פורום אוצר החכמה

חמשה אנשים עמדו להם ביציאה מאחת אולמי השמחות ושאלו כל עובר ושב: "אתה נוסע לבני ברק"? אף אחד לא נסע! ולהסחב בתחבורה ציבורית זה סיפור של שעה וחצי או מונית בעלות גבוהה, אני שנסעתי לבני ברק עמדתי נבוך: האם לאסוף את כל החמישה אנשים ולדרוש מהם להידחס ברכב - בכדי שאזכה לגמול חסד לחמשה אנשים, מצד שני אירחתי אותם ברכב בתנאים לא נוחים בעליל, ומצד שני אולי עדיף לגמול חסד לארבעה אנשים ולהרוויח שכל אחד ירגיש בנח.

אותו שאלה באירוח של אנשים בדירה - לדחוס הרבה בצפיפות או קצת ברווח.

אולי ניתן להביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם שעדיף לתת מעט צדקה להרבה אנשים ולא הרבה לקצת, בכדי להרגיל את הנותן במידת הנתינה. ויש לחלק.

להכניס מעל המותר אין בזה חסד. גם מבחינת החוק וגם במציאות של הנוחות,כמובן שאם נמצאים באיזה כפר נידח ללא תחבורה חזקה על בני ישראל שמסכימים להידחס .

את מי תשאיר שם?
מי מהחמשה שחושב שעדיף שארבעה יסעו בריוח מוזמן להשאר שם.
אם אחד מוכן לוותר כדי שלאחרים יהיה נח, הנה מה טוב. ואם כולם מעדיפים לעלות ולהצטופף, בודאי שזו היא טובתם.

אך לכאורה ברור שאין אדם חייב להסתכן בדו"ח בגלל זה

ובלי סיכון של דו"ח, הוא כן חייב?