פורום אוצר החכמה

מעשה שהיה לי היום, שביקשתי עזרה משכני כהן, ושאלתי אם יודע לתקן איזה דבר, ואמר שכן, ויבוא מתי שאומר. ונסתפקתי אם צריך לבקש מחילה על ההשתמשות בכהן, או"ד דסגי במה שהסכים לבוא. ויסוד הדבר אם אינו מקפיד סגי או דבעי להדיא מחילה ובכדי להזכיר ענין הכהונה שלא יזדלזל.

בשו"ע הרב סימן קכח סעיף ס:

"אבל כבוד הכהונה ניתן להם להנאתם לעלות לתורה ראשון וליטול מנה יפה ראשון וכן להקדימם לכל דבר שבקדושה כבוד זה הנאת הגוף הוא לפיכך הוא בידם למחול כבודם ורשאי ליתנו לישראל אם רצה כי רצונו של אדם זהו כבודו"

משמע שאם זה רצונו אין צריך לבקשו למחול.

האדמור מחבד נהג בדרך כלל כשביקש משהו מכהן להזכיר את כהונתו ולבקש מחילה, למרות שהיה ברור כשמש שהכהן מוחל על כבודו ושמח בזכות זו

אאל"ט יש על זה ט"ז מפורש בסוף הלכות ברכת כהנים

שו"ר שזה רמ"א מפורש בשו"ע בסעיף האחרון בסימן קכ"ח. שאסור להשתמש בכהן וזה כמעילה בהקדש ושמועילה מחילה. ושם המ"ב מביא את הט"ז שמועילה מחילה רק באופן שלכהן יש איזו הנאה, ולא בחינם. עי"ש.

אינו שייך לענינינו

דרומי כתב:האדמור מחבד נהג בדרך כלל כשביקש משהו מכהן להזכיר את כהונתו ולבקש מחילה, למרות שהיה ברור כשמש שהכהן מוחל על כבודו ושמח בזכות זו

אין בודקין מן המזבח ולמעלה אבל מה ההסבר בדברי ה"רבי"?

אם היה לי הסבר הייתי כותבו. ואם כבר הגענו לכאן, פעם אמר האדמור לכהן אחד כשנתן לו איזה שליחות בלילה: "אמנם אסור להשתמש בכהן, אך לילה לאו זמן עבודה הוא". ועדיין לא נתבררה הסברא בזה מספיק, דלכאורה קדושת הכהונה היא ענין עצמי שאינו תלוי בזמן העבודה. וצ"ע.

דרומי כתב:אם היה לי הסבר הייתי כותבו. ואם כבר הגענו לכאן, פעם אמר האדמור לכהן אחד כשנתן לו איזה שליחות בלילה: "אמנם אסור להשתמש בכהן, אך לילה לאו זמן עבודה הוא". ועדיין לא נתבררה הסברא בזה מספיק, דלכאורה קדושת הכהונה היא ענין עצמי שאינו תלוי בזמן העבודה. וצ"ע.

יתכן שבא לרמוז דברי המרדכי בהגהותיו למסכת גיטין (סימן תס"א):
"מעשה בכהן שיצק מים על ידי רבינו תם. והקשה לו תלמיד הא שנינו בירושלמי המשתמש בכהונה מעל?! והשיב לו, שאין בהם קדושה בזמן הזה, דקיימא לן בגדיהם עליהם קדושה עליהם, ואי לא לא. והקשה אם כן כל מיני קדושה לא ליעביד להו?! ושתיק רבינו תם".