פורום אוצר החכמה

לכאורה הדין שאינה מקודשת דע"מ שאני רשע אפילו נמצא צדיק הוי ספק קידושין חיישינן שמא הרהר בע"ז אבל עד כמה שהרהר בע"ז הוא רשע שנאמר למען תפוש וכו' אבל בינוני הוא לא.

אך ייתכן שיהיה בינוני אם מחצה עבירות ומחצה מצוות הרי שיקול זה אינו אלא ע"י ק-ל דעות.
ואם בינוני כגון אנא בינוני לא ייתכן שהוא צדיק.

קראקובער כתב:לכאורה הדין שאינה מקודשת דע"מ שאני רשע אפילו נמצא צדיק הוי ספק קידושין חיישינן שמא הרהר בע"ז אבל עד כמה שהרהר בע"ז הוא רשע שנאמר למען תפוש וכו' אבל בינוני הוא לא.

אין לי כח לכתוב. אבל הדברים שלך תמוהים ביותר ופשוט.

פלתי כתב:אין לי כח לכתוב. אבל הדברים שלך תמוהים ביותר ופשוט.

צדיקים כידוע אומרים מעט ולפי התגובה שלך אתה בטח בעל תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם עומדים במחיצתם..

קראקובער כתב:

פלתי כתב:אין לי כח לכתוב. אבל הדברים שלך תמוהים ביותר ופשוט.

צדיקים כידוע אומרים מעט ולפי התגובה שלך אתה בטח בעל תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם עומדים במחיצתם..

הלואי.
עכ"פ כוונתי פשוטה. דאי חיישינן לע"ז החמורה לעשותו רשע, מכ"ש דחיישינן לעבירות קלות שיעשוהו בינוני, וק"ל.

לדעת התניא בגדר בינוני אין כאן בית מיחוש לכאורה,

פלתי כתב:עכ"פ כוונתי פשוטה. דאי חיישינן לע"ז החמורה לעשותו רשע, מכ"ש דחיישינן לעבירות קלות שיעשוהו בינוני, וק"ל.

כל הרעיון של הגמרא זה למצוא עבירה על ידי הירהור בשעת קידושין.

קראקובער כתב:

פלתי כתב:עכ"פ כוונתי פשוטה. דאי חיישינן לע"ז החמורה לעשותו רשע, מכ"ש דחיישינן לעבירות קלות שיעשוהו בינוני, וק"ל.

כל הרעיון של הגמרא זה למצוא עבירה על ידי הירהור בשעת קידושין.

למה דוקא בשעת קידושין ולא לפני כן?
למה דוקא הרהור? למה למשל לא חיישינן לביטול תורה, או שמא האמין ללשון הרע? או שמא איזו עבר בשוגג והוא לא ידע? מה פתאום תפסו דוקא ע"ז? אלא בודאי הפירוש שכיון שאמר על מנת שאני רשע, אבל נמצא צדיק, אנחנו מחפשים עבירה כזו שעל ידה יהיה רשע, ואין לך עבירה כזו אלא ע"ז. אבל ברור ומכ"ש שיש הרבה אפשרויות שלא היה רשע אלא בינוני.

פלתי כתב:אלא בודאי הפירוש שכיון שאמר על מנת שאני רשע, אבל נמצא צדיק, אנחנו מחפשים עבירה כזו שעל ידה יהיה רשע, ואין לך עבירה כזו אלא ע"ז.אבל ברור ומכ"ש שיש הרבה אפשרויות שלא היה רשע אלא בינוני.

קשה למצוא עוד עבירות? אולי אכל כזית נבילה בדרך לחופה?

יש קושיא על דין רשע שקידש ע"מ שאני צדיק גמור, שמקודשת מספק שמא הרהר תשובה - הרי אם הרהר תשובה נעשה בעל תשובה שאין צדיקים גמורים עומדים במקומו, אבל לא נעשה צדיק. ומתרצים שבכלל מאתיים מנה, ובכלל מעלת בעל תשובה מעלת צדיק. ולפי זה גם כאן יש לומר שבכלל מעלת הצדיק מעלת הבינוני.

סגי נהור כתב:יש קושיא על דין רשע שקידש ע"מ שאני צדיק גמור, שמקודשת מספק שמא הרהר תשובה - הרי אם הרהר תשובה נעשה בעל תשובה שאין צדיקים גמורים עומדים במקומו, אבל לא נעשה צדיק. ומתרצים שבכלל מאתיים מנה, ובכלל מעלת בעל תשובה מעלת צדיק. ולפי זה גם כאן יש לומר שבכלל מעלת הצדיק מעלת הבינוני.

ולכאורה אכתי יש מקום עיון בדברי הגמ' דהא קיימא לן דלרבנן בין שהטעה לשבח ובין שהטעה לגנאי אינה מקודשת והוי מקח טעות, ואפילו ר' שמעון דפליג וס"ל שהטעה לשבח מקודשת אמרינן דהני מילי בשבח ממון אבל בשבח יוחסין מודה ר' שמעון שיכולה היא לומר מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא, וא"כ למ"ד דבעלי תשובה עדיפים מצדיקים אמאי מקודשת והרי הוי טעות לשבח בשבח יוחסין ולכו"ע אינה מקודשת.

מיכאל1 כתב:אך ייתכן שיהיה בינוני אם מחצה עבירות ומחצה מצוות הרי שיקול זה אינו אלא ע"י ק-ל דעות.
ואם בינוני כגון אנא בינוני לא ייתכן שהוא צדיק.

אמנם עדיין לא נתיישב לי היאך יהיה ספק זה למעשה.
מכל מקום זכורני לי שמבואר בספרים שהטעם שחוששים שעשה תשובה או שהרהר בעבודה זרה הוא משום שאמר כן, וא"כ יש מקום לומר שנעשה צדיק או רשע, ולכאורה בבינוני זה לא שייך.

קראקובער כתב:

פלתי כתב:אלא בודאי הפירוש שכיון שאמר על מנת שאני רשע, אבל נמצא צדיק, אנחנו מחפשים עבירה כזו שעל ידה יהיה רשע, ואין לך עבירה כזו אלא ע"ז.אבל ברור ומכ"ש שיש הרבה אפשרויות שלא היה רשע אלא בינוני.

קשה למצוא עוד עבירות? אולי אכל כזית נבילה בדרך לחופה?

מי שאוכל נבילה עדיין לא נעשה רשע גמור בכך. משא"כ בע"ז חשיב כמי שעבר על כל התורה כולה והרי הוא רשע גמור. והיפך מזה הוא מי שעשה תשובה שנהיה צדיק גמור.

קראקובער כתב:https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=33172

ייש"כ, בס' דף על דף הביאו כעין זה מהאמרי אמת.
עוד אפשר ליישב דיש מקום לומר שבהטעה לשבח לר' שמעון הוי ספק קידושין שמא נתרצתה גם על דעת זה, וא"כ יש לומר שגם במקדש ע"מ שאני צדיק הא הוי רק ספק קידושין כמש"כ הרמב"ם פ"ח מאישות ה'. ולא מצאתי מפורש כעת דין הטעה לשבח יוחסים לר' שמעון האם אינה מקודשת בודאי או שהוי ספק קידושין ולכאורה מלשון הגמ' משמע דאינה מקודשת בודאי, וטעון בדיקה.
אך לכאורה תי' אלו אינם אלא אליבא דר' שמעון שטעות לשבח ממון מקודשת וטעות לשבח יוחסין אינה מקודשת אבל לרבנן לא יהני תי' זה וצ"ל שהגמ' אתיא אליבא דר"ש, אך א"כ אזלא ראייתו הנפלאה של הצפנת פענח.
עוד יש לומר שבפתחי תשובה יו"ד קפח הביא מהחתם סופר באשה שראתה מראה בז"נ ושאלה לחכם והתיר לה דשרי לבעלה להחמיר ע"ע כדין בהמה שהורה בה חכם, ואפי' אם בשעת הקידושים לא היה פרוש כ"כ בודאי כל מעלה ודרגא לבעל הוי ניחותא לאשה ואפילו אם עומדת וצווחת השתא הוא דאתרעאי וכך הוא הדרך בכל זקני ת"ח שכל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם. וא"כ ישל לומר שכל מה שטעות בשבח ל"ה קידושין משום שאפשר שאין בזה ניחותא לאשה אבל טעות בשבח בדבר שהוא רחוניות אמרינן דודאי ניחא לה לאשה ואפילו עומדת וצווחת, וא"כ יש לומר שאע"ג שעשה הקידושים ע"ד שהוא צדיק ונמצא בע"ת שמעלתו מרובה מן הצדיק מ"מ לא יכולה האשה לומר שאינה חפצה בקידושין דאמרינן שודאי ניחא לה ונתרצית לבעל תשובה שהוא טפי מצדיק, וי"ל דמהני אפילו לרבנן שבשאר טעויות ואפי' לשבח אינה מקודשת

פלתי כתב:

קראקובער כתב:

פלתי כתב:אלא בודאי הפירוש שכיון שאמר על מנת שאני רשע, אבל נמצא צדיק, אנחנו מחפשים עבירה כזו שעל ידה יהיה רשע, ואין לך עבירה כזו אלא ע"ז.אבל ברור ומכ"ש שיש הרבה אפשרויות שלא היה רשע אלא בינוני.

קשה למצוא עוד עבירות? אולי אכל כזית נבילה בדרך לחופה?

מי שאוכל נבילה עדיין לא נעשה רשע גמור בכך. משא"כ בע"ז חשיב כמי שעבר על כל התורה כולה והרי הוא רשע גמור. והיפך מזה הוא מי שעשה תשובה שנהיה צדיק גמור.

זה מזכיר החילוק המשונה בין עני למי שאין לו בנים
viewtopic.php?f=17&t=36439#p403600

ובר מין דין, כלום חסרים היכ"ת? באכל כזית נבילה להכעיס בדרך לחופה, מספיק רשע בעיניך?