החושב כתב:אם יורשה לי, רק הערה קטנה.
מה שכתבת כדבר פשוט שאם אין מחיצות לעליונה אין כאן פסול של סוכה תחת סוכה, כוונתך כפי הנראה למה שכתב המשנה ברורה. והוא כתב זאת בשם הבכורי יעקב.
אני, בעניותי, הייתי מגדיר קביעה זו כחידוש גדול.
הכי איתא בעיטור
(רשום אצלי)
עיטור (הל' סוכה פד,ג): וליתא לדשמואל ומיהא בעי' שתהא יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה ע"י הדחק אבל אינה יכולה לקבל כרים וכסתות דירה סרוחה היא, ומסתברא ה"ה בסוכה תחת סוכה אעפ"י שאין בעליונה דפנות פסולה. והא אפשר דאי יש בתחתונה דפנות אמרינן גוד אסיק, ואי משכחת לה פסולה, דליתא כשמואל. ע"כ.
כוונתו דאף שפסקינן דלא כשמואל, ואפי' פחות מי' פוסלת, מ"מ בעינן שלא תהא דירה סרוחה כ"כ, ולכן אם אינה יכולה לקבל כרים וכסתות לאו סוכה הויא, ואפי' אם אין לה דפנות אין לה שם סוכה, אלא שאם יש לתחתונה דפנות המגיעות עד לסכך, אמרינן גוד אסיק ומתכשרת העליונה להיות שם סוכה עליה וממילא פוסלת התחתונה. (מה' א.מ.)
אלא דקשה שהעיטור גופיה ס"ל דלא אמרי' גוד אסיק בדפנות הבית, ודלא כהרמ' שהכשיר, אלא צ"ל דמ"מ לענין קריאת שם סוכה על העליונה כדי לפסול התחתונה אמרי' גו"א, וא"כ הוא דמי לגו"א להחמיר.
ולעיקר העניין, נראה לי מבואר בסוגיא של נסר אפומא דמטללתא (יד:) ובפירוש רש"י שם, שאכן אומרים פסל היוצא להחמיר.
כמדומני שאינו שייך לשאלתו, מאחר שלפסל היוצא אין דפנות ואינו חלק מסוכה, ומה שמצאנו בדף יד שם הוא רק על סכך כשר בסוכה כשרה (פסל היוצא מן הסוכה) אלא שחכמים גזרו על נסר שלא לסכך בו, והכשרו יוצר פסולו, אבל אילו היה אותו נסר מונח בצד שיש בו דופן ולא בפתח הסוכה היה כשר, והיינו טעמיה שהדופן מחלקתו ונידון כשני חלקים, ה"ה פסל היוצא מן העליונה אינו חלק מהסוכה ואינו ממשיך אותה, כדי שתחשיב פסול העליונה ממשיך עם הפסל היוצא ממנה.