פורום אוצר החכמה

ונתנו ידידים כתב:אני הייתי מעלה צד אחר וכו'.

בינוני כתב:האנס לוקח את גופו ועושה ע"י את העבירה.

שאלה מעניינת.

לענ"ד במקרה של אונס המעשה אינו מתייחס לעושהו, וא"כ אם יבחר בע"ז אין כאן עבירה כלל, וממילא בודאי אסור לו לבחור ברציחה כיון שע"י בחירה זו יגרום לאיבוד נפש.
וכן לענין ג"ע נראה שאסור לו לבחור בזה כיון שהוא מכשיל או פוגם את האשה.
על כן נראה שיבחר בע"ז, ואין עליו שום אשמה בזה כיון שהוא אנוס.

אבל יש לדון באופן שאינו אנוס, כגון שיודע בעצמו שלא יוכל להתגבר ובודאי יעבור על אחד מאלו וכיוצ"ב.

בינוני כתב:

ונתנו ידידים כתב:אני הייתי מעלה צד אחר וכו'.

השאלה שאליה כיוונתי מראש היא: האם יש דרגות חומרה שונות בין הג' עבירות, או שכולן חמורות בצורה שווה.
את הציור הנ"ל בניתי בכדי שלא ישתמע מדברי שיש עבירה שיותר קל לעבור עליה ח"ו, ולכן שאלתי באופן של אונס גמור.

בינוני כתב:

ונתנו ידידים כתב:אני הייתי מעלה צד אחר וכו'.

השאלה שאליה כיוונתי מראש היא: האם יש דרגות חומרה שונות בין הג' עבירות, או שכולן חמורות בצורה שווה.
את הציור הנ"ל בניתי בכדי שלא ישתמע מדברי שיש עבירה שיותר קל לעבור עליה ח"ו, ולכן שאלתי באופן של אונס גמור.

אליהו בן עמרם כתב:דור המבול וכו'

דרומי כתב:ראה דברי הרמב"ם המפורשים והברורים בהלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד הלכה ט.

שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים, אפילו ע"ז ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים, שאלו העונות הן מעבירות שבין אדם להקב"ה אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו, וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עון זה ולא יצילו אותו מן הדין שנ' אדם עשוק בדם נפש וגו'. צא ולמד מאחאב עובד ע"ז שהרי נאמר בו רק לא היה כאחאב וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו לפני אלהי הרוחות לא נמצא עון שחייבו כלייה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות שנ' ותצא הרוח ותעמוד לפני ה' זו רוח נבות ונאמר לה תפתה וגם תוכל והרי הוא הרשע לא הרג בידו אלא סיבב קל וחומר להורג בידו.

זקני דרום כתב:מצאתי דבר נפלא מהגר"א באמרי נעם ברכות סא. שהוא מדרג רציחה קלה מג"ע וג"ע קל מע"ז

בינוני כתב:

דרומי כתב:ראה דברי הרמב"ם המפורשים והברורים בהלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד הלכה ט.

שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים, אפילו ע"ז ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים, שאלו העונות הן מעבירות שבין אדם להקב"ה אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו, וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עון זה ולא יצילו אותו מן הדין שנ' אדם עשוק בדם נפש וגו'. צא ולמד מאחאב עובד ע"ז שהרי נאמר בו רק לא היה כאחאב וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו לפני אלהי הרוחות לא נמצא עון שחייבו כלייה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות שנ' ותצא הרוח ותעמוד לפני ה' זו רוח נבות ונאמר לה תפתה וגם תוכל והרי הוא הרשע לא הרג בידו אלא סיבב קל וחומר להורג בידו.

אוצר החכמה כתב:ביחס לג"ע ורציחה שם יש קצת קושי כי פשט הכתוב כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה קצת משמע שרציחה חמורה ומדמים את הקל לחמור. ואע"פ שעיקר הכתוב להקיש זה לזה לעניין ייהרג ואל יעבור ולהצילו בנפשו כמבואר בפסחים בכל שעה אבל לכאורה זה פשט הכתוב.

זקני דרום כתב:מצאתי דבר נפלא מהגר"א באמרי נעם ברכות סא. שהוא מדרג רציחה קלה מג"ע וג"ע קל מע"ז

אוצר החכמה כתב:למה מתפלאים פה על זה שע"ז חמור מרציחה?
(מלבד העובדה שאע"פ שע"ז חמור רוצח הוא רע גם לבריות שזה מה שכתב הרמב"ם).
ביחס לג"ע ורציחה שם יש קצת קושי כי פשט הכתוב כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה קצת משמע שרציחה חמורה ומדמים את הקל לחמור. ואע"פ שעיקר הכתוב להקיש זה לזה לעניין ייהרג ואל יעבור ולהצילו בנפשו כמבואר בפסחים בכל שעה אבל לכאורה זה פשט הכתוב.

עזריאל ברגר כתב:

זקני דרום כתב:מצאתי דבר נפלא מהגר"א באמרי נעם ברכות סא. שהוא מדרג רציחה קלה מג"ע וג"ע קל מע"ז

מסתמא למד זאת מהגמרא "אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא אחורי ע"ז", ודלמא עלה קאי.

סגי נהור כתב:

אוצר החכמה כתב:ביחס לג"ע ורציחה שם יש קצת קושי כי פשט הכתוב כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה קצת משמע שרציחה חמורה ומדמים את הקל לחמור. ואע"פ שעיקר הכתוב להקיש זה לזה לעניין ייהרג ואל יעבור ולהצילו בנפשו כמבואר בפסחים בכל שעה אבל לכאורה זה פשט הכתוב.

לכאורה פשט הכתוב אינו לענין חומר העבירה אלא לענין חוסר היכולת של האנוסה למנוע זאת (וכפרש"י).