פורום אוצר החכמה

נשאלה שאלה אתמול, ולקוצר ידי לא מצאתי מי שדיבר בזה אולי יחכימוני ויאלפוני דעת ובינה בזה.

אברך א' תפס את עצמו מיד כשאמר בא"י לפני שחתם מגן אברהם שלא כרע כראוי, ונסתפק האם לכרוע עכשיו או במילים מגן אברהם או לומר למדני חוקיך ולחתום בכריעה או שהפסיד כריעתו ואין לו תקנה?

לי היה מונח בפשטות שהפסיד כריעתו ו"יצעק לשמים" (כלומר: ישוב בתשובה שלימה).

יש לדון אם מותר לכרוע בתיבות מגן אברהם, או שהו"ל ככורע בחתימת ברכה שלא תקנו חכמים.
אמנם נראה שמותר, כי דין זוקף בשם למג"א (סי' קכז) הוא רק כשבלא"ה צריך לזקוף (וכ"ה בד"כ בחתימה שצריך לזקוף כדי שלא יהיה כורע בתחלת הברכה הבאה), אך בלא"ה אין בו דין זקיפה, וממילא יתכן שכל חתימת הברכה עד התיבות מגן אברהם היא מקום כריעה.
וגם י"א שבכל הברכות מותר לכרוע לאחר התיבות 'בא"י' (ראה א"ר קיג,ג בדעת המהרי"ל).
וא"כ יש להסתפק אם יתקן בזה את חסרון כריעתו, אך עכ"פ אין איסור.

בעוי"ח בשלח ס"ד כתב דמי שלא כרע במגן אברהם יכרע בסוף האל הקדוש דג' ברכות חשיבן כאחת.