פורום אוצר החכמה

מקופיא לא מצאתי את הנושא בפורום.

מי ומי המחמירים והמקילים, בדין המתנת שש שעות אחר אכילת גבינה צהובה או שאר גבינות קשות. ומה טעמיהם?

יש בענין זה דיעה מקורית של הגר"מ אליהו (ע"פ מקורות קדומים שאיני זוכר) שעל כל חודש ייצור ממתינים שעה נוספת. זאת אומרת, זה לא או 6 שעות או כלום (או שעה), אלא שיש גבינות שצריך להמתין 4 שעות, יש שצריך להמתין 3, וכן על זה הדרך.

בספר יד יהודה שההדיר הרב לנדא יש בסוף אריכות נפלאה (מהמהדיר) בענין זה.

אני זוכר במאה אחוז שנכב"ב.

שמעתי מהרב משה שטיין (מביה"ד שבט הלוי) שדודו למד בלייקווד ור' אהרן קוטלר הזמינו פעם לארוחת ערב (בשרית).
דודו ראה את העניות בבית וחשש שהסעודה אינה מספקת לבעליה, ולכן אמר לראש הישיבה שהוא אוכל רק מהלחם כי בצהריים אכל גבינה צהובה.
אולם הדבר לא הועיל כי ר' אהרן אמר לו שלדעתו גבינה צהובה אינה גבינה קשה ולא צריך לשמור אחריה 6 שעות.

פלוריש כתב:שמעתי מהרב משה שטיין (מביה"ד שבט הלוי) שדודו למד בלייקווד ור' אהרן קוטלר הזמינו פעם לארוחת ערב (בשרית).
דודו ראה את העניות בבית וחשש שהסעודה אינה מספקת לבעליה, ולכן אמר לראש הישיבה שהוא אוכל רק מהלחם כי בצהריים אכל גבינה צהובה.
אולם הדבר לא הועיל כי ר' אהרן אמר לו שלדעתו גבינה צהובה אינה גבינה קשה ולא צריך לשמור אחריה 6 שעות.

הסיפור בוודאי אינו מדויק שכן בארה"ב אין כלל מוצר בשם "גבינה צהובה", כשם שאין "גבינה לבנה". סוגי הגבינות שונים לגמרי מהמקובל בארץ ויש לדעת בדיוק כלפי איזה סוג נאמרו הדברים.

מאמר של הרב יהודה שפיץ בעניין:

ייש"כ. אשמח לעוד תשובות בעניין.

קראתי במקום מסוים שהגרש"ז המליץ לתלמיד להחמיר מזה כיוון שכ"כ בספר מעדני השלחן(אם אני לא טועה כתבה מסויימת על בעל מעדני השולחן)
מלבד זאת שמעתי מהרב גלבר שליט"א שהגרש"ז הורה להחמיר בזה לכתחילה אבל בשעת הדחק(כגון שאכל הגבנ"צ בערב שבת ) הורה להקל
אך לגבי פיצה וכדומה ודאי יש להקל(לגבי החלק האחרון אני לא זוכר אם אמר משמו של הגרש"ז גם כן או מדיליה)
אני מאמין שזה השיעור הזה
http://www.kolhalashon.com/New/Media/Pl ... ShiurNum=3
אם לא אז שיעור אחר שנמצא בקול הלשון

ועיין אשרי האיש עמוד מב סעיפים יד-טז

כמדומני שבשו"ת מעדני השולחן עצמו יש מו"מ בזה. אאל"ט יש שם שאלה ששאל הגרח"ק את המחבר, מה הסיבה שהחזו"א החמיר בגבינות צהובות שעברה עליהם שנה

יש שו"ת של רב מהולנד, משהו כמו "ושב ורפא" שהאריך בטוטו"ד, גם בחלק המציאותי.

סיפר לי חבר שדודו גר בהולנד, ופעם החליט לבקר בארץ. התאמצו וקנו לכבודו גבינות קשות במיוחד. הוא ציין בפני שבגלל האחוזים הגבוהים, עשרות אחוזי שומן, אי אפשר היה לקנות את הגבינות בחנויות ומעדניות סטנדרטיות, ונאלצו לכתת רגליהם בין מגבנות יוקרתיות.
כשהגיע דודו לארץ, והניחו לפניו את אותן גבינות, הסתכלו עליו כולם. ההולנדי טעם ואמר: "איי, הגבינות פה בארץ דלות כמו מים"...
נזכרתי אז בדברי אחד מגדולי הדור שאמר לנו שבגבינות הצהובות הרגילות לא שייך דין גבינה קשה.

בספר פתחי מגדים על הלכות בשר וחלב שיצא לאור השנה יש אריכות בנידון הכוללת גם בירור מציאותי וגם הלכתי. כמו כן הרב ויטמן מתנובה האריך בזה וניתן למצוא את מאמרו די בקלות.

דעת_האברך כתב:בספר פתחי מגדים על הלכות בשר וחלב שיצא לאור השנה יש אריכות בנידון הכוללת גם בירור מציאותי וגם הלכתי. כמו כן הרב ויטמן מתנובה האריך בזה וניתן למצוא את מאמרו די בקלות.

מעכ"ת יוכל להעלות הנה מספר 'פתחי מגדים' על העניין?

בסוף חלק א' של הספר "קיצור שו"ע" מהגר"א פפויפר זצ"ל על הל' בשר בחלב (עמ' קל"ח בקונטרס הביאורים, ונשמט משום מה ממפתחות תוכן העניינים שבריש הספר), ישנו שם פרק קצר: "בדין הגבינות הצהובות שבזמנינו" ושם מביא מש"כ כאן לעיל על מרנא הגר"א קוטלר זי"ע שכתב הג"ר אהרן פקטור על מעשה בבחור שאכל אצל רבינו והגישו בשר ואמר שאכל גבינ"צ ואמר לו רבינו וכו' כנ"ל, וכ"כ שמצא כן בהגהות מאת הגאון בעל "באר משה" מדברעצ'ין על ספר "פתחי הלכה" ח"א עמ' ק"ח וכו' לגבי הגבינה של ארה"ב בלא שום חילוק שמתיר לאכול לאחריה בשר אחר רחיצת הפה יפה יפה.
אמנם מביא שקיבל מכתב מת"ח בירושלים שדעת מרנא הגרי"ש אלישיב זי"ע שיש להמתין אחר כל גבינ"צ כדרך שממתינים בין בשר לחלב משום שכבר נהגו להחמיר בזה ולא ס"ל שזהו מנהג טעות בעלמא.
ועוד מביא מש"כ לו תלמיד ששאל למרנא הגרש"ז אויערבאך זי"ע והשיב לו שהוא אינו אומר לאחרים שהם צריכים (ההדגשה במקור) להחמיר בזה, ושוב שאל אותו איך הוא נוהג בעצמו וענה לו שלעצמו הוא נוהג להחמיר ולהמתין.
ומסכם שם הרב פפויפר שראוי לכ"א לנהוג בזה כפי שיורה לו המו"צ שבמקומו.

הג"ר יהונתן וינר מרמות בדק פעם במחלבת תל יוסף שאין שום גבינה צהובה שיכולה להאריך כ"כ הרבה זמן כולל חיי המדף.