבוזים מותרים שלא נעשו אלא לנוי"
פשוט שכלי חד פעמי מבוזה.

שם הנושא הוא אם הם אסורים או מותרים בהנאה. אבל גם אם מותרים, אסור להשהותם אצלו מפני החשד. ראה ש"ך ס"ק ח. אך לא נראה ששייך חשש זה בימינו.

מהיכי תיתי שזה שמש? מה פתאום החליטו לעשות שמש בדיוק על תות בננה?

עקביה כתב:אין כיום חשד ואין סיבה להימנע מלהשתמש בזה.

ברמ"א (סי' קמא סו"ס ג) מבואר דאף בזה"ז שאין עובדים לצורות הללו אסור.

נהר שלום כתב:שו"ע: "המוצא כלים ועליהם צורות חמה או לבנה או דרקון והוא דומה לנחש ויש כמין סנפירין בין פרק חוליות שבצואר אם הכלים מכובדים אסורים שודאי נעשו לשם אלילים ואם הם מבוזים מותרים שלא נעשו אלא לנוי"
פשוט שכלי חד פעמי מבוזה.

שם מיירי בצורות שנעשו לשם חמה ולבנה ולא בצורת חמה ולבנה עצמם, ועי' ש"ך סק"ח.

אגב, הפוסקים דנו לאיסור אפילו בציורי ילדים שהם דבר מבוזה יותר מקרטונית משקה, עי' אגרו"מ (או"ח ח"ה סי' ט) ושבט הלוי שציינתי לעיל.

הוה אמינא כתב:מהיכי תיתי שזה שמש? מה פתאום החליטו לעשות שמש בדיוק על תות בננה?

מי שהולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, ונראה כמו ברווז - הוא ברווז.

שערי חכמה כתב:ועוד יתכן שהוא בגדר ציור של רבים שאין בו חשדא כמ"ש הרמ"א (יו"ד שם), ועי' ש"ך וביאור הגר"א שם.

ובשו"ת יביע אומר (ח"י יו"ד סי' נח אות ו) כתב דלפסק השו"ע אין היתר בשל רבים, וז"ל:

ומ"ש עוד הרהמ"ח שי"ל דמה שעשו כן על קברו של יהושע נעשה ע"י גוים, ובשל רבים ליכא חשדא, כדאיתא בגמרא (ר"ה כד ב). ע"כ. תמיהני שלא זכר דלאו מילתא פסיקתא היא, כי הטור (יו"ד סי' קמא) כתב שהרי"ף השמיט התירוצים דשל רבים ושל פרקים שאני, וכתב רק התירוץ דלהתלמד עבד, דס"ל שאם אינו להתלמד אפילו בשל רבים אסור. וכתב מרן הב"י, שגם הרמב"ם ס"ל כהרי"ף. וגם בש"ע השמיט מרן התירוץ דבשל רבים מותר. וכתב בשו"ת דברי יוסף אירגאס (סי' ח) ד"ה ומה, שמרן הש"ע פוסק כדעת הרי"ף והרמב"ם דס"ל דאיכא חשדא גם בשל רבים. ע"ש. וכ"כ מהר"י עייאש במטה יהודה (סי' רמד סק"ד), שזהו טעמו של מרן הש"ע שהשמיט החילוק בין רבים ליחיד, משום דס"ל כהרי"ף והרמב"ם שאף ברבים איכא למיחש לחשדא. ע"ש. וכ"כ בשו"ת כתב סופר (חאו"ח סי' מ), דמרן בש"ע יו"ד (סי' קמא) השמיט התירוץ דבשל רבים ליכא חשדא, מפני שאחז דרכו בקודש לפסוק כהרי"ף והרמב"ם, שני עמודי ההוראה, דס"ל שגם בשל רבים איכא חשדא. ורק הרמ"א הזכיר זאת בהגה בשם וי"א. ע"ש.

שערי חכמה כתב:

הוה אמינא כתב:מהיכי תיתי שזה שמש? מה פתאום החליטו לעשות שמש בדיוק על תות בננה?

מי שהולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, ונראה כמו ברווז - הוא ברווז.

ומה שלא הולך ולא מגעגע ורק למישהו נדמה שזה נראה? לי זה לא נראה. ועד שאתם מפתחים דיונים הלכתיים עמוקים צ"ע על היסוד כי אם אין יסוד אין בנין.

הוה אמינא כתב:מה פתאום החליטו לעשות שמש בדיוק על תות בננה?

ספרינג פירושו אביב.

לא ידעתי, אולם אם כך ודאי שאין הכוונה לציור שמש בתור שמש, אלא רק לתת סמל למילה הזו מעליה ומלמטה קרנים של שמש.

הוה אמינא כתב:לא ידעתי, אולם אם כך ודאי שאין הכוונה לציור שמש בתור שמש, אלא רק לתת סמל למילה הזו מעליה ומלמטה קרנים של שמש.

אינני מבין את דבריך, יש כאן ציור של שמש שממנו יצאות הקרניים, אי אפשר לצייר שמש יותר טוב מזה.

א' מבוזים מתיר גם את את איסור חשדא דע"ז [אולם לא מתיר חשד כעשייה, ונראה דהעיקר להלכה דלא חיישינן לחשד דעשייה]
ב' קרטון ח"פ המיועד להניחו אחר השימוש בפח אשפה נ"פ דדינו כמבוזה.
ג' כמד' ששבחו"ש כתבו בשם הגרנ"ק לדון שמצעל המייצר תבנית מסוימת לרבים, ליכא חשד]
ד' איסור עשייה איכא גם במבוזים [כן נראה עיקר לדינא ולא כמי שהיקל בזה] ולכן יש איסור על המפעל, ויש לדון בגד גרמא וכד' וגם בדיני אמירה לנכרי אם הפועלים נכרים ואכמ"ל.
ה' ובנוגע לנידון דידן, יתכן שאין הכוונה לצייר שש ממש אלא לתמונה המזכירה שמש, וצ"ע.
ו' בחצי שמש עיקר ההלכה להקל בזה, והיכא שהשמש מוסתרת לכ' דמי לחצי שמש.

שערי חכמה כתב:

עקביה כתב:אין כיום חשד ואין סיבה להימנע מלהשתמש בזה.

ברמ"א (סי' קמא סו"ס ג) מבואר דאף בזה"ז שאין עובדים לצורות הללו אסור.

מ"מ הוא מדבר על צורות שהיו נעבדות. ואין זה צורת חמה ולבנה אלא צורות המסמלות אותם, כמש"כ הרמ"א בתחילת הסעיף.

עיין שו"ת שואל ומשיב קמא ח"ג סי' עא

נשאלתי האם מותר לקנות שעון זה

לענ"ד אין בזה איסור, כמש"כ לעיל.

הוה אמינא כתב:מהיכי תיתי שזה שמש? מה פתאום החליטו לעשות שמש בדיוק על תות בננה?

ביאור השם 'ספרינג' זה אביב (או מעיין) ובאביב מפציעה השמש אחרי חודשי חורף אפלים. ולכן השמש מקושרת עם האביב