פורום אוצר החכמה

בגמ' בירושלמי סוף תענית איתא שברכה רביעית של ברהמ"ז נתקנה ביבנה על הרוגי ביתר. והיא ברכת הטוב והמטיב.
ובמשנה פרק תשיעי דברכות איתא שעל הבשורות הטובות אומר "ברוך הטוב והמטיב".

מדוע שתי הברכות הללו נקראות באותו שם? יש איזה קשר ביניהן?

ודאי, נוסח ברכת הטוב והמיטיב בברהמ"ז מתחילה לא היה אלא "בא"י הטוב והמיטיב", ראה טור או"ח ריש סי' קפט ועוד.

סגי נהור כתב:ודאי, נוסח ברכת הטוב והמיטיב בברהמ"ז מתחילה לא היה אלא "בא"י הטוב והמיטיב", ראה טור או"ח ריש סי' קפט ועוד.

כלומר הברכה הרביעית היא בעצם ברכה על "הבשורה הטובה" שניתנו הרוגי ביתר לקבורה ושלא הסריחו, והיא היא ברכת "הטוב והמטיב" שאנו מברכים על כל בשורה טובה שיש לנו בשותפות עם אחרים?
(נרגעת כבר?)

אני קצת מתקשה בדברי ה'משך חכמה' בפרשת עקב שכתב שהטוב והמטיב על הרוגי ביתר נתקנה כאות ומופת להשגחת הקל ית' על עמו גם אחרי החורבן, שעם כל הצער על הריגתם, הרי שנתינתם לקבורה ומה שלא הסריחו היתה הארת פנים של הקב"ה המזכירם שלא עזבם ולא געלם, ושבוודאי עוד ישוב להיטיבם.
ולכאו', אם כן, מהותה של הברכה היא טובתם של כלל ישראל כאומה ולא כיחידים, ואיך נמשכה ממנה ברכת הטוב והמטיב שאנו מברכים על כל טובה המשותפת לשניים מישראל?



הרב חרסון, שמא תואיל למחוק את הודעתך ולא לתקוף על חינם? אם לא הבנת, התוספת שכתבתי בשולי ההודעה נועדה לקרר ולצנן את האווירה.

קושייתו היא רק למחלקים כין ההשגחה על כללות האומה להשגחה על פרטים. כי לכא' לא שנא.

להעיר שבמשנ"ב על אתר כתב שהנוסח המקורי היה "הטוב והמיטיב לכל". וצ"ע מקורו.

חרסון כתב:קושייתו היא רק למחלקים כין ההשגחה על כללות האומה להשגחה על פרטים. כי לכא' לא שנא.

יש לך איזה מראי מקומות על זה? (כולל תקציר של דבריהם, אם אפשר כמובן).