פורום אוצר החכמה

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

יאיר כתב:

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%22% ... 7.95.D7.AA

צפנת פענח כתב:תמהני על כל החברים הנמצאים כאן, הרי מפורש הדבר בביאור הגר"א או"ח סי' קל"א על דברי המחבר שם, נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט, וכתב הגר"א: שהוא ראש השנה לאילנות וכמו כל ד' ראשי השנה שהן יום טוב, עכ"ל הגר"א. ומשמעות דבריו שט"ו בשבט הוא יום טוב כמו ראש השנה, ולא רק לגבי דיני ערלה ומעשרות וכדו' הוא ראש השנה, רק עצם היום יש בו גם משום יום טוב, ודו"ק.

אוצר החכמה כתב:חשבתי היום שאפשר לומר שאדרבה כיוון שאין זה יום דין הרי יש בזה זכות מיוחדת לישראל שעושים בו קצת שמחה וכבוד ליום,
שהרי אין בכבוד זה משום בקשה שייגזר דיננו לטובה אלא כבוד המצווה בלבד, שמכבדים את היום משום שבו ניכר שינוי המצווה במעשרות, וחביבין ישראל שמצוות חביבות עליהן.

י. רבינוביץ כתב:

צפנת פענח כתב:תמהני על כל החברים הנמצאים כאן, הרי מפורש הדבר בביאור הגר"א או"ח סי' קל"א על דברי המחבר שם, נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט, וכתב הגר"א: שהוא ראש השנה לאילנות וכמו כל ד' ראשי השנה שהן יום טוב, עכ"ל הגר"א. ומשמעות דבריו שט"ו בשבט הוא יום טוב כמו ראש השנה, ולא רק לגבי דיני ערלה ומעשרות וכדו' הוא ראש השנה, רק עצם היום יש בו גם משום יום טוב, ודו"ק.

אין כאן לא תמיהה ולא פליאה.
הכוונה שלו שמדובר ביום טוב גרידא, כמו ראש חודש- שאף הוא נקרא יום טוב, אבל ברור הוא שלא התכוון לומר שמדובר בחג.

נוטר הכרמים כתב:אגב, תמיהני מאוד על המנהג לשורר ניגוני ימים נוראים בט"ו בשבט, ומעניין מאוד קדמותו, בסוף יאמרו שזה יותר גבוה מר"ה, ולהיכן נגיע...

צפנת פענח כתב:לדאבוני לא ידעתי חילוק בין חג - ליום טוב, בלשון הפוסקים הכוונה ליום מיוחד יומא דפגרא, ומעולם לא עלה על הדעת שיהי' קדוש בעשיית מלאכה, ועיקר הכוונה שאין יום זה ראש השנה לאילן גרידא, ומחמת זה הוא יו"ט, רק אדרבה מחמת שהוא יום מיוחד ויום נעלה, נקבע בה שהיא ראש השנה לאילנות.
עכ"פ מדברי הגר"א נמצאנו למידין דבר זה, שלא מצאנו במקום אחר בפירוש.

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

אורי אגסי כתב:אחזור שוב על שאלתי, מהו הענין של שמחה ביום זה, הלא לכה"פ תחנון לא אומרים, מדוע?

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

צפנת פענח כתב:לדאבוני לא ידעתי חילוק בין חג - ליום טוב, בלשון הפוסקים הכוונה ליום מיוחד יומא דפגרא, ומעולם לא עלה על הדעת שיהי' קדוש בעשיית מלאכה, ועיקר הכוונה שאין יום זה ראש השנה לאילן גרידא, ומחמת זה הוא יו"ט, רק אדרבה מחמת שהוא יום מיוחד ויום נעלה, נקבע בה שהיא ראש השנה לאילנות.
עכ"פ מדברי הגר"א נמצאנו למידין דבר זה, שלא מצאנו במקום אחר בפירוש.

י. רבינוביץ כתב:

אוצר החכמה כתב:חשבתי היום שאפשר לומר שאדרבה כיוון שאין זה יום דין הרי יש בזה זכות מיוחדת לישראל שעושים בו קצת שמחה וכבוד ליום,
שהרי אין בכבוד זה משום בקשה שייגזר דיננו לטובה אלא כבוד המצווה בלבד, שמכבדים את היום משום שבו ניכר שינוי המצווה במעשרות, וחביבין ישראל שמצוות חביבות עליהן.

ר' אוצר, אדרבה ביחס למה?
האם אנחנו יכולים לחדש חגים מדעתנו?

מעיין כתב:ידועים דברי תשובת מהר"ם אלשקר סי' מ"ט לקבוע פורים על נס פרטי
הביאו מג"א בסי' תרפ"ו
ודעת פר"ח בדיני מנהגי איסור החולק עליו
ותשו' חת"ס או"ח סי' קצ"א שמקיים דברי המהר"ם אלשקר
וידעתי ששונה ט"ו בשבט שלא מטעם נס נגעו בה

היא שיחתי כתב:בזוהר מפורש שחנוכה נקרא "מועד"
ובגמ' קבעום ועשאום "ימים טובים"

הא לחמא עניא כתב:זכר למקדש
בספר זכרון ירושלים (להג"ר אליקים געציל הורוויץ זצ"ל, פ"ג עמ' כ"ט, ווארשא תער"ב, וכך האדר"ת זצ"ל כותב ע"כ בעצמו בחיבורו נפש דוד) כתב, "שמעתי ממרן הגאון מאור הגולה האדר"ת זצ"ל, כי יו"ט ט"ו בשבט הנהוג אצלנו הוא זכר למקדש, כי בזמן שהיינו בארצנו היה אז ראש השנה אילנות ואנו עושים זכר לזה בכל מה דאפשר, ואין אומרים תחנונים ומרבים בפירות כמבואר במגן אברהם".
ועפי"ד מובן למה זה נחשב קצת כיו"ט.

הא לחמא עניא כתב:זכר למקדש
בספר זכרון ירושלים (להג"ר אליקים געציל הורוויץ זצ"ל, פ"ג עמ' כ"ט, ווארשא תער"ב, וכך האדר"ת זצ"ל כותב ע"כ בעצמו בחיבורו נפש דוד) כתב, "שמעתי ממרן הגאון מאור הגולה האדר"ת זצ"ל, כי יו"ט ט"ו בשבט הנהוג אצלנו הוא זכר למקדש, כי בזמן שהיינו בארצנו היה אז ראש השנה אילנות ואנו עושים זכר לזה בכל מה דאפשר, ואין אומרים תחנונים ומרבים בפירות כמבואר במגן אברהם".
ועפי"ד מובן למה זה נחשב קצת כיו"ט.

יהודה בן יעקב כתב:שמעתי כי מצאו בגניזה הקהירית פיוטים לט"ו בשבט, האם ידוע למישהו על כך, ואם יוכל להעלותם או לכל הפחות לציין את המקור, או שהיא בדותא בעלמא?

י. רבינוביץ כתב:. . בפורים נהוג בזמנינו לומר "חג שמח".

היא שיחתי כתב:הקפצה