פורום אוצר החכמה

המשנה ברורה מחליט וודאי שהשינוי בין יושב בהווה לישב בעבר מעכב הקריאה אע"פ שלכאורה צריך עיון מה גדר הדבר. שהרי כשזה בא בתוך משפט שלם, יכול כל אדם ואפילו לא כל כך משכיל לפענח את משמעות המשפט למרות הטעות. ומנא תיתי להסתכל על המילה בפני עצמה מחוץ לכל הקשר?

אדם קצת יותר משכיל יוכל גם להסתכל בחומש ולהבחין בטעות ולהבין את המשמעות של המשפט גם בטעות גדולה יותר.
השאלה כאן היא לא האם ניתן לפענח את משמעות המשפט למרות הטעות אלא האם הקורא קרא מה שכתוב בתורה או לא. אם לא, זה שאפשר להצליח לנחש מה היה כתוב באמת לא עוזר.
הסיבה שיש הבדל בין טעות שמשנה את המשמעות לטעות שאינה משנה היא שטעות שאינה משנה את המשמעות נחשב עדיין שקרא מה שכתוב בתורה, אלא שלא קרא בדקדוק, ובטעות שמשנה את המשמעות הוא לא קרא מה שכתוב בתורה.

יתכן מאוד שמה שמבין מחמת הענין לא מועיל שסו"ס לא קראו את זה. ואם יבין שצריך להוסיף מילה שדילגו גם יעזור?

הקדים אותי בעיקר הענין הרב צופר.

ומה דעתכם על זה?