פורום אוצר החכמה

מחפש אם מישהו דן בזה
וכמו כן באופן כללי באיסורי דרבנן

ידועים דברי הנתי' סי' רל"ד סק"ג שמדבריו נראה שכל איסורי דרבנן הם רק איסור גברא.
ועי' שו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סי' ד.

ראה באשכול viewtopic.php?f=17&t=34138 שהבאתי מהפוסקים שיש מוקצה שדינו כמאכלות אסורות, ויש אפילו מוקצה מדאורייתא.

לא נראה שייתכן לדון מיגו דאיתקצאי על איסורי גברא, כל הנושא הוא שהחפץ כבר נאסר.

עזריאל ברגר כתב:ראה באשכול viewtopic.php?f=17&t=34138 שהבאתי מהפוסקים שיש מוקצה שדינו כמאכלות אסורות, ויש אפילו מוקצה מדאורייתא.

יישר כח
ידוע לך האם ביצה היא מוקצה מדאורייתא לכל השיטות?

כמו כן זכורני שיש בספר התניא מקום שמשמע ממנו להדיא כאחד הצדדים באיסורי דרבנן ובהערות של חסידות מבוארת הרחיבו על זה קצת מכמה פוסקים אשמח אם תדע להפנות למקור.

ישנו כתב:לא נראה שייתכן לדון מיגו דאיתקצאי על איסורי גברא, כל הנושא הוא שהחפץ כבר נאסר.

לא הבנתי הראיה האיסור הוא על הגברא לטלטל מוקצה שנאסר בבין השמשות

אמיר כרמי כתב:

עזריאל ברגר כתב:ראה באשכול viewtopic.php?f=17&t=34138 שהבאתי מהפוסקים שיש מוקצה שדינו כמאכלות אסורות, ויש אפילו מוקצה מדאורייתא.

יישר כח
ידוע לך האם ביצה היא מוקצה מדאורייתא לכל השיטות?

לא ביררתי.

אמיר כרמי כתב:כמו כן זכורני שיש בספר התניא מקום שמשמע ממנו להדיא כאחד הצדדים באיסורי דרבנן ובהערות של חסידות מבוארת הרחיבו על זה קצת מכמה פוסקים אשמח אם תדע להפנות למקור.

כמדומני בלקוטי אמרים סוף פרק מ"ו, אבל שם מדובר על "טלטול מוקצה" שהוא לכו"ע אינו מדאורייתא.

עזריאל ברגר כתב:

אמיר כרמי כתב:

עזריאל ברגר כתב:ראה באשכול viewtopic.php?f=17&t=34138 שהבאתי מהפוסקים שיש מוקצה שדינו כמאכלות אסורות, ויש אפילו מוקצה מדאורייתא.

יישר כח
ידוע לך האם ביצה היא מוקצה מדאורייתא לכל השיטות?

לא ביררתי.

אמיר כרמי כתב:כמו כן זכורני שיש בספר התניא מקום שמשמע ממנו להדיא כאחד הצדדים באיסורי דרבנן ובהערות של חסידות מבוארת הרחיבו על זה קצת מכמה פוסקים אשמח אם תדע להפנות למקור.

כמדומני בלקוטי אמרים סוף פרק מ"ו, אבל שם מדובר על "טלטול מוקצה" שהוא לכו"ע אינו מדאורייתא.

לא הגעתי כ"כ רחוק אז כנראה שזה לא זה
בכל מקרה לא דיברתי על דאורייתא אלא איסורי דרבנן באופן כללי אי הווי איסור חפצא או גברא

זה בתניא בתחילת פרק ח.

ראה בית האוצר לר"י ענגיל כלל קכב, בענין איסורי דרבנן אם הוי איסורי גברא או איסורי חפצא.

אולי אפשר לומר שאם יש דין בסיס על החפץ התחתון זה מראה שההקצאה של האדם מחילה על החפץ איסור טלטול והוא איסור חפצא שמשפיע על החפץ שתחתיו ואוסר אותו בטלטול.

אש משמים כתב:אולי אפשר לומר שאם יש דין בסיס על החפץ התחתון זה מראה שההקצאה של האדם מחילה על החפץ איסור טלטול והוא איסור חפצא שמשפיע על החפץ שתחתיו ואוסר אותו בטלטול.

התחתון נאסר כי אתה (הגברא) מקצה את דעתך ממנו, שהרי הנחת עליו מוקצה עובר לביה"ש, ומנעת במודע את גישתך הישירה אל התחתון, הוי אומר שהקצת דעתך אף מן התחתון.

לכאו' ישנן ראיות רבות שמוקצה רגיל הינו איסור גברא בלבד.
לדוגמא: 'שברי זכוכית' אינן מוקצה אם הם מונחים במקום שיכולים להזיק משא"כ במקום שאינם יכולים להזיק. תיתכן אפשרות שבתחילה השברים מוקצה, ולאחמ"כ הגיעו ילדים קטנים אל הבית ושוב אינו מוקצה. הא כיצד? הוי אומר איסור גברא.
וכמו"כ 'גרף של רעי', יכולה להיות אותה שקית של אשפה שכשהיא מונחת במקום פלוני (בסלון) הוי גרף ש"ר ואי"ז מוקצה, אך כשמונחת במקום אחר (בתוך הארון הסגור של הפח) הרי היא מוקצה. הא כיצד? הוי אומר איסור גברא.

פרנקל תאומים כתב:לכאו' ישנן ראיות רבות שמוקצה רגיל הינו איסור גברא בלבד.
לדוגמא: 'שברי זכוכית' אינן מוקצה אם הם מונחים במקום שיכולים להזיק משא"כ במקום שאינם יכולים להזיק. תיתכן אפשרות שבתחילה השברים מוקצה, ולאחמ"כ הגיעו ילדים קטנים אל הבית ושוב אינו מוקצה. הא כיצד? הוי אומר איסור גברא.
וכמו"כ 'גרף של רעי', יכולה להיות אותה שקית של אשפה שכשהיא מונחת במקום פלוני (בסלון) הוי גרף ש"ר ואי"ז מוקצה, אך כשמונחת במקום אחר (בתוך הארון הסגור של הפח) הרי היא מוקצה. הא כיצד? הוי אומר איסור גברא.

אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שתמיד אסור לטלטל מוקצה,
ולפענ"ד לא היא, אלא שבמקרים אלו הותר לטלטלו.
וראה את מה שכתבתי באשכול הנ"ל.