פורום אוצר החכמה

האם יש דין קדימה בברכות לשניצל שלם וכל מאכל כיו"ב הנעשה בידי אדם, דלכאורה לא שנא מפת הנעשית ג"כ בידי אדם, או שיש לדון דכל דין שלם הוא רק מפני החשיבות שיש בו, ובשניצל שלם וכל כיו"ב אין בו כ"כ חשיבות.

בס' וזאת הברכה מביא בשם הרבנים שזה שייך גם בקציצה שלימה וכד'.

-האם ראוי לברך על פס עוגה שלם ורק אח"כ לחתוך ממנו פרוסה? לא נהוג, אבל מאי שנא?

לגבי עוגה לכאורה צודק כתר"ה שיש לברך לפני החיתוך.
בעיקר השאלה על שניצל חשבתי לחלק שבשניצל השלם הוא כבר חתוך כי חתכו את הבשר טרם הכנתו ואילו בעוגה או בפת הכנת ואפיית כל המרכיבים יחד תיחשב כיצירה מחודשת של דבר שלם

מענין לענין באותו ענין, הסתפקתי זה מכבר אם יש ענין להעדיף לברך על פרוסה שלימה או סנדביץ שלם וכדו', או מנה פיצה שלימה, וכל כיוצ"ב.
ברור שאין לזה דין שלם גמור להקדימו למעלות אחרות, אבל יש בזה בחינה מסויימת של כבוד הברכה. וצ"ע.

בס"ד

דין שלם מצאנו בגמ' ובראשונים רק בפת. ובפשוטו דוקא בפת שהיא חשובה, מתחדדת חשיבותה ע"י היותה שלימה (וכמו שבשבת בעי' ככרות שלמים), אך בשאר מילי, אין משמעות לשלם (כמו שאין הבדל בין היושב בקבינה למי שנתלה על הרכב מאחורה, וכולהו בני חדא ביקתא נינהו), וכיסוד סברת הרב מחולת.
אעפ"כ חידש המג"א, בריש סי' רי"א, שיש דין קדימה לפרי שלם על חצי פרי (וחידוש הוא שהעדיפו על פני מעלת חביב שנזכרה בגמ').
ומ"מ, הבו דלא לוסיף עלה, ודי לנו במה שחידש המג"א, בפירות, שיצירתן בידי שמים.

עו"ח - למה שיהיה הבדל בין קציצה לעוגה? ואם מן המנהג אתה מביא, דומני שהעולם קודם חותך את השניצל ואח"כ מברך.

כדכד - ??? מה ההבדל בין חיתוך הבשר לפני הבישול, לבין טחינת הגרעינים של החיטה לפני עשיית העוגה?

כזית - צריך לזכור שיש גם מעלת 'גדול', וכדחזינן בפתיתין, וממילא נפשטת שאלת כת"ר.

לפי דברי הנצי"ב בתשובה יש מעלה לברך על הדבר בצורה השלמה שבא לפניו ולפי זה גם מיש לפניו פ רוסה או סנדוויץ אין לו לחותכם לפני הברכה

לענין כתב:בס"ד

דין שלם מצאנו בגמ' ובראשונים רק בפת. ובפשוטו דוקא בפת שהיא חשובה, מתחדדת חשיבותה ע"י היותה שלימה (וכמו שבשבת בעי' ככרות שלמים), אך בשאר מילי, אין משמעות לשלם (כמו שאין הבדל בין היושב בקבינה למי שנתלה על הרכב מאחורה, וכולהו בני חדא ביקתא נינהו), וכיסוד סברת הרב מחולת.
אעפ"כ חידש המג"א, בריש סי' רי"א, שיש דין קדימה לפרי שלם על חצי פרי (וחידוש הוא שהעדיפו על פני מעלת חביב שנזכרה בגמ').
ומ"מ, הבו דלא לוסיף עלה, ודי לנו במה שחידש המג"א, בפירות, שיצירתן בידי שמים.

גם מעלת פרי שלם הוזכרה שם בגמרא לגבי תרומה.

עזריאל ברגר כתב:

לענין כתב:בס"ד
דין שלם מצאנו בגמ' ובראשונים רק בפת. ובפשוטו דוקא בפת שהיא חשובה, מתחדדת חשיבותה ע"י היותה שלימה (וכמו שבשבת בעי' ככרות שלמים), אך בשאר מילי, אין משמעות לשלם (כמו שאין הבדל בין היושב בקבינה למי שנתלה על הרכב מאחורה, וכולהו בני חדא ביקתא נינהו), וכיסוד סברת הרב מחולת.
אעפ"כ חידש המג"א, בריש סי' רי"א, שיש דין קדימה לפרי שלם על חצי פרי (וחידוש הוא שהעדיפו על פני מעלת חביב שנזכרה בגמ').
ומ"מ, הבו דלא לוסיף עלה, ודי לנו במה שחידש המג"א, בפירות, שיצירתן בידי שמים.

גם מעלת פרי שלם הוזכרה שם בגמרא לגבי תרומה.

והגמ' הרי משווה את הדברים.

ולגבי עוגה אני טוען שזה ממש כמו פת, גם אם יהיה מי שיסתפק בשניצל וקציצה וכד'.

עוגה היא לא כמו פת. עוגה היא פת הבאה בכיסנין.
בוודאי שראוי לברך לפני החיתוך.
וא"ת מנהג העולם? העולם כשאוכל תפוח עם סכין נוהג לחתוך לפני הברכה וזה ודאי דלא כפי הנכון

לענין כתב:כזית - צריך לזכור שיש גם מעלת 'גדול', וכדחזינן בפתיתין, וממילא נפשטת שאלת כת"ר.

כמובן שהנידון היה כשיש לפניו שתי מנות באותו גודל, אלא שזו שלימה וזו לא. ואכתי צ"ע.

כזית כתב:מענין לענין באותו ענין, הסתפקתי זה מכבר אם יש ענין להעדיף לברך על פרוסה שלימה או סנדביץ שלם וכדו', או מנה פיצה שלימה, וכל כיוצ"ב.
ברור שאין לזה דין שלם גמור להקדימו למעלות אחרות, אבל יש בזה בחינה מסויימת של כבוד הברכה. וצ"ע.

מג"א סי' קסז סק"ד:

ונ"ל דאפי' בפרוסה לא יחתוך לגמרי קודם הברכה כדי שתהא נראה יותר גדולה וכן נוהגין.

וכן הוא בשוע"ר (שם ס"ג) ובמשנ"ב (שם סק"ה).

המג"א מיירי מדין גדול, ואני מסתפק באופן ששתי המנות בגודל שוה, אלא שזו שלימה וזו לא, וכנ"ל.

עושה חדשות כתב:-האם ראוי לברך על פס עוגה שלם ורק אח"כ לחתוך ממנו פרוסה? לא נהוג, אבל מאי שנא?

דין ברכה על השלם נזכר בפוסקים גם גבי עוגה - ראה שוע"ר סי' קסז סוס"ג ובמצוין שם.

הרב לענין כתבתי את החילוק כבר

כדכד כתב: חשבתי לחלק שבשניצל השלם הוא כבר חתוך כי חתכו את הבשר טרם הכנתו ואילו בעוגה או בפת הכנת ואפיית כל המרכיבים יחד תיחשב כיצירה מחודשת של דבר שלם

אם זה לא מובן או לא נראה לך אשמח שתמקד מה בדיוק לא מובן