פורום אוצר החכמה

בשולחן ערוך סימן קעח סעיף א' כתב: לא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע.
מה כוונת מרן בגילוח? תער, מספריים כעין תער או כל עוד שיותר קצר מהפרע?

ברור שאין כאן דיני תער ומספריים ולא נתן בו שיעור אלא מה שדומה לשלהם ,
ואין זה דין דמשעת קצירה וגם אצלם זה גודל בס"מ ועדיין ניכר הארוך והקצר ,

עלים לתרופה גליון אלף ע"ה:
פעם אחת כאשר נכחתי בשולחנו הטהור של כ"ק מרן מהר"א זי"ע בשנת תשי"ב, ראיתי שניגש איזה בחור, שלא היה נמנה עם עדת החסידים, וביקש לקבל "שיריים". כ"ק מרן זי"ע הבחין שהוא הולך עם בלורית על ראשו והעיר לו על כך. התנצל הבחור ואמר שהוא אינו חסיד... אמר לו מרן זי"ע: כתוב ברשב"א (מובא ב"שיטה מקובצת" כתובות יט, א), "כשם שאין אדם משים עצמו רשע, כך אין אדם משים עצמו אינו חסיד...".
אחר כך הוסיף מרן להוכיחו ואמר לו: "אבי ז"ל אמר, כשלומדים דברי הט"ז בשו"ע יו"ד סי' קע''ח מתוך יראת שמים, רואים שיש בזה שאלה גדולה וחשש איסור דאורייתא"

ביליצר כתב:ברור שאין כאן דיני תער ומספריים ולא נתן בו שיעור אלא מה שדומה לשלהם ,
ואין זה דין דמשעת קצירה וגם אצלם זה גודל בס"מ ועדיין ניכר הארוך והקצר ,

ואם אצלם נוהגים להסתפר קצר אז לנו אסור?
אולי כל האיסור אינו אלא כאשר משאיר את יתר הראש "פרע" דהיינו לא מספרו כלל אלא רק ביום תגלחת בלוריתו.