פורום אוצר החכמה

בנין של ארבע שכנים. בקומה הראשונה גרים ראובן ושמעון ובקומה השניה לוי ויהודה.
הגג של הבנין משותף לכולם. לוי מבקש רשות מהשכנים לבנות יחידות מעל הדירה שלו וראובן שהוא חבר קרוב נתן לו אישור - זכות לבנות גם על החלק שלו.
תוך כדי הבניה של לוי, מחליטים השכנים לחלק את החצי השני של הגג ולבנות שם כל אחד לעצמו יחידת דיור.
מבקש לוי מכולם השתתפות בעלות המדריגות שהוא בנה לקומה ההיא.
האם יש לראובן טענה (הלכתית, לא מוסרית) אני נתתי לך שטח ששוה כמה אלפים טובים, מובן לבד שלא תבקש ממני השתתפות במדריגות?
לעומתו טוען לוי, זה שנתת, תודה רבה. אך עכשיו זכותי לבקש תשלום.

לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.

שלמה בן חיים כתב:לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.

את החלק שלו שמעל לוי, הוא נתן ללוי. עכשיו שלושת השכנים ראובן, שמעון ויהודה רוצים לבנות יחידות מעל הדירה של יהודה.
וזאת השאלה
האם יש לראובן טענה (הלכתית, לא מוסרית) אני נתתי לך שטח ששוה כמה אלפים טובים, מובן לבד שלא תבקש ממני השתתפות במדריגות?
לעומתו טוען לוי, זה שנתת, תודה רבה. אך עכשיו זכותי לבקש תשלום.

גם זה יעבור כתב:

שלמה בן חיים כתב:לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.

את החלק שלו שמעל לוי, הוא נתן ללוי. עכשיו שלושת השכנים ראובן, שמעון ויהודה רוצים לבנות יחידות מעל הדירה של יהודה.
וזאת השאלה
האם יש לראובן טענה (הלכתית, לא מוסרית) אני נתתי לך שטח ששוה כמה אלפים טובים, מובן לבד שלא תבקש ממני השתתפות במדריגות?
לעומתו טוען לוי, זה שנתת, תודה רבה. אך עכשיו זכותי לבקש תשלום.

יש לו שני חלקים? אחד מעל לוי ואחד מעל יהודה?

שלמה בן חיים כתב:

גם זה יעבור כתב:

שלמה בן חיים כתב:לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.

את החלק שלו שמעל לוי, הוא נתן ללוי. עכשיו שלושת השכנים ראובן, שמעון ויהודה רוצים לבנות יחידות מעל הדירה של יהודה.
וזאת השאלה
האם יש לראובן טענה (הלכתית, לא מוסרית) אני נתתי לך שטח ששוה כמה אלפים טובים, מובן לבד שלא תבקש ממני השתתפות במדריגות?
לעומתו טוען לוי, זה שנתת, תודה רבה. אך עכשיו זכותי לבקש תשלום.

יש לו שני חלקים? אחד מעל לוי ואחד מעל יהודה?

היה לו זכות של 25% בגג.
בחלק שמעל לוי היה לו 12.5%. את זה הוא נתן ללוי.
עכשיו נשאר לו 12.5% שמעל יהודה, ששמה הוא עם שאר השכנים רוצים לבנות.

אין דבר כזה בחלק שמעל ראובן 12.5% ובחלק האחר 12.5%
היה לראובן זכות 25% בגג ונתנה ללוי. איך הוא בעל זכות לבנות עוד?

בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.

קו ירוק כתב:אין דבר כזה בחלק שמעל ראובן 12.5% ובחלק האחר 12.5%
היה לראובן זכות 25% בגג ונתנה ללוי. איך הוא בעל זכות לבנות עוד?

למה ' אין דבר כזה'? כל תנאי שבממון תנאו קיים.
זה מה שהוא נתן לו, ולא יותר!

עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.

ליידע - אולי כן (מדין "דעלך סני לחברך לא תעביד"), וצ"ע.
לשכנע - ודאי שלא.
עכ"פ ודאי שמותר לקנות עכשיו, כפי הערך של הדירה הזאת בשןק הנדל"ן בשקלול הסיכוי של עליית המחיר.

שמעתי בעבר משמו של הגאון רמ''מ שפרן, במקרה דומה לזה, אמנם יכול להיות ששונה, על מי שחתם לחבירו על חלקו בגג, וכשהוא בא לבנות על השטח שמעל דירתו, השכן הראשון התנגד, שיש בזה אומדנא שלא היה נותן לו אם היה יודע שבעתיד יעכב בעדו.
מהראבד הגאון ר' שריאל רוזנברג, שמעתי פעם בשיעור אינני זוכר המקרה המדוייק, שלדעתו בשום היכ''ת אדם לא יכול לחזור בו ממה שכבר נתן. וגם לא לחדש כעת תנאים אפילו מוכרחים.

חכמת המשפט כתב:שמעתי בעבר משמו של הגאון רמ''מ שפרן, במקרה דומה לזה, אמנם יכול להיות ששונה, על מי שחתם לחבירו על חלקו בגג, וכשהוא בא לבנות על השטח שמעל דירתו, השכן הראשון התנגד, שיש בזה אומדנא שלא היה נותן לו אם היה יודע שבעתיד יעכב בעדו.
מהראבד הגאון ר' שריאל רוזנברג, שמעתי פעם בשיעור אינני זוכר המקרה המדוייק, שלדעתו בשום היכ''ת אדם לא יכול לחזור בו ממה שכבר נתן. וגם לא לחדש כעת תנאים אפילו מוכרחים.

נדמה לי שראיתי פעם דיון על זה. ותלו את זה בדיני מחילנ אם צריך קנין או לא. וממילא כל עוד שההוא לא בנה יתכן שיוכלו לחזור ברשות שנתנו.
בכל אופן זה לא הענין שלנו. אך האומדנא הנ"ל כן שייך, שלא הייתי נותן לו מתנה של כ15,000 ש"ח (אולי יותר), אילו הייתי יודע שהוא יתנהג איתי כך.
השאלה כמה זה טופס?

גם אם לא יכול לחזור ו מהמחילה שנתן בוודאי שיכול להתנות את זה בקבלה של תמורה כמו מחסנים למטה וכדומה .

למה לדעתכם זה מחילה ולא מתנה?

עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.

מה הכוונה 'לית ביה מידי' שווי זה עניין מציאותי האם אנשים מוכנים לשלם. וצריך לידון בדיני אונאה.

שומע ומשמיע כתב:

עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.

מה הכוונה 'לית ביה מידי' שווי זה עניין מציאותי האם אנשים מוכנים לשלם. וצריך לידון בדיני אונאה.

ראשית אין אונאה בקרקע,דבר שני לא כל האנשים מוכנים לשלם על דבר שלא בא לעולם.

עובדיה חן כתב:

שומע ומשמיע כתב:

עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.

מה הכוונה 'לית ביה מידי' שווי זה עניין מציאותי האם אנשים מוכנים לשלם. וצריך לידון בדיני אונאה.

ראשית אין אונאה בקרקע,דבר שני לא כל האנשים מוכנים לשלם על דבר שלא בה לעולם.

א. י"א שפי שניים יש גם בקרקעות, וכן יש גם עניין מק"ט.
ב. דבר שלא בא לעולם.

בברכה המשולשת כתב:ב. דבר שלא בא לעולם.

הדבר בא לעולם - הדירה. הערך שעומד להשתנות הוא כמו דבשלבל"ע, אך לא במשמעותו ההלכתית, וע"ד מ"ש הרמב"ם (ומקורו בגמ' באחת הבבות כמדומני) שאם באו עוררין על השדה לפני שהספיק להשתמש בה - ה"ז מקח טעות.

ולכן כתבתי לעיל שצריך לשקלל את הסיכוי הזה לתוך מחיר הקרקע, וזה דבר שיש לו שווי ברור בשוק, אלא שאין לו "שער", כי כל אחד מוכן לשלם סכום אחר בשביל לקנות "זכות ספקו", וע"ד מכירת כתובה שמשערין באשה ובכתובתה וכו'.

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:ב. דבר שלא בא לעולם.

הדבר בא לעולם - הדירה. הערך שעומד להשתנות הוא כמו דבשלבל"ע, אך לא במשמעותו ההלכתית, וע"ד מ"ש הרמב"ם (ומקורו בגמ' באחת הבבות כמדומני) שאם באו עוררין על השדה לפני שהספיק להשתמש בה - ה"ז מקח טעות.

ולכן כתבתי לעיל שצריך לשקלל את הסיכוי הזה לתוך מחיר הקרקע, וזה דבר שיש לו שווי ברור בשוק, אלא שאין לו "שער", כי כל אחד מוכן לשלם סכום אחר בשביל לקנות "זכות ספקו", וע"ד מכירת כתובה שמשערין באשה ובכתובתה וכו'.

ברור. התייחסתי לאיות לא לתוכן