פורום אוצר החכמה

מדוע במעשר ראשון אמרינן שהלוי צריך להביא ראיה שהוא לוי
ובפדיון לא אמרינן כן

אליעזר בלוי כתב:מדוע במעשר ראשון אמרינן שהלוי צריך להביא ראיה שהוא לוי
ובפדיון לא אמרינן כן

היכן יש בחז"ל או בראשונים שהלוי צריך להביא ראיה? לכאורה די בחזקת לויה (את דברי החזו"א ראיתי).
ולגבי פדיון אה"נ שגם בזה יש מחמירים

מה הכונה שיש מחמירים.
יכול להיות שבפדיון הבן די בהפרשה
ויאמר לכהן. הבא ראיה
ובמעשר ראשון דיברתי על המנהג שרק מפרישים
מה החזוא

אליעזר בלוי כתב:מה הכונה שיש מחמירים.
יכול להיות שבפדיון הבן די בהפרשה
ויאמר לכהן. הבא ראיה
ובמעשר ראשון דיברתי על המנהג שרק מפרישים
מה החזוא

א. יש מחמירים לפדות דווקא אצל כהן בעל חזקת ייחוס מיוחדת ויש מחמירים לפדות אצל כו"כ כהנים. אכן, עיקר הדין הוא שחזקה רגילה לכהונה מהני.
ב. בפדיון הבן צריך לתת לכהן וזה עצם הדין. הראיה היא שהוא כהן אך היא לא משנה את עצם חיוב הנתינה.
ג. החזו"א שחשש מנתינת מע"ר ללוי כדי שלא יחזיקוהו ללוי ודאי. ודלא כההנהגה של הרבה מקרנות המעשרות שעושים עם לוויים הסכם מכירי לויה, כפשטות הדין.

שאלתי היתה בעיקר על זה שבמ"ר אפשר לומר ללוי הבא ראיה שאתה לוי .
דהיינו שכז שלא יביא ראיה יכול אני להחזיק המעשרות אצלי
משאכ בפדיון הבן . שלא שמענו שיכול אני להחזיק הסלעים ולומר לכל כהן שיבוא הבא ראיה שאתה כהן

אליעזר בלוי כתב:שאלתי היתה בעיקר על זה שבמ"ר אפשר לומר ללוי הבא ראיה שאתה לוי .
דהיינו שכז שלא יביא ראיה יכול אני להחזיק המעשרות אצלי
משאכ בפדיון הבן . שלא שמענו שיכול אני להחזיק הסלעים ולומר לכל כהן שיבוא הבא ראיה שאתה כהן

הוא שכתבתי: כת"ר כתב רק לפי החזו"א. קרנות המעשרות שאני מכיר נותנות ללוויים מע"ר (על-בסיס חזקת לויה) בדרך של הסכם מכירי לווייה.

ומה שעושים שם יןעיל לפדיון הבן?
ובקשר לשאלתי
מה סוברים השאר
שאין נותנים אלא מפרישים.

אליעזר בלוי כתב:ומה שעושים שם יןעיל לפדיון הבן?
ובקשר לשאלתי
מה סוברים השאר
שאין נותנים אלא מפרישים

א. לא יועיל כי בפדיון הבן צריך נתינה ולא די בהלוואה בדרך של מכירי כהונה
ב. לכאורה ברור שמי שלא סובר כהחזו"א באמת צריך לתת ולא די להפריש.

במהריט אלגזי דף יב ב. כותב דהיות ומדין התורה אין מוציאין מן המוחזק במקום ספק, חשוב כוודאי אינו חייב ליתן ואין הנתינה מעכבת הפדיון.

אם נאמר כהשיטות שיש איזה קדושה בבכור קודם שנפדה, וכבר נכב"ב, אזי אולי בעינן נתינה ולא סגי בהפרשה.
ועוד לכאורה פדיון הבן הוא דרך מקח ולכן לא סגי בהפרשה.

האם יכולים לציין מ"מ של ב' הצדדים. וא"ת דהוי מקח הרי אין זה משום הקדושה שבו?

אליעזר בלוי כתב:במהריט אלגזי דף יב ב. כותב דהיות ומדין התורה אין מוציאין מן המוחזק במקום ספק, חשוב כוודאי אינו חייב ליתן ואין הנתינה מעכבת הפדיון.

אנא ימחל כת"ר להעלות את דבריו, כי אינני חושב שהוא עוסק שם בנד"ד

אליעזר בלוי כתב:האם יכולים לציין מ"מ של ב' הצדדים. וא"ת דהוי מקח הרי אין זה משום הקדושה שבו?

מן הסתם יש http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=240
וגם viewtopic.php?t=279
ועוד בה שלישיה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8023

לאור דברי רבינו החזו"א בשביעית סימן ה' ס"ק י"ב, עולות לכאורה הבנות חדשות בנושא כהן או לוי על פי עצמו.
א. הראשונים שהובאו דבריהם בטור ושו"ע ונו"כ אבה"ז סימן ג' דעתם שלא להעלות לתורה כהן עפ"י עצמו מחשש שיתנו לו תרומה. ומה שפסק הרמ"א כהרמ"ך שיעלו לתורה, זה בגלל שמדובר בזמן הזה שלא נותנים תרומה. כלומר היתר העליה לתורה תלוי במנהג אם נותנים תרומה או לא וכן כל רווח ממוני אחר מהכהונה. ולפי זה, לא יעלו לתורה במקום שנותנים פדיון הבן לכהן? וכך אכן מקשים הנו"כ במקום.
ב. החזו"א לכאורה מבאר שיש כבר מנהג מדורות להעלות לתורה כהן ולוי עפ"י עצמם. ואת זה לא נשנה. מה שכן צריך לעשות על מנת שלא יבוא כהן ולוי עפ"י עצמן ויתבעו תרומה או מעשר שאולי לא מגיע להם, זה "לא לתת להם". והסיבה: כי שלא יתרבו הטוענים על עצמם כהונה או לוויה. (שבגלל זה לא נתנו הראשונים להעלות לתורה).
כלומר יש לכאורה איסור דרבנן "לא לתת".
ג. ומה עושים עם פדיון הבן? למה לתת? על זה עונה החזו"א, כי הכהן נוהג להחזיר. ולכן אין חשש בזה.

והשאלה המתבקשת לכאורה: אם כהיום מקפידים לא להחזיר ואדרבה להשאיר את כסף פדה"ב אצל הכהן, הלא נפיק מיניה חורבה חלילה:
לפי הראשונים קשה - למה אפשר להעלות לתורה "כהן על פי עצמו", הלא יש חשש להתחזות לכהן כדי לזכות בכסף פדה"ב? (שאלת הנו"כ באבע"ז סימן ג')
לפי החזו"א קשה - כל המקפידים להשאיר את כסף פדה"ב אצל ה"כהן על פי עצמו" "עוברים" לכאורה על האיסור שלא לתת לכהן זה, שמא יתרבו הטוענים על עצמם כהונה. ואדרבה הסוברים כהחזו"א צריכים להקפיד על כך שהכהן יחזיר כסף הפדיון....האם כך הם נוהגים?