פורום אוצר החכמה

כשנולדו לי תאומות לפני זמן רב, שמעתי איך שהגבאי אומר בקריאת השם נוסח זה:

מי שברך אבותינו... הוא יברך את האשה היולדת [פב"פ] ואת בנותיה שנולדו לה במזל טוב, ויקרא שמן בישראל, הראשונה [פב"פ] והשניה [פב"פ], בעבור...

זה היה בבית מדרש גדול, והיה נראה שהגבאי רגיל כבר לנוסח זה.
מעניין לדעת איך נוהגים במקומות אחרים, האם אומרים "הבכירה... והצעירה...", או אולי "הגדולה... והקטנה...". או באופן אחר לגמרי.

כעת מצאתי בקונטרס 'שמא גרים', פרק יב אות ז:

ובעיני יפלא טעם דבריו.

ראה רמ"א יו"ד רסה ס"ה שבמילת תאומים אומר קיים את הילדים (ומסתמא ממשיך ויקרא שמם וכו').

[ויש להעיר גם מאמירת השכבה עבור כמה מתים, ראה מה שציין בנשמת ישראל ח"ב עמ' תתלט. וכי"ב במי שבירך לכמה חולים].

במילת תאומים יש מחלוקת אם מלים אותם יחד או זא"ז ומה שאי ראיתי (וזה לא הרבה) זה שנוהגים למול בזא"ז וודאי שבאופן כזה קוראים לכ"א שם בפני עצמו
אמנם מה שלמד מהרמ"א הזה הרב מה שנכון נכון לענין קריאת שמות לבנות זה לכאורה נכון גם לנוהגים בברית מילה אחרת

ידוע תיקונו של מרן האגרות משה למי שברך לקריאת שמות. ולדבריו המי שברך לאם ולקריאת השם בנפרד וממילא גם הקריאת שמות איננו באותו מי שברך, ואתי שפיר ברווחא.
הנה נוסח שכתבתי לפי האגרות משה

ייש"כ למגיבים.
לר' שלמה בן חיים: בדברי הגר"מ פיינשטיין אין התיחסות לקריאת שמות תאומות (וכפי שהבנתי גם מדבריך). על כן לא ברור בוודאות איך היה אומר בקריאת שמותיהן של תאומות.

קאצ'קלה כתב:ייש"כ למגיבים.
לר' שלמה בן חיים: בדברי הגר"מ פיינשטיין אין התיחסות לקריאת שמות תאומות (וכפי שהבנתי גם מדבריך). על כן לא ברור בוודאות איך היה אומר בקריאת שמותיהן של תאומות.

נכון ר' משה לא מתייחס לתאומות אבל הנוסח שלו מהווה פחות בעייה לקריאת תאומות, כי בנוסח שלו הקריאת שם בין כה וכה נפרדת מהמי שברך לרפואת האם. ובסוף כאילו קטע חדש שבו קוראים שם לבתה, מממילא כשיש שתיים כל קריאה היא יחידה נפרדת וכמו בנוסח שעשיתי המצורף בהודעה לעיל.

קאצ'קלה כתב:כשנולדו לי תאומות לפני זמן רב, שמעתי איך שהגבאי אומר בקריאת השם נוסח זה:

מי שברך אבותינו... הוא יברך את האשה היולדת [פב"פ] ואת בנותיה שנולדו לה במזל טוב, ויקרא שמן בישראל, הראשונה [פב"פ] והשניה [פב"פ], בעבור...

זה היה בבית מדרש גדול, והיה נראה שהגבאי רגיל כבר לנוסח זה.
מעניין לדעת איך נוהגים במקומות אחרים, האם אומרים "הבכירה... והצעירה...", או אולי "הגדולה... והקטנה...". או באופן אחר לגמרי.

לפני כעשרים שנה הייתי בברית לתאומים שנעשתה עפ"י הוראות מפורטות של הגרי"ש אלישיב, שהיה מורה לנהוג כדעת רוב הפוסקים (הראשונים והאחרונים) לברך ברכה אחת לשתי הבריתות (ולא כמנהג העולם וכמנהג שנהג הגרש"ז אויערבך להפסיק בין הבריתות כרבע שעה, ואכמ"ל בדין זה - הנוגע לדיני מנהג בדבר שאינו מצוי, וכו' וכו' - פרשה רחבה מאד בכללי הלכה ומנהג).

וכך היו אז הוראותיו של הגרי"ש (שהיה שם בברית זו והיה סנדק לאחד מן הילדים):
מביאים את שני הילדים ביחד.
מושיבים את שני הסנדקים יחד, זה לצד זה.
המוהל מברך על המילה פעם אחת לשני הבריתות, ומל את שניהם בזה אחר זה.
האב מברך "אקב"ו להכניסם בבריתו של א"א".
בברכות ובקריאת השם: ברכה אחת לשניהם ואומר "או"א קיים את הילדים האלו לאביהם ולאמם, ויקרא שמם בישראל, הראשון... והשני ... ישמח האב... כשם שנכנסו לברית, כן יכנסו לתורה לחופה ולמעשים טובים".

הרוצה לברר יותר פרטים, יפנה לאבי הבנים הגרח"י שטוב שליט"א מגבעת שאול, וישמע את ההוראות שקיבל מהגרי"ש אלישיב.

איני בטוח שרוב הראשונים והאחרונים הורו אחרת מהרב אלישיב בזה והנוסח שהיא מר משמו מתאים לנוסח שהובא פה לעיל ע"י הרב מה שנכון נכון בשם הרמ"א
בעבר אמרו לי שזו מחלוקת בין הגריש"א והגרשז"א אולם כשלמדתי הלכות מילה ראיתי שזו מחלוקת קדומה עוד בראשונים
אולם נראה שמר צודק שמנהג רוב העולם כיום בזה הוא דלא כהגריש"א

שלמה בן חיים כתב:

קאצ'קלה כתב:ייש"כ למגיבים.
לר' שלמה בן חיים: בדברי הגר"מ פיינשטיין אין התיחסות לקריאת שמות תאומות (וכפי שהבנתי גם מדבריך). על כן לא ברור בוודאות איך היה אומר בקריאת שמותיהן של תאומות.

נכון ר' משה לא מתייחס לתאומות אבל הנוסח שלו מהווה פחות בעייה לקריאת תאומות, כי בנוסח שלו הקריאת שם בין כה וכה נפרדת מהמי שברך לרפואת האם. ובסוף כאילו קטע חדש שבו קוראים שם לבתה, מממילא כשיש שתיים כל קריאה היא יחידה נפרדת וכמו בנוסח שעשיתי המצורף בהודעה לעיל.

אולם יש כאלה (וכפי שהביא הרב קאצ'קלה לעיל מקונטרס שמא גרים) שעושים מי שברך שלם לכל בת לחוד ולא רק מבדילים את התפלות באותו מי שברך

שלמה בן חיים כתב:נוסח מי שבירך ליולדת ולבנותיה – תאומות

נוסח מעוות, שהרי אינו מפרש איזו מהן תקרא כך, ואיזו תקרא כך.