עזריאל ברגר כתב:משה שריפי כתב:עזריאל ברגר כתב:למה לא?
הדין הזה שנוי במחלוקת בין המהר"ם מרוטנברג לרבינו פרץ, אמנם השו"ע פסק שאמירה כזו מהווה חזקה שאמר ותן טל ומטר, אך אפשר שזה רק מחמת ספק ברכות להקל, אבל להכריע כמהר"ם מרוטנברג ולומר שיצטרך לחזור להתפלל יתכן וכאן לא היה פוסק.
זה נכון, שמצד סב"ל לכאורה הדין כאן יהיה לכיוון ההפוך.
אבל מצד עצם הדין - אינני רואה הבדל.
שים לב שדבריך סותרים.
בבית יוסף אכן משמע שהוא פסק כמהר"ם מפני שכך הסכים הרא"ש, וכך מובא בהגהות מימוניות, ולפ"ז אף במקרה הפוך יהא הדין כך.
אבל הספרדים אף שנוהגים בכל הלכותיהם כשו"ע, מ"מ במקום סב"ל הם פוסקים סב"ל נגד דעת מרן כמפורש בחיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כה), ולפ"ז כאן הספרדים יפסקו סב"ל כרבינו פרץ ולא יצטרכו לחזור להתפלל, מאידך יש כלל שלא אומרים סב"ל בתפילה כמפורש בהרחבה ביביע אומר (ח"ב סי' ט) בענייין המלך המשפט, ועיי"ש בטעם הדבר, וא"כ חוזרים לכלל הרגיל ש"קבלנו הוראות מרן", ולפ"ז כל שלא סיים תפילתו יצטרך לחזור - אף לספרדים הנוהגים סב"ל נגד דעת מרן, ואם סיים תפילתו בכל מקרה רשאי לחזור בתנאי של נדבה, ואם זה בשבת (אני מדבר במקרה שאמר צ' פעמים משיב הרוח) שאין תנאי של נדבה לכאו' כאן הדין הוא סב"ל נגד דעת מרן ולא יחזור. והנלענ"ד כתבתי.