חקירה בענין ברכה לבטלה

[שמואל דוד]

הנה ראיתי הערה מעניינת בשיח השדה ח"ג בענין בן סורר ומורה שכתב וז"ל יל"ע איך מיירי אם הבן סורר ומורה עשה ברכה א"כ הרי מצוה שיאכל כדי שלא יהא ברכה לבטלה (ועל דבר מצוה אינו חייב) ואם לא בירך א"כ הוא עבירה שאכל בלי ברכה (ועל דבר עבירה אינו חייב)

והנה כתב כדבר פשוט שיש מצוה לאכול אחר שבירך כדי שלא יהא ברכתו ברכה לבטלה.
האם זה דבר מוסכם?
הרי אפשר לומר שיש עבירה לעשות ברכה לבטלה אבל מי אמר שיש מצוה לאכול כדי שלא יהא ברכתו לבטלה.

אשמח במקורות בענין זה.

[מיכאל1]

יתכן ולא קשור, וכעת לא עיינתי בפנים
כמדומה שבבני ראם סי' מ"א דן באחד שברך וכדי לאכול יצטרך להוצי ממונו האם חייב להוציא חומש כדין מצוה או כל ממונו כדי לא לעבור על איסור.

[שמואל דוד]

ייש"כ, אשמח אם תוכל להעתיק מש"כ שם
בפשטות יש עבירה, ולא הבנתי הצד שיש רק מצוה

[כדכד]

בוצע ברך נאץ ה' והרי הוא מברך על הגנוב וגם אם יאכל עדיין ברכתו לבטלה ולק"מ

[שמואל דוד]

א"כ כל בן סורר ומורה אכל דבר שהוא עבירה

[קראקובער]

הנה ראיתי הערה מעניינת בשיח השדה ח"ג בענין בן סורר ומורה שכתב וז"ל יל"ע איך מיירי אם הבן סורר ומורה עשה ברכה א"כ הרי מצוה שיאכל כדי שלא יהא ברכה לבטלה (ועל דבר מצוה אינו חייב) ואם לא בירך א"כ הוא עבירה שאכל בלי ברכה (ועל דבר עבירה אינו חייב)
אשמח במקורות בענין זה.

חסרים היכ"ת? בשמע מאחר, באמצע הסעודה, בירך קודם והתכוון גם לזה. (וחוץ מזה הברכה על משהו ולא על שיעור שלם)

[ביליצר]

א"כ כל בן סורר ומורה אכל דבר שהוא עבירה

ממתי הבשר נעשה נבלה?

[עזריאל ברגר]

א"כ כל בן סורר ומורה אכל דבר שהוא עבירה

אה"נ, ועל זה הוא נסקל...

[שמואל דוד]

אין מיתה על דבר עבירה

[החושב]

להגיד שיש מצוה לאכול בשביל שלא תהיה ברכתו לבטלה - נראה משונה. אבל גם אם נסכים לזה, המצוה נגמרת אחרי אכילת משהו. ואין מצוה לאכול טרטימר בשר וחצי לוג יין.

לגבי, אם מברכים על הגנוב - זו היא מחלוקת ראשונים. הרא"ש (כמדומה בפרק שלושה שאכלו) ועוד סוברים שמברכים.

[ביליצר]

אין מיתה על דבר עבירה

במחילת כבודו,לא נענעתי ,עשה למען הבנתי

[שמואל דוד]

אין מיתה על דבר עבירה

במחילת כבודו,לא נענעתי ,עשה למען הבנתי

לא הבנתי

[ביליצר]

א"כ כל בן סורר ומורה אכל דבר שהוא עבירה

שאלתי ממתי הבשר נעשה נבלה?

[שמואל דוד]

א"כ כל בן סורר ומורה אכל דבר שהוא עבירה

שאלתי ממתי הבשר נעשה נבלה?

תגובתי היה על מש"כ כדכד

[ביליצר]

אין מיתה על דבר עבירה

שאלתי למה הבשר הוא דבר עבירה?

[שמואל דוד]

אם אכל באיסור הוי דבר עבירה

[ביליצר]

הבשר נעשה חפצא של איסור ?למה

[מיכאל1]

ייש"כ, אשמח אם תוכל להעתיק מש"כ שם
בפשטות יש עבירה, ולא הבנתי הצד שיש רק מצוה

מצ"ב

[שמואל דוד]

הבשר נעשה חפצא של איסור ?למה

ואם אכל בתענית ציבור?

[ביליצר]

הבשר נעשה חפצא של איסור ?למה

ואם אכל בתענית ציבור?

אותו דבר כמובן

[שמואל דוד]

תענית ציבור הוי דבר עבירה כמבואר בגמרא

[שמואל דוד]

ייש"כ, אשמח אם תוכל להעתיק מש"כ שם
בפשטות יש עבירה, ולא הבנתי הצד שיש רק מצוה

מצ"ב

ייש"כ גדול!

אולם צ"ע הצד שהוא רק מצוה ולא עבירה

[ביליצר]

תענית ציבור הוי דבר עבירה כמבואר בגמרא

ודאי אסור לאכול אבל לא אכל מאכל אסור

[שמואל דוד]

אז מה?

[שמואל דוד]

בוצע ברך נאץ ה' והרי הוא מברך על הגנוב וגם אם יאכל עדיין ברכתו לבטלה ולק"מ

עיין לב בנים סימן כ

[כדכד]

א"כ כל בן סורר ומורה אכל דבר שהוא עבירה

בזה שאכל גנוב? ודאי זה אחד מתנאי החיוב.
בזה שאכל בלי ברכה? הרי אסור לו לברך (וגם אסור לו לאכול אבל זה החיוב)
בזה שאכל עם ברכה אם בירך - אין הכי נמי, זה מה שכתבתי.
לא הבנתי מה רצית בתגובה הזו

[ביליצר]

אז מה?

המאכל אינו חפץ של איסור כחזיר ונבלה אלא מאכל היתר לכול אלא שהיה אסור לו לאכלו ללא ברכה

[שמואל דוד]

אז מה?

המאכל אינו חפץ של איסור כחזיר ונבלה אלא מאכל היתר לכול אלא שהיה אסור לו לאכלו ללא ברכה

אני יודע. לא הבנתי מה כוונתך.